שמחה לאיש קפ

להו טענת נאנסו ולא הוצרך לבאר בדבר שהוא פשוט ומבואר. ברם לסתם מרן ז"ל דס"ל דלא טענינן נאנסו בחלק הפקדון היכא דאיכא נאמנות גם בנ"ד לא טענינן פרעתי מאחר דאית ביה בשטר השות' נאמנות מפו'. ומצאנו אילן גדול וסעד גדול לדברינו אלה מהגאון החק"ל ז"ל בסוס"י מ"ט ד' נ"ו ע"ב דהביא דכרי הפוסק שכתב דמתברר מדברי מוהר"ם אלשקאר ז"ל דאפילו שכתב נאמנות בשטר השות' כיון דמעות השות' דין פקדון יש לו והוי כמאן דליתיה הנאמנות וכו' ותמה על מהרמ"א ז"ל מדברי הטור ז"ל בסי' ק"ח בדין שטר כיס דמהני נאמנות גם לחצי הפקדון ול"מ טעין החזרתי והחק"ל ז"ל יישב דברי מהרמ"א ז"ל בטו"ט ודעת דבדאיכ' נאמנות מפו' על הפרעון גם הרב ז"ל מודה דל"מ טעין החזרתי עש"ב. דמתבאר מדבריו שם דשות' ושער כים שוים הם בשיעורייהו ולד' מרן ז"ל דסתם בס' הטור ז"ל דבנאמנות בשטר כיס שוב ל"מ טעין החזרתי גם בחצי הפקדון הוא הדין בשטר השות' כן הוא ע"ש. גם מתשו' רבני המערב ז"ל שהוב"ד בס' ויקרא אברהם סי' ל' דמשוים השות' לחלק הפקדון שבשטר כיס ע"ש. יוצא לענין דינא דהיכא דבשטר השות' איכא נאמנות תו ל"מ טעין פרעתי כמו שטר כיס ע"ש. גם מצאנו ראינו לתרי אשלי רברבי האשל הגדול מוהר"א אשכנזי ז"ל ומוהר"א עזריאל ז"ל שכן ס"ל דבדאיכא נאמנות בשטר השות' תו לא מצי"ל פרעתי. עיין בס' כפי אהרן חח"מ סי' ד' בד' קט"ז ע"א וע"ב. גם מהר"מ לבטון ז"ל כן ס"ל עיין בס' נוכח השלחן סי' ל"כ ד' צ"ד ע"ב ע"ש. וכיון בס' כרם חמד חח"מ סי' י"ב שהאריך הרבה וע"ש בד' נ"ע שהאריך בענין אם יכול לטעון הפסד מו"מ דהוי מלתא דשכיחא ול"ש ותלה אותה במחלוקת הסתם וי"א שהביא מרן ז"ל. גם בסי' ע"ו גבי יתו"ק כתב דאם כתוב בה נאמנות גם הפסד מו"מ אינו יכול לטעון לפי סתם מרן בסי' ק"ח דהוי כמו טענת נאנסו עש"ב. גם בס' ברית אבות בד' קי"ט ע"ד כ"כ בבירור דלדעת מרן ז"ל דל"ט נאנסו גם טענת הפסד מו"מ ל"ט ונתן הכרח לזה יעו"ש: ובר מן דין בנ"ד גם כי טעין נאנסו והפסד מו"מ חייב הוא לשלם מביתו שני שלישים כפי תנאו כמבו' בשטר השות' והו"ל כשט"ח דעלמא ול"מ טעין פרעתי מאחר דשמעון שטרו בידו בנאמנות מצי"ל שטרך בידי מאי בעי באופן שהדבר אצלינו צריך תלמוד גדול לפסוק הדין בפשיטות לזכות היתומים לגמרי ולהוציא לשמעון השותף ושטרו בידו בנאמנות מפו' חלק ונקי מנכסיו גם כי יגדלו היתומים שאינו גובה מהם. ולכן חנותינו במדבר לפני מע' רבני וגאוני ב"ד הגדול שבירושלם ת"ו יצ"ו שיורונו משפ"ץ ודבריהם אחור לא ישוב ריקם: עוד יורונו משפ"ץ את"ל שהדין נותן בהאי שטרא דנ"ד לדון אותו כשער עסק כס' הרמב"ם ז"ל דס"ל הכי לרוב הפוס' ז"ל ואנן בתריה גרירינן כנז"ל או כשט"ח דעלמא מאחר דאית ביה נאמנות וכנז"ל. וגם תפיסת שמעון בהנכסים מדין חשי' תפיסה וגובה אותם מיד וכנז"ל. אם הדין נותן לגבות החובות הנז' מבני הכפר ולעקל ולעכב אותם ביד שליש עד אשר יגדלו היתו"ק הנ"ל ואזי יהיה נפרע מהם שמעון הנז' וכמ"ש המשכ"ה ז"ל להלכה במע' היו"ד אות כ' ואות כ"ד וכס' הרדב"ז ומוהריק"ש והמבי"ט ז"ל דלא כס' ה' תומי' ז"ל כשיעש"ב או לא. על הכל חלותינו היא מאת פני הקדש מע' רבני וגאוני תקיפי ארעא קדישתא ב"ד רבא שבירושת"ו יצ"ו וע"כ מלמעלה כתר תורה מע' הרב הגדול מעוז ומגדול ראש אב"ד מקודש הרב ישא ברכה יצ"ו שיאירו עינינו בכל זה בקצר אמיץ לעשות משפט כתוב בדת ש"ת. ולמצוה רבא תחשב להם והנה אנחנו מצפים לתשובתו הרמתה ישא"ק ושכמ"ה: הצעיר הצעיר הצעיר שלמה סוכרי עזרא הכהן טראב יצחק אבואלעפייא ס"ט ס"ט ס"ט סימן י"ג. יום ח' לה' סיון מוכתר בכ"ת ש' אמר"ת ה' צרופה. רבנן אחושבנייהו דפקיע שמייהו הרבנים המופלאים רבנן סבוראי המה המאורות ב"ד רבא דעוב"י דמשק יע"א אהה ה' תשמרם וכבוד והדר תעטרם כיר"א! רוב שלום עד בלי ירח! כן לנכון קבלתי מאורות ד"ק כי פנו אל האזוב וכבר מילתי אמורה מי אנכי ומה אני לחוות דעתי הקצרה באתר דזקוקין דנורא אחר מי יצאו ראשי אלפי ישראל ואנכי אי"ש צעיר עפר יעקב הגם שאול דלא ידע לכוין אימרא אחר שכבר צללו במים אדירים ברוח מבינת' והרחיבו למענית'. ואולם האמת אתם כי הענין זר וקשה לכל שומעו אשר ידענו איש לרעהו א"כ נעלת דלת בשותפים שאם ישתתפו באלפים ורבבות וימות אחד מהם ב"מ יטענו בדה"ץ בעד היתומים כבר חלקתם השותפות ואפי' בשטר השותפות קיים ובנאמנות וזה הוראה הנראה תמוהה לרבים מה שלא נשמע מעולם טענה כזאת בלי היות לה רגלים לדבר לטעון טענה זאת כבר חלקת השותפות ומידי הוא טעמא לא הרהיבו עוז לגמור את הדין ובקשו ממני כי היכי דלימטי לן שיבא מכשורה כי מציון תצא תורה: ובכן הנני ב"ת להבין ולהורות ולברר הסברות אמרות טהורות בקצ'ר אמיץ כי רבו טרדותי עול הצבור והיחיד ואיני מופנה משום צד לברר וללבן דברי חכמים וחידותם. והנה ראשון לכל בית יוסף הוא ניהו הרא"ש ז"ל בכלל פ"ט סי' ד' כתב וז"ל ומה שהיא אומרת שהיא חוששת שלגמרי נתן לה בעלה חלקה וכו' יראה לי כיון שהיא מודה בכל השותפות וכו' ועתה היא באה בטענת ספק וכו' לא תוכל להחזיק בו בטענת שמא והיינו כי הא דתנן בפרק הגוזל בתרא גזלתיך הלויתני וכו' חייב לשלם וכו' דאין ספק מוציא מידי ודאי עכ"ל יע"ש. אשר מתוך תשו' הלזו חזר בו הרב מהריב"ל ז"ל בח"א סי' נ"ז ממה שרצה לומר לכאורה דכשם דמהימן השותף אילו הוה חי חלקנו השותפות אף נגד השטר כיון דאינה הלואה וכו' כי האדם מלא קטטות וכו' וכמו כן אנן טענינן ליתמי דילמא נחלק השותפות וכו' ושוב חזר בו מסיבת תשו' הרא"ש ז"ל הנז"ל. וקודם שנבא אל הבא'ר אם חזרת הרב מהריב"ל ז"ל הויא חזרה או לא. נבין ונדון כי הך דנ"ד לא דמי כלל לנדון הרב מהריב"ל ז"ל דהתם שאני שלא היה שום שער שותפות ושום נ"ש לא ידעו שהיה שותף עם האח הקטן זולת כי נמצא כתוב בפנקס חמשה שנים לפני מותו ובכי האי פשי' דטענינן ליתמי מי יימר שאתה שותף ואם מפני שכתוב בפנקס לאו כל כמיניה לחוב לאשה וכו' ואפי' את"ל כי באמת היה שותף שמא בתוך ה' שנים כבר חלקו השותפות וכו' וא"כ אין ללמוד מהך דמהריב"ל ז"ל לנ"ד שיש שטר שותפות בנאמנות