שמחה לאיש קעח

פרעתי אחר שטען אמנה בזה נתחייב דכבר הבינו דכל מה שחזר וטען בפעם שניה למדוהו לשקר זה נלע"ד ברור ופשוט: ועל מה שטען שעברו י"ב שנים ולא תבעו הנה כבר כתבו מע' הב"ד הצדק הי"ו שכבר תבעו כדמוכח מתוך הכתבים כנז' במעב"ד ועיין להרב מהר"ם אלשיך ז"ל בסי' י"ז שכתב ח"ל אבל לאו מילתא היא דמאן דאסיק בחבריה ממונא או דאית ליה גבייה לית דין ולית דיין דמשום דלא תבעיה דנימא דמחיל אלא דמצי למתבעיה אפי' בתר ארבעין שנין יעש"ב. וכבר הבאתי לעיל מ"ש הגאון ה' נודע ביאודה ז"ל במ"ב ח"מ סי' כ"ג ועיין למרן בש"ע ח"מ סי' צ"ח ודו"ק. וצור ישראל יצילנו משגיאות וימ"ן לעובדו באמת וישר. כ"ד עפר יעקב שאול אלישר ס"ט: בא סי' יש"א ברכה הי"ו. סימן י"ב. שאלה ראובן לקח משמעון סך שני אלפים ות"ק גרוש וגם הוא נתן מכיסו סך ת"ק גרוש להתעסק בהסכים הנז' ראו' לבדו בתורת שות' כמבו' בשטר השות' אשר הוא ביד שמעון וז"ן השטר אות באות תי' בתי' לפ"ע חתו"מ בא הר' פ' הי"ו מדעתו ומטו"ר ואמ"ל אתם הוו עלי ע"ג וקנו מידי קגו"ש וכו' ובלשון חגו"ש כתחז"ל וכתבו בכל לשון ש"ז ויפוי כת ואופן המועיל וחזי ומספיק לפו"ד היות אמו"ץ שקבלתי ונטלתי מיד הר' פ' הי"ו סך שני אלפים וחמש מאות גרוש וכו' להתעסק בהם במלאכת משא ומתן מאני פ'אתוריאה ובכפרים ובכל מין מ"מ בכפרים הקרובים והרחוקים בשותפות גמורה ביני ובין שות' גו"ש לפ"ד למשך זמן שנה המתחלת מיום פ' הנז"מ עפ"י התנאים שנבאר וכו' קודם כל מודה אני לפניכם הודאה שרו"ק לפו"ד שמלבד סך הנז' גם אני נתתי מכיסי וממוני לק"ק לאמצע השות' הנז' סך חמש מאות גרוש ושני סכי הקרנות הנז' הונחו תוך כיס אחד והוגבה הכיס הנז' בין הר' פ' וביני לקיום והעמדת השות' הנז' כ"ז הנז' ומו"מ מתחייב אני בחנו"ש לפ"ד להטפל ולטרוח ולהשתדל ולהתעסק לבדי דוקא בכל עסקי השות' הנז' כ"ז הנז' בסכים הנז' ובסכים אחרים שיתהוו לי מן שמיא מחמת השות' הנז' ואפי' בהלואה שנלוה מאחרים באיזה אופן שיהיה לצורך השות' הנז' בכל כחי לקרב התועלת והריוח ולרחק הנזק וכו' ולהתנהג בכשרות וכו'. ובכן כל מין שבח וריוח שיזמין לי השי"ת מעסקי השות' כ"ז הנז' בין מסכים הנז' ובין מסכים אחרים וכו' כנז' ואפי' מציאה בדרך ממש הכל יעלה ויבא לאמצע השות' הנז' וטרם כל יונף ויוסר מכללות הריוח בעד שט"ו כ"ז הנז' סך עשרה גרו' דוקא והיה הנשאר יתחלק ביני ובין הר' פ' עזה"ד דהיינו משל שלשים גרו' ריוח יקח פ' לעצמו עשרה נרו' ואני אקח לעצמי עשרים גרו' וכן למאות ולאלפים וכשם שחולקי' בריוח כך חולקים בהפסד ובכל מיני אונסים ב"מ ומו"מ חיובא רמיא עלי ועכב"כ בחיוב גו"ש לפו"ד לשלם חלק בהפסד ובכל מיני אונסים מכיסי וממוני ואפי' מביתי ואפי' מגלימא דאכתפאי יה"ר וכו' ובפי' אתמר שמו"מ חיובא רמיא עלי ועכב"כ בחגו"ש לפו"ד לפרוע פרעות סך הקרן הנז' והריוח שיעלה לשותפי הנז' במעות מדודים בעין מן דון חובות וארואק אחר שני חדשים דצופים להפרדת השות' הנז' באין או"ד כלל. ומו"מ משעבד אני וכו' לקיום כל הנז"ל. ואני מאמין עלי ועב"כ להר' פ' הנז' ולב"כ נאמנות גו"ש לפו"ד עפי"ד הקל כשני עדים כשרי' ע"כ אשר יאמרו כי הוא זה לכל עניני שט"ד וע"כ אשר יאמרו שלא נפרעו הסך הנז' קו"ר כולו או"מ כנ"ז הנז' או אח"ז הנז' כ"ז ששט"ד אינו קרוע קב"ד ואין פרעונו כתוב ע"ג מבלי לחייבם שו"ש ק"ו ושום גש"ל. ובכלות זמן הנז' כן תמשך השות' הנז' משנה לשנה עפ"י כל הנז"ל כ"ז ששט"ד קיים. ובכן א"ס דח"ל קנינא מיד הר' פ' הנז' קגו"ש בלמ"ך במדל"ב ובלשון חגו"ש כתחז"ל לקיום כל הנז"ל והנאמנות הנז' בפי' אתמר והכל דלא וכו' ודלא וכו' בביטול וכו' ובפיסול וכו' לד' הרשב"א זלה"ה וע"ד אמו"ץ כתבנו וח"ש פה מתא דמשק יע"א והיה בש"א לחו' תמוז ש' הת"ר ושלשים ותשע ליצירה והכל שו"ב וקיים. ע"כ נוסח השטר והיה ראובן הנז' מתעסק לבדו ונושא ונותן ומוכר סחורות בכפרים ואחר עבור זמן המוגבל בשטר הנז' ונמשך עוד זמן ז' וח' חדשים נלב"ע ראובן הנז' והניח אחריו אלמנתו ובת גדולה ויתום קטן כבן י"ב שנה ולית להו מגרמייהו כלום כ"א מה שנמצא אחריו בהחנות שיש לו בכפר מקצת סחורות בעין וחובות הרבה שיש לו על בני הכפר אשר היה מוכר להם בהלואה. והנה בעתה עמד שמעון ושטרו בידו ותבע בב"ד יצ"ו לגבות הקרן שלו שהניח ביד ראובן שותפו בטענתו שעדיין לא גבה כלום לא קרן ולא ריוח. ואנן בדידן ב"ד דח"ל טרם כל שלחנו והבאנו הסחורות הנמצאים בחנות הנ"ל והפנקסים והניירות של ראובן ובהגיע הסחורות הנ"ל תפס שמעון את הסחורות מיד האלמנה וקרוביו ולקחם לביתו ומט' חד מהב"ד יב"ץ גזר אומר על שמעון להביא הסחורות הנ"ל ולמסור אותם ביד שליש עד אשר יעיינו בדין מי הוא אשר זכאי בדינו וכן עשה שמעון עפ"י גזירת הנ"ל שהביא הסחורו' ומסר אותם ליד השליש ונשארו הפנקסים והניירות אצל הב"ד יצ"ו למשמרת. והנה בעתה כל לגבי דידן אחר שעייננו בדין זה נסתפקנו בו טובא דהן אמת דשטר שותפות גריע טובא משט"ח דעלמא דמצי למימר חלקנו והחזרתי כמ"ש הרב ידי דוד קאראסו ז"ל בסי' קי"א דקי"ו ע"ג ובסי' קי"ג דקכ"ג ודקכ"ד בשם כמה וכמה פוסקים ראשונים ואחרונים ז"ל דס"ל הכי והעלה כן שהוא פשוט כביעתא בכותחא יעש"כ. גם הרב משכנות הרועים במע' השי"ן אות קכ"ז העלה להלכה לזכות יורשי השותף שמת דטענינן להו שמא חלקו השות' שביניהם ושטר השותפות ל"מ הוא ע"ש. גם הרב זה כתב ידי נר"ו בסי' י"ב ובסי' י"ד ובסי' י"ו האריך בזה והוכיח דגם אליבא דמרן ז"ל מהימן השותף לו' חלקנו השות' אפי' בתו"ז השות' ואפילו בדבר שהוא ידוע לשות' ואין עליו רק שבועה לבד עש"ב. וכפי"ז כשמת השותף האחד אנן טענינן ליורשיו כל מאי דהוה אבוהון מצי למטען וכמ"ש ה' משכ"ר ז"ל שם והגם דאביהם היה חייב לישבע כשמת אין על היורשים רק ח"ס אם הם גדולים וכמ"ש מר"ן ז"ל בש"ע סי' ק"ג בדין שטר כיס היוצא על היתומים. וא"כ לפי"ז יורשי ראובן הם זכאים בדינם דיש צד לומר דהנכסים שהיה תפוס בהם שמעון אזדא לה תפיסתו מהם דכבר יצאו מתחי"ד ומסרם ליד השליש והו"ל כאלו ליכא תפיסה כלל ולקמן נרחיב בזה. וא"כ שוב כל הסחורות והחובות הנה הגם בחזקת היורשים קיימי דכל היכא דאיתנהו בחזקת יורשי ראובן הם ואין לשמעון בהם כלום הגם דשטרו בידו. וגם אם המצא ימצא סהדי דמסהדי שידוע להם שכל הסחורות והחובות הנ"ל הם משותפים בהם ועדיין הם לשניהם עכ"ז לא מהני ול"מ דמאחר דאיכא יתום קטן וידוע דאין מקבלים עדות בפני קטן