שמחה לאיש מא

אבל באמת לעשות מעשה להכשיר את הסירכה שיצא דם תחתיה הגם שסרוכה למקום אחר ולא בצבצה ולהתיר' לאכילה חלילה! חלילה! וכמו שכ' שם בס' בית אברהם הנז' שם שכ' אח"כ וז"ל ומ"מ חלילה לך לסמוך עלי כי יש לומר בהיפך דמכ"ש בסירכה דבוקה שהיא ודאי טרי' מכח תרתי לריעותא כי מיעוך קולא גדולה היא ובהצטרף אליה ריעותא כל דהוא מבטל ליה ואסור ויאמנו דברי כי אחר זמן רב שכתבתי זאת מצאתי בס' בינת אדם ז"ל כלל י"ג ס"ק ל"ד שכתב דטרפה אף בדבוקה וצע"ג בזה עכ"ל. ודברי הרב בינת אדם שהביא הרב בית אברהם הנז' אעתיק לך קורא נעים וז"ל סיר' שמיעך בה ויצא דם טריפה שהרי אנו רואין שאין זה הפשטת ליחה אלא שניקבה ויצא דם מהסמפונות [ט"ז סי' ל"ז ס"ק ג'] ופשוט דאין חילוק בין דבוקה או תלויה דטריפה עכ"ל. הראת לדעת דאחר שהביא דינו של הט"ז ז"ל חשש שמא יעלה בדעת שום אדם לחלק בין סי' תלויה לדבוקה דאיכא לתלות שדם זה יוצא ממקום הדבק בו ולכך החליט המאמר וכ' בין תלויה ובין דבוקה דטריפה כדי שלא יטעה שום אדם לחלק בהכי ונמצא דרבני תוניס וגם הרב כמוהרד"ח ז"ל כבודם במקומו מונח שהכשירו במקום הראוי להטריף והשכל מחייבו דודאי טריפה שהרי הסירכה עצמה שדבוקה למקום אחר כ' הר"ן ז"ל בפ' אלו טריפות והביא דבריו הרב פר"ח סס"י ל"ז וז"ל כל היכא דסרוכה הריאה למקום שאין הנקב פוסל בו וכו' בכל אלו מפרקין הריאה משם ונופחין אותה. ואי לא מבצבצה כשירה שאני אומר מהאיברים שנסרכה להם שאין הנקב פוסל בו באה הסירכה וכשירה עכ"ל יעי"ש. באופן דהסירכה עצמה היא ריעותא גדולה דאין סירכה בלא נקב לד' רש"י ז"ל ויען שסרוכה למקום שאין הנקב פוסל התיר הר"ן ז"ל למעך ולנפוח הריאה עתה שיצא דם תחת הסי' הרי איכא תרתי לריעותא וחייבים אנחנו להטריפה: ולפקע"ד נ"ל להביא קצת ראיה דומה לזה ממ"ש המרדכי והג"א בשם ראבי"ה בשומן הלב שהיה דבוק ללב וחתכו משם ולא ראה שום ריעותא ורק כשחתך בעובי הלב מצא קורט דם ואסר והביא דבריהם הרב"י בסי' מ' וגם בס' הקצר בס"ק וי"ו בשם יש מי שאומר. הרי שנקב לא היה בו רק סירכה ודיבוק ובין הסי' והקורט דם לא היה ניכר שום ריעותא ואפי"ה כשמצא ק"ד אמרי' הסי' והקור מעידים זע"ז שהיה שם מכה או נקב. והה"נ לנ"ד אמרי' הסי' והדם היוצא מעידין זע"ז שיש נקב בריאה וצריך להטריפה ועי' להגאון חת"ס ז"ל בחיו"ד סימן מ"ב: שוב מצאתי הדבר מפו' יוצא באר היטיב בס' דרך חיים ה' טרפיות סי' ל"ו ס"ק ב' שנשאל ב' שאלות והשאלה הב' סירכה שלא כסדרן משיפולי הונא לשיפולי אומא והסירכה עברו ע"י מיעוך ומשמוש רק כשעברה הסי' היה באותו מקום יוצא כמה טיפי דם ובדק השו"ב בפושרין ולא בצבץ והיה הדבר פשוט לעינינו להטריף כמבואר בט"ז סי' ל"ז סוס"ק ג' ובודאי אין לחלק בין נמצא דם בתוך הסי' בין תחת הסי' וכו' וקם המורה דקהלתינו והכשירה לזאת נא בקשתינו מרוב פאר הדר"ק להשיבנו ע"י מוכ"ז וכו': והשיב וז"ל וע"ד השאלה השניה וכו' שכתבתם שמורה אחד התירו תמוה לי הדבר מאד ולא ידענא טעמו כלל דגמ' ערוכה היא בד' נ"א ע"א הפכה רבי ומצא עלה קורט דם ואמר אם אין שם מכה ק"ד מנין וכו' יע"ש הרי הפשיטה בכ"מ דנקב אוסר ק"ד אוסר ואף שלא בצבצה אינו כלום וכו' ולא חשיד בעיני מורה הוראה בישראל שיורה כזאת להתיר מבלי טעם וכו' וכ' עוד ז"ל אחר שכתבתי זה ראיתי להגאון המפו' בס' בית אפרים וכו' וכו' וע"ד השאלה השניה ראיתי בב"א הנז' גם הוא מחמיר אפי' בסירכה כסדרן ואפי' בסי' תלויה עי"ש בסי' ל"ט ומ"ש שם שאין כאן אלא ספק איסור וכו' עי"ש מה שצדד בזה וכו' ובאמת שכן משמע מהגמ' שהבאתי לעיל דבק"ד בכה"ג הוי ודאי ולא ספק הוא בגמ' שם אמרי' טרח טר'ד לההוא גברא מתני' היא וכו'. אח"ז בא לפני המו"ץ ומענה בפיו שלא היה שם סי' גמורה כ"א דלדולים בשיפולי הריאה ודרך הוא להמצא בהם טיפי דמים ובכה"ג אין לתפוס עליו יעש"ב: הראת לדעת דגמ' מפורשת היא להטריף בדם היוצא מתחת הסי' וליכא לחלק בין ק"ד לטיפי דמים וכן ליכא שום חי' בין אם נסרכה בלא כסדרן ובין אם נסרכה לכסדרן וכן אם היא סי' תלויה הכל דין אחד להטריף כיון דאיכא סי' ואיכא דם הוי לריעותא וטריפה מכל מקום. וכן מצאתי ראיתי בס' ראש אפרים לה' בית אפרים בסי' ל"ט ס"ק ל"ו עמ"ש בפרי תבואה וז"ל וכן אם נמצא דם בתוך הסי' אעפ"י שהיא כסדרן יראה לי שהיא טריפה ואפי' אם אחר שחותכים בסי' והדם יוצא ממנה משתנית מראית הסירכה נהפכו פניה ללובן טריפה כ' שם דגם כסדרן הדין כן דטריפה ומ"ש הט"ז דנסרכה לכיס דהוי שלא כסדרן מעשה שהיה כך היה יע"ש שהאריך בזה ועיין עוד שם בס"ק צ"ב בס' פרי תבואה ובס"ק קי"ג וקט"ז בס' ראש אפרים יע"ש. ועי' עוד מ"ש בספרו זר זהב סי' ל"ז ס"ק ג' אחר שהביא דברי הט"ז הנז"ל כ' וז"ל ואפשר דס"ל דגם בתרתי לריעותא גופא דלא מהני מיעוך הוא מטעם דכיון שיש כאן עוד ריעותא [דהיינו הדם] א"כ הבדיקה שאחר המיעוך היא חיובית מדינא ואין אנו בקיאים לבדוק מה שצריך בדיקה מדינא וה"ה כאן אע"ג דאמרי' דמסתמא יצא דם זה מן הריאה שניקבה מ"מ אם עברה ע"י משמוש והיינו בקיאים בבדיקה היינו אומרים שגם זה אינו רק הפשטת ליחה דהא קמן שעברה ע"י משמוש ואין כאן נקב בריאה והיינו תולין דם זה שיצא מן הכיס או ממקום שבאה ליחה זו מחלל הבהמה ונתערב עמה דם קצת אך כיון דעכ"פ צריך בדיקה כה"ג מדינא דעכ"פ ספק איסור יש כאן א"כ אין לסמוך על הבדיקה ותלינן במכה ונקב בריאה ומה שאינו מבצבץ זהו מחסרון בקיאות שלנו עכ"ל יעי"ש. ועפ"י דבריו אלו לא ידענא מה מענה מצא המורה שהובא בס' דרך חיים הנז"ל הבאתי דבריו לעיל כיון דאיכא ריעותא דדם לפנינו לגמרי. הרי להדייא דאף דאיכא לתלות דדם זה יצא מן הכיס או ממקום שבאה ליחה זו מחלל הבהמה וכו' עכ"ז טריפה וגם שאינו מבצבץ דלא כרבני תוניס: באופן זאת תורת העול"ה דדינא הוא דסירכה שיצא ממנה דם אף אם היא סרוכה למקום שאין הנקב פוסל בו טריפה דבודאי ניקב הריאה כאשר העלה מני"ר שיחל"א כן דעתי מסכמת להלכה ולמעשה למסתור ולמחסה לכל בני ישראל להורותם: גם בעד השאלה השניה דעת המנגד להכשיר היא ס' הרמ"ו אשר הובאה בס' ימין משה שכ' וז"ל אבל במצר אם היו תרתי בועי סמיכי והאחת סרוכה למצר כשירה ואפי' לד' הרש"ך שמה שאמר הרש"ך שצריך שיהיה סותם המצר לסירכה היינו דוקא בנקב בפועל אבל אה"נ דמשום דעתידה לינקב לא החמיר כולי האי שיחפה הסירכה כל הנקב מכל צדדיו כיון