שמחה לאיש קפט

סימן י"ז. שאלה (מבני מתא מחסיא אשור יע"א). ראובן ושמעון בני יעקב שהניח להם אביהם חצר ובתים ומטלטלי הבית. והיה על אביהם חובות ומשכנתות על הבית הנז'. ועמד בנו שמעון ופרע כל החובות שהיה על אביו שהיה חייב לאחרים. וראובן הנז' לא היה יכולת בידו לסייע לאחיו שמעון בפרעון החובות כלל. ושוב עמד שמעון הנז' וכתב שער על אחיו ראובן הנז' שאין לו חלק ונחלה בירושת אביו יעקב לא ממקרקעי ולא ממטלטלי. וזה נוסח השטר שכתב עליו והועתק מגוף שטר העיקרי המקויים. להיות וכו' ובכן לפ"ע הח"מ בא ראובן בן יעקב מדעתו וכו' ואמ"ל אתם הוו עלי עד"ג וקנו מידי קגו"ש וכו' וכתבו בכ"ל ש"ז ויפוי כח באופן המועיל ומספיק וחזי לפו"ד וחתמו ותנו ביד אחי שמעון להיות בידו לעדות ולזכות ולראיה מהימנא מחמת מה שאני מודה לפניכם הודאה גשו"ק היות אמו"ץ שכל מה שפרע אחי הנז' הוא בידיעתי וכל מה שעשה הרי הוא רצוי ומקובל עלי וכנגד כל החובות שפרע אותם אחי הנז' מעתה ומעכשיו החלטתי לו הבית שהניח מר אבי נ"ע עם כל מטלטלי הבית שבתוכו לו לבדו דוקא. וקבלתי מידו בעד ירושת מ"א נ"ע סך שני אלפים גרוש צאנ סו"ל ועלו ובאו לידי במשלם עספ"א. ומו"מ לא נשאר לי על אחי הנז' מצד ירושת מ"א נ"ע לא מקרקעי ולא מטלטלי לא כסף ולא שו"ך לא ממונא ולא דררא דממונא ולא שום מידי דמתקרי נכסים ולא שום טו"ת ודו"ד ולא יש לנו עליו שו"ש ק"ו ואפי' ח"ס והדרת הראש. ואני יודע בבירור שמגיע לי מצד ירושת מ"א הנז' קרוב לעשרת אלפים גרוש ממש בלי גוזמא ועכ"ז נתרציתי בהסך הנז' ריצוי גו"ש לפו"ד ואת היותר מחלתי מחילה גו"ש לפו"ד מחילת עלמין וכו' וקנינא אג"ס אנן דחת"ל מיד ראובן הנז' בקגו"ש במדל"ב מ"ך לקיים כל הנז"ל וגם נשבע ראובן הנז' ש"ח בת"כ ע"ד המב"ה וע"ד הנב"א לאשר ולקיים את בל הנז"ל והכל דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' וא"ח וחו"ח וכו' כא"ח וכחו"ח וכו' וע"ד אמו"ץ וכו' וקיים ע"כ נוסח השטר המקויים הנז' הצל"ע: ואחר עבור זמן רב שהיה ראובן הנז' דר בעיר אחרת עמד שמעון אחיו ומכר את כל החצר והבתים של אביו הנז' להזולת בשטר מכר גו"ש כדין ומסר בידו כל כחותיו ובכלל מסר בידו השטר פטורין ומחילה הנז' שכתב לו אחיו ראובן הנז'. ושוב אחר עבור זמן רב ממכירת הבית והחצר הנז' בא ראובן לעיר שמעון והקונה הבית הנז' ותבע בדין חלקו ונחלתו בחצר ובתים של אביו הנז' באומרו שהוא לא מכר ולא נתן חלקו ונחלתו בחצר ובתים הנז' לאחיו שמעון הנז' כלל. ושמעון מכר חלקו וחלק אחיו שלא כדין ועמדו לדין כולם יחד והוציאו לפני ב"ד הקדוש השטר של פטורין הנז' מקויים כדין וכהלכה וראובן הנז' טען כנגדם שאין כח בשטר הפטורין הנז' להפסיד חלקו ונחלתו בחצר ובתים של אביו הנז' כלל מכמה טענות. חדא דבמאי קנה אחיו שמעון חלק ראובן אחיו בחצר אביהם אם מכח הפטורין והמחילה הלא ידוע דאין קרקע נקנית בלשון מחילה כלל רק בלשון מכר או מחלה. ואי משום שכתוב בשטר הנז' מו"מ החלטתי לו הבית וכו' אין קרקע נקנה בלשון החלטה ואפי' בשכ"מ לא מהני לשון החלטתי כדמהני בשאר לשונות כמו יטול יזכה ויחזיק וכ"ש בבריא דודאי לא מהני לשון זה דהחלטתי לאשוויי לשון מכירה או מתנה. שנית דכתוב בשטר הנז' לו לבדו דוקא ולשון זה משתמע נמי לו ולא לב"ך לו ולא ליורשיו וא"כ אינו יכול למוכרו ללוקח כלל וכיון דמשמע נמי הכי יד בעה"ש על התחתונה ואינו מתבטל השטר הנז' לגמרי דהרי הוא קיים בעבור מחילת המטלטלים שהניח אביהם: ומה שכתוב בשטר הנז' דלא וכו' ודלא וכו' הם דברי העדים דוקא ולא העידו שכן צוה להם ראובן וא"כ ל"מ כלל מ"ש העדים מעצמם דלא וכו' לאשוויי יד בעה"ש על העליונה. ואי ממ"ש בשער הנז' כתבו בכ"ל ש"ז ויפו"ך וכו' וא"ח וחו"ח וכו'. וגם אי משום קנין באחרונה נאמר דמגופה של קרקע קנו מידו. הנה הרואה יראה דכל אלו הלשונות לא נמלטו מפלוגתא דרבוואתא ומוקמינן ארעא בחזקת מאריה קמא כידוע: הן כל אלה טענות ראובן הנז' היורש לבטל ולאורועי כח שטר פטורין שביד אחיו והקונה הנז"ל וכששמעו בדה"ץ את כל טענותיו הנז"ל דדינא קא משתעי גם המה בחכמתם נסתפקו בזה ומיראי ההוראה הם ולא רצו לסמוך על דעתם לחוד כי אם עד שיפסקו הדין הלכה למעשה רבני וגאוני תקיפי ארעא דישראל ב"ד הגדול שבירושלם ה וכאשר יגזרו אומר שכן שוהד"ן כן יעשו ודבריהם אחור לא ישוב ויבא שכמ"ה: תשובה גלוי וידוע לפניו יתש"ל דלא צילא דעתאי לפי רוב טרדותי וגם חולשת מזגי כי הנה נא זקנתי ושמעתתא בעיא צלותא. אך מה אעשה כי השאלה באה ונהיתה מב"ד הצדק ואיני יודע מי הם הבע"ד ומי השולח לידי השאלה כי איש ידיד שלח אותו בשם ב"ד הצדק הי"ו וגם איניני יודע מי הם הבדה"ץ הי"ו. ומילתא כדנא נחוץ אנכי לחוות דעתי דעת הדיוט מה שתעלה מצודתי לפי קוצר השגתי יען שאיני יכול למנוע עצמי ואלד'ים ה' חילי הוא יעזור לי הוא צורי וגואלי וזה החילי בס"ד: פתח דברי נראה מתוך השאלה או שהשואל ת"ח ובקש טענות אולי יעלו לפו"ד או שסמך עצמו לאיזה ת"ח וסידר לו הטענות לפני ב"ד הצדק הי"ו. ואנא נפשאי הנני ב"א להשיב כל טענותיו אחת לאחת. טענה ראשונה שטען דבמאי קנה אי מכח המחילה הלא ידוע דאין קרקע נקנה במחילה. לזאת אשיב כי האמת לשון מחילה בקרקע לא מהני אבל כשהיא מחילה בקנין מהני ומהני וכן כתב הרשב"א ז"ל והביאו מרן ז"ל בב"י סי' רמ"א וז"ל שאלת ראובן היה תופס הקרקע של שמעון ולא היה יכול להוציאו מידו עד שאמ"ל ראובן לשמעון מחול לי הקרקע ותן לי שטר מחילה ואתן לך ק' דנרים ותסתלק מהקרקע ועשה כן שמעון וכתב לו שער שמחל לו אותו קרקע בק' דינרים ואח"כ טען שמעון על ראובן לא קנית בשטר זה דהו"ל כידי מסולקת ממנה דלא קנה וכו' תשו' הדין עם ראובן דכל שקנו מידו אפי' באומר דו"ד אין לי על שדה זו קי"ל דמגופה של קרקע קנו מידו וכו' יע"ש. גם הריטב"א ז"ל בפ' חזקת הבתים כתב דמחילה בקנין בקרקע מהני. וע' להרב הכנה"ג ז"ל בסי' רמ"א בהגהב"י ס"ק מ"ג שהביא דברי הריטב"א והרשב"א וגם בס' מורה צדק דכתב בשם מהרי"ב דמהני מחילה בקרקע בקנין. ושוב הביא משם מהראד"ב דיצא לחלק בין אם המחילה הויא בקרקע לבד או אם המחילה היא בקרקע ומטלטלים וכו' וסיים דבריו דאם כתוב בשטר שמחל לו כל מה שנשאר מאביהם ולא כתב שמחל לו כל מה שיש בידו וברשותו ממה שנשאר מאביהם אינו תוקע עצמו בחילוק זה. ועור הביא דברי הב"ח ז"ל שכתב דהרשב"א ז"ל מיירי שכתב שמחל לי כל הטענות שהיו לו על הקרקע.