שמחה לאיש קעא

לגזיזיה של חילוק זה מההיא דהק' בש"ס דתמורה לרבא דאמר דלא מהני והרי אלמנה לכ"ג דכתיב אלמנה וגרושה לא יקחו ותנן כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום אלמא מהני דהרי תני יש קידו' דאי לא מהני הוי הולד ממזר ומשני שאני התם דאמר קרא ולא יחלל וכו' יע"ש. והשתא לפי דבריהם מאי קושיא הרי לא אמר רבא דלא מהני אלא בדבר דמיתקן הדבר שנעשה במאי דאמרינן ליה דלא מהני ברם אלמנה לכ"ג שכבר קידש הבעל אין תרופה למכתו ומשום הכי קתני יש קידושין ומאי מקשה הש"ס לרבא והניחה בצ"ע יעש"ב. ואני בדרשותי הארכתי בעניותי בדרושי שבת זכור והוספתי לתמוה ממה שהק' בש"ס בתמור' ממקדי' בעלי מומין למזבח דמשמע דסותר לחילוק של הרב מהריט"ץ ז"ל ודי בהערה זאת למעיין: איך שיהיה הדין דין אמת וכמו שהעלה רב רחומאי הרב שמ"ח גאגין ז"ל וכבוד הרב יריעות האהל ז"ל במקומו מונח דלא צייתינן ליה ובפרט אנן בדידן דנגררין אחר דברי מרן ז"ל והאריכות בזה אך למותר כי אם בזאת שיסכים מע' הרב הגדול מוה"ר ראשון לציון גאון עוזינו גדול הנאמר באברהם יצ"ו ועל פיו יקום דבר. אך מ"ש בנוסח השאלה שהוסדר לפני רו"מ שהלווים מתעקשים לפטור בטענות בלות ומטולאות אנא דאמרי כי בנוסח השאלה אשר הציגו לפני לא ראיתי טענות בלות ומטולאות כלל כאשר ירדוף עין הקורא: עוד זאת מצוה לאודועי באתר דמתבעי כי ראיתי בסדר השאלה שנשאל רב אחאי ז"ל הנז' שכתב השואל וז"ל ומזה רבות בשנים הוסיפו עוד על נוסח שטרי עיסקא הנז' זיכוי שפר עסק וכותבים בזה"ל קודם כל מודה אני לפניכם הודאה שרו"ק כתחז"ל כמודה לפני בד"ח היות אמו"ץ שכבר זיכיתי והקניתי לבעל הסך הנז' משפר עסקי דאי"ל תחו"ש כשיעור סך עיסקא הנז' זכיה וקניה מעלייא לפי"ד עכ"ל. הנה בנוסח השאלה שנשאלתי אנא עני ב"א שלחו לי הנוסח השט"ע ולא ראיתי כתוב בו כדברים האלה כלל. וכאשר הראיתי לו לרב אחא ז"ל הנז' וגם הוא ראה דלית ביה דברים הללו ומידי הוא טעמא שלא נשאתי ונתתי בדברים אלו אי איכא צד זכות תולה לבעל המעות בתוספת נופך דברים הללו או לאו. ולדידי צריך לידע אם כשלקחו המעות השותפים הנז' כבר היה להם עסקים בכדי שיזכו אותם לבעל המעות וגם צריך לידע אם כבר היו חייבים לאחרים או לא וגם צריך לברר אם היה להם חובות אצל אחרים. ואם בשעה שזיכו שפר עסקיהם היה בידם ניירות מהממשלה הכל צריך לברר וללבן בכדי לידע להיכן הדין נוטה ויען שלא נשאלתי על זה לא כתבתי בזה. ורק דברים אלו כתבתי בקיצור נמרץ להציל את עצמי וצור ישראל י"מ וימ"ן ולאפס פנאי לא אעלה ארוכה. כ"ד נא"ה תולעת יעקב שאול אלישר ס"ט. בא סי' יש"א ברכ"ה הי"ו. סימן ז'. נשאלתי מאת מע' רב רחומאי הרב המופלא חסידא קדישא כמוהר"ר אליהו סאלימאן מאני יצ"ו לחוות דעתי בשטר מכר והטבה היוצא על היתומים אי גובה מהיתומי' בלא שבועת המשנה דאפשר דכיון דלגוביינא קאי חיישינן להתפסת צררי ואינו גובה כי אם בשבועה. ואנא עני. ב"א אין אני ן' חורין וחיובא רמיא עלי להשיב מפני הכבוד אף שאיני כדאי אגב טרדאי: ואען ואומר כי מע' הרב השואל כל דבריו באו בקצ'ר אמיץ ובודאי דליכא בשטר מכר והטבה הנז' שום נאמנות דאם היה כתוב בו נאמנות על הפרעון ודאי דלא היה נכנס לבית הספק. וגם ודאי שהקרקע עדיין הוא מוחזק ביד יורשי המוכר ולא הוחזק ביד הלוקח כלל. ולזאת אשיב לפקע"ד כי בדין משכונה נשאל הריב"ש ז"ל בסי' מ"ח וז"ל שאלתכם ראובן משכן חצירו אצל שמעון בק' מנה ואחר שעבר זמן המשכונה בכמה שנים מת ראובן ולאח"ז מת שמעון ואחר מיתת שמעון באו יורשיו והוציאו שטר המשכונה בב"ד ותבעו ליורשי ראובן שיפרעו להם סכום המשכונה. אם הדין נותן שעתה שמת לוה בחיי מלוה ומת גם המלוה אם יהיו יורשי לוה חייבים לפרוע ליורשי המלוה הסכום הנז' או לאו. תשובה נר' שאין דנין בכיוצא בזה דינא דרב ושמואל וכו' ואין אדם מוריש שבועה לבניו לפי שכיון שהיתה המשכונה מוחזקת וכו' גובה מיורשיו בלא שבועה כדאמרי' בכתו' פ' אעפ"י יחד לה ארעא אפילו בחד מצרא לפום המסקנה גביא בלא שבועה וטעמא שאין חוששין לצררי כיון שיחד לה קרקע זה גביא בלא שבועה ואעפ"י שאין משכון בידה וכ"ש בכאן שהוא מוחזק וכו' ואין כאן מקום לומר אין אדם מוש"ל וכו' אבל בנדון זה שיש שטר משכונה בידו לעולם הוא נאמן לגבות בלא שבועה וכו' ומיהו אם אחר שהגבו ב"ד החצר ליורשי מלוה באים לתבוע המותר משאר נכסי לוה נר' שבזה דנין לכתחילה כרב ושמואל וכו' אמנם אם יש נאמנות בשטר וכו' וכו' עבדינן לכתחילה כר' אלעזר וכו' יעש"ב: הראת לדעת הריב"ש ז"ל דכל שיש בידו שטר משכון לא חיישינן להתפסת צררי וגובה בלא שבועה אף אם אינו מוחזק בקרקע ואף אי לית בשטר נאמנות גובה בלא שבועה מדכתב לעולם הוא נאמן לגבות בלא שבועה ועיין לה' פ"מ ח"ב סי' ק"ד דאסיק להלכה ולמעשה דגובים יורשי המלוה מהלקוחות אף אם לא החזיק בחנות וליכא נאמנות יעש"ב. ודון מינה לנ"ד בק"ו דהוי שטר מכר והטבה דעדיף טפי יותר ויותר ממשכנתא דאית ליה שטר וכסף וק"ס דקנה גוף הקרקע ולא הוי כמו משכנתא דלית ליה קניה בגוף הקרקע כי אם לפירי דוקא הא ודאי פשיטא דגובה בלא שבועה. וההיא דיחד לה קרקע בכתובתה פסקה הר"מ ז"ל בפי"ו מה' אישות ה' י"ג והטור ומרן ז"ל באה"ע סי' צ"ו: איברא דהרואה יראה למרן ז"ל בספרו הקצר בח"מ סי' ק"ח ס"ק י"ב כתב וז"ל ואם הוא שטר משכונה אם אביהם היה מוחזק בקרקע גובה בלא שבוע' ואם מת הוא היורשים ג"כ גובים יע"ש. הרי להדיא שדקדק בדבריו ז"ל אם אביהם היה מוחזק בקרקע גובה בלא שבועה משמע דאם לא היה מוחזק בקרקע הא ודאי דאינו גובה כי אם בשבועה דוקא כן נראה מדקדוק דבריו ז"ל. והרב בעה"ת בשער י"ד ח"ג הביא מחלוקת הראב"ד ז"ל והר"י ן' מיגאש ז"ל וכ' דהראב"ד ז"ל ס"ל דאם לא הוחזק בה לא גבי אלא בשבועה ולא דמי ליחד לה ארעא בכתובתה דגביא בלא שבועה דכתובה שניא דלא ניתנה ליגבות מחיים משא"כ בבע"ח דלא גבי אלא בשבועה ואעפ"י שיחדה למשכונתו יעש"ב וה' גד"ת ז"ל הביא תשובת הריב"ש ז"ל הנז"ל והרבה להקשות עליו וסוף דבר כתב דכבוד הריב"ש ז"ל במקומו מונח ואין לנו לפסוק כמותו הפך כל הני אשלי רברבי יעש"ב: והגם דלפקע"ד עיקר החילוק שחילק ה' בעה"ת ז"ל