שמחה לאיש כד

יום אחד. ברם עינינו הרואות שהרדב"ז ז"ל עצמו מספ"ל טעמא מאי היו עושים יום אחד הא ודאי דמטעם מנהג נהגו כן. ועתה שנתבטל הישוב זה כמה וכמה שנים אינו צודק לומר להם שיעשו יום אחד לבד שעיקר מנהגם לא היה מפאת העיר שהיה ראוי לכל הדר בה לעשות יום אחד כשאר אה"ק אלא מטעם מנהג וכל שנתבטל הישוב נתבטל המנהג: ואתה תחזה בנוה היפה ת"ו שהיא יותר קרובה מארץ עזה והיא ארץ ישר' והיו דרים בה ישר' וכמה אמוראים בזמן בית שני כגון ר' אבא דמן יפו ור' חייא בר יאודה מיפו ור' אדא דמן יפו ור' נחמיא דמן יפו וכדמוכח בס' ן' גוריון וכמ"ש הרב ברכ"י ז"ל בח' א"ח סי' תצ"ו אות ט' ועכ"ז כתב הרב פרי האדמה בח"ג ד' כ"א ע"ג שצריכים לעשות ב' י"ט ש"ג יע"ש ואחיו הרב שדה הארץ ז"ל בח"ג בח' א"ח סי' כ"ו נשאל באיש אחד שבא מקושטא וקבע דירתו ביפו וכתב שאם גמר בדעתו לקבוע דירתו ביפו שלא יעשה רק יום א' יען שהיא א"י ולא זכר שר לדברי הרב מר אחיו ז"ל או לא שת לבו לדבריו והטעם דעשאה כעיר חדשה שנתיישבה עתה וכתב שלא ראינו ולא שמענו שהיה ישוב ישראל ביפו ועכ"ז אסיק דיעשה יום אחד כבן א"י יעש"ב וכל דבריו ז"ל מן המתמיהין לפקע"ד כי כבר מילתינו אמורה שהיה ישוב ישר' ביפו בזמן בית ב' ואין כאן מקום להאריך ועי' בס' שלמי חגיגה ד' רל"ח ע"א שכתב אחר שהביא עדות הגאון הרב חיד"א ז"ל שהעיד שביפו לא עשו רק יום אחד בזמן הרב זרע אברהם והרב בתי כהונה וכו' כתב הוא ז"ל וז"ל וכל זה מורה שכת הקודמין ידעו שהיו השלוחים מגיעים ליפו יעי"ש. ולא ידעתי מהיכן הכריח זה דאף אם לא היו מגיעים השלוחים ליפו מוכרח לעשות יום אחד אם היא א"י וקרובה לירוש' וכמ"ש הרמב"ם ז"ל: איך שיהיה מצאנו ראינו לה' פרי האדמה ז"ל דאפי' ביפו שהיא יותר קרובה מעזה ועל הרוב היו עושים יום א' ועכ"ז כיון שנתבטל הישוב וספיקי מספ"ל אם היו מגיעים השלוחים וגזר אומר שיעשו ב' ימים או מפני דס"ל דהיא חו"ל וה' שדה הארץ דן אותה כעיר חדשה ובודאי כי לא נעלם מעיני דמר ז"ל שהיה ישוב קדום ביפו אלא כיון שנתבטל הישוב כל כך זמן קרי לה עיר חדשה ומינה אנו דנים לעיר עזה דבפלוגתא מתנייא אם היא א"י או חו"ל [ועי' בס' מר וקציעה בסי' ש"ה מה שהרבה לתמוה על ה' מוהרימ"ט והרדב"ז ז"ל והאריך קולמוסו במקום שראוי לקצר לא ע"ט האסף] ומספקא לן אם היו מגיעים השלוחי' או לאו וגם זה כמה וכמה שנים שנתבטל הישוב מבני ישראל ונתבטלו כל המנהגים והרי היא עזה כעיר חדשה ממש: ובכן זאת עלתה הסכמתי לפקע"ד ומיעוט השגתי דאלו הראשונים שנתיישבו בעיר עזה אם הם מעה"ק ירושת"ו או מאחת מד' אה"ק יוב"ב שנוהגים לעשות יום אחד יעשו כאשר היו עושים במקום שיצאו משם יום אחד לבד וכמ"ש הפר"ח ז"ל בדיני מנהגי איסור אות י"ט שהביא ההיא דריש פ' הפועלים אמר ר"ל פועל בכניסתו שלו וכו' והק' בגמ' וניחזי היכי נהיגי ומשני בעיר חדשה ופרכינן וניחזי מהיכא קאתו ומשני בליקוטאי ע"כ וכתבו הרשב"א ז"ל והר"ן ז"ל מדפריך וניחזי מהיכא קאתו כלומר וינהגו כמנהג אותו מקום שבאו משם שמעינן דכל עיר חדשה אם נודע רוב אנשים מהיכן באו הכל יעשו כמנהג אותו מקום שבאו משם וכתב הוא ז"ל דאף אם באו מרובים ובני העיר הראשונים היו מועטים הני בתראי גרירי בתר קמאי כמנהגיהם בין לקולא בין לחומרא יעש"ב ודבריו אלו הם דברי מרן הב"י בתשו' אבקת רוכל סי' רי"ב יעי"ש שהאריך הרחיב למעניתו ברוחב מבינתו. וגם הרב שו"ג הביא דבריו בח' א"ח בכללי המנהגים ד' ח' ע"ד. ותמיהני שלא זכרו שרים לתשו' מרן הנז"ל וה' שדה הארץ ז"ל בח"ג בח' א"ח סי' כ"ו הוסיף נופך ואשמועי' דאם הראשונים היו עשרה ובאו אח"ך מאה בבת אחת נגררים המאה אחר העשרה ראשונים ואם לא היו רק ט' ובאו אח"ך עשרה אזי אין נגררים העשרה אחר התשעה אלא התשעה נגררים אחר העשרה שבאו עתה יחד יע"ש: וא"כ ה"ה לנ"ד אם העשרה ראשונים היו מבני א"י ינהגו כמנהג א"י ויעשו יום א' של יו"ט לבד ואם העשרה ראשונים היו מחו"ל שקבעו דירתם שם ינהגו כמנהג המקום שיצאו משם וכל הבאים אחריהם יהיו נגררים אחריהם אפי' הן מאה וכאמו"ל זהו מה שעלתה מצודתי לפי קט שכלי וצור ישראל יצילנו משגיאות וימ"ן ויהיו דברי אלה עשיוים באמת וישר. הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט בא סי' יש"א ברכה הי"ו סימן ו' זה זמן רב כמשלש חדשים ואת היותרת האיר אל עבר פני קונטריס קונדיסין אשר חיבר מעלת ה' הגדול דרופתקא דאורייתא פלג מלא מים כקש"ת צבי בר משה פלאטה נ"י מו"ץ דק"ק עדת הפרושים בעי"ת קלונייא די ריינוס פ"פ דמיין יע"א. באמת הפליא עצה הגדיל תושי' בדיני עירובין שנשאל הלכה למעשה העמיק בעוצם פלפולו הרחיב ברוחב מבינתו וזך שכלו לפי רוב קדושתו וחסידותו אשרי יולדתו. ירבו כמותו. ותוכן שאלתו בדין עירובא ופארותיו חמשה: א) חריץ המקיף את העיר סביב ונסתם במשך זמן יותר מיו"ד אמות בעפר וצרורות על דעת שלא לפנותו מהו? מי אמרי' סתימת החריץ הוייא כדין כתל שנפרצה. או דילמא כ"ז שרזבו של חריץ קיים ואדם רואה את עצמו בתוך המחיצה דהיינו שרואה החריץ מכאן ומכאן בעברו על הסתימה נידון כפתח ואינה צריכה תיקון: ב) את"ל שנידון כפרצה מהו לתקנה ע"י צורת הפ' כשאין גדר ע"כ צדדי הסתימה בינה לבין החריץ: ג) קונדיסין וחוטין ומתוחין מזה לזה המקיפין עיר פרוצה סביב מבחוץ רחוק מהבתים [היינו הטיליגראף] מהו לסמוך עליהם משום מחיצה שלימה בלא מחיצת אחרת להתיר הטלטול בתוך העיר אם החוטין עוברין על גבי הקונדיסין כמשקוף על המזוזות: ד) מהו לסמוך עליהם משום צורת הפתח לתקן סתימת החריץ אם החוטין עוברין מן הצד דהיינו ע"ג הכוסות שהם מצד הקונדיסין בראשם]: ה) באופן שהקונדיסין עומדין והחוטין עוברים כנז' ובהצטרף גם הריעותות הנזכרות בקונטריס הנז' מהו לטלטל באתרא הדין אי אריך אי לא אריך ע"כ תוכן שאלתו: וקונטריס הנ"ל שלח אותו הרב הנ"ל הי"ו לשם גבוה מוהר"ר ראשון לציון הרב הגדול