שמחה לאיש קס

דנקטו רבוואתא רבני סאלוניקי יע"א לפסוק כהרמב"ן ז"ל בסוברו דהרמב"ן פליג ולפי"ה כ"ע יודו עוד האריך מע' הרב הפו' יצ"ו לחזק את נדו"ד ולו' דליכא למיחש גבי נדו"ד משו' ליתא דיורד ברשות ועילא מנהון פ' מרן ז"ל דקפסיק ותני כמ"ד יורד ברשות אית ליה חזקה כפי הכלל די"א בתרא דנקט בסי' ק"ן ולהיות כי נתארך הענין בהיותו בידו דעבר זמן רב מזמן שניתן בידו היותו טרוד הרבה בענינים אחרים וה"ן עתה דוחקני לאמר כלה מלאכתך להריצו לבעליו דין גרמא אך אי יום או יומים נשאר בידי קראה סירוגין מרוב הנכנסים ויוצאין ועול שחל בחשבוני דין גרמא שלא אבא בארוכה כמנהגי והי"ל לעמוד בדברי ה' עדב"י סי' ז"ן ומ"ש עליו בס' מטה אשר ז"ל וש"פ אלא שאין פנאי ומאי דאתי' בידיה רב חביבא יצ"ו תשו' מהר"י הלוי ז"ל עי' בתשו' עד"ב שם ולהיותי חובב דבריו כתבתי את זאת מן המעטן ולו באתי בהסכמה באותות שתים לכן אני אומר דיפה דנו מע' ב"ד רבני דמשק יע"א ואחריהם רב נהוראי הרב המופלא ראש ב"ד מקודש הרב יש"א ברכה יצ"ו כפי פ' מרן והנה צורף מטעמים אשר הטעימנו רב אחאי יצ"ו כ"ד הכותב ומעתיר לצור עזי ומעזי למען יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות כיר"א אני אמרתי בחפזי: הצעיר אברהם אשכנזי ס"ט. סימן ד' ישאלוני משפטי צדק להיות כי מזה זמן רב שהמלך הוציא שטרות לפרוע לכל מוכ"ז ונקראים בשם קונסוליטי. ואח"כ הוציא עוד שט"ח הנקראים אוב'ליגאסין. ואח"כ הוציא עוד שט"ח הנקראי' שימין די פ'יר. וכולם כתובים לכל מוכ"ז כנז'. רק בעי"ת דמשק יע"א מזה זמן נתנו עוד שטרות מאוצר הממשלה הכתובים על שם המלוה כ"א לפי שיעור חובו ונקראים סארנג'י וכל השטרות הנז' הם כריבית קצוצה. ומאז יצאו כל השטרות הנז"ל נעשה עסק גדול בין השולחנים והסוחרים במכירת השטרות הללו אך! כל השטרות הנז"ל זולת מהסארג'י הנז' נמכרים מהמוכר ללוקח במסירת השטרות לבד בלי שום כתיבה בתוך השער ולא חוץ לשער רק שטרי הסארג'י הנז' אי אפשר למוכרם בלי כתיבה יען כתובים על שם המלוה כנז'. וצריך שיכתוב המלוה בתוך השער שהסך הנז' העבור אותו לפ' יען כבר נפרעתי ממנו וכן מהקונה לקונה אחר. ולפעמים מרוב טרדה אינו צריך לכתוב רק מניח שיעור שיטה אחת חלק וחותם את שמו לבד. והקונה כשירצה לגבות מאת השררה או להפוך השט"ח על שמו כותב בשיטה חלק הנז' השורה הנז' המועלת לפי נימוסם. וזה נקרא ג'ירו. כי זהו מנהג נהוג בין הסוחרים בכל המקומות לעשות כן בכאמבייליס. והכי הוה עובדא דראובן ושמעון ולוי ויאודה היו שותפים בעסק הנז' וכדומה לו להלוות לכפרים וכיוצא. והוצרכו למעות השותפים הנז' ולקחו מזבולון סך מה ונתנו לו במשכון שטרות סארג'י הנז' וחתמו בתוך שטרי הסארג'י דהיינו ג'ירו כנז' ולקחו ממנו שטר הטבה ובעד היתר הריבית כתבו לו שטר עיסקא כמנהג דמשק יע"א. ושוב הוצרכו עוד למעות ולקחו עוד סך מה ונתנו לו שטרי סארג'י כנז"ל ועשה להם הטבה וכתבו לו עוד עיסקא ושוב הוצרכו עוד למעות ועשו ככל הנז'. ובחו' אייר התרל"ה הוצרכו עוד למעות ונתנו לו שטרות סארג'י למשכון וחחימתם בתוך השטרות כנז' וזבולון עשה להם הטבה בעד כל הסארג'י שבידו מתחילה וע"ס דהיינו כי בראש הנייר רשם כל הסך שחייבים לו עפ"י השטרי עסקא שבידו מכל אחד בזמנו. ושוב רשם הסארג'י שבידו כולם ואח"ך כתב בזה הנוסח בלשון ערבי. וזה העתקה בלה"ק אות באות ממש. ביום הנז' למטה קבלתי אני הח"מ מיד פ' ופ' כו"כ ניירות סארג'י על אוצר הממשלה בדמשק מסך פ' ופ' וחתומים בחתימתם בתוך הסארג'י תחת נייר חלק בשורה [ר"ל ג'ירו כנז"ל] שעולים כולם סך כו"כ וזמניהם בח' תשרין אוואל רומי 91 והם בדרך משבון עד שאפרע הסך הנז' מהם כפי השטרי עיסקא שבידי מהם שעולים סך כו"כ ואין להם זכות לתבוע הסארג'י הנז' כ"א עד שיפרעו החוב שעליהם עם הריוח שיעלה עד אותו זמן שיגיע זמן הפירעון הנז"ל. ולראיה שקבלתי הסארג'י הנז' במשכון על הלווים הנז' כתבתי זה השטר אחת ושתיים ביד כל אחד מאיתו העתקה אחת לעת הצורך היום 22 בח' 92 שהוא אייר תרל"ה. הכותב פ' ס"ט: והנה מע' השותפים הנז"ל היו מתעסקים בעסק הנז' והיו פורעים בכל זמן ריוח הנוגע לזבולון כד"ת. והן כהיום כי מטה יד הממשלה והוזל מחיר כל השטרות מהם למחצה או לשליש. ויש מהם שירדו לעשירית מחירם. ובסיבה זאת ירדו לשברים השותפים הנז' שבר על שבר והפסידו כל ממונם וגם נכסי אחרים רח"ל. ועם כל הבע"ח כבר גמרו ביניהם ונשתוו בין רב למעט כי ראו את דוחקם וכי אין בהם נפתל ועקש ולא שום ערמה בפיהם ח"ו. זולת זבולון המלוה הנז' לא רצה להתפשר עמהם בשום אופן והוא מבקש שעד יום ירידת השטרות שיפרעו לו ריוח הנוגע לו ומשם והלאה יפטרו אחר שישבעו ש"ח כפי תנאי שטר העיסקא שבידו והשותפים הנז' משיבים שכל מה שהרויחו בשנים שעברו מלבד מה שהוציאו לצורך פרנסתם ומזונותיהם דוקא והיה הנשאר רוב ככל היה כלול בתוך השטרות והופסד הכל. נמצא שכל מה שנתנו לזבולון בכל הזמנים שעברו הכל היה בחשבם שהיה ריוח יען היו ערך השטרות הנז' בערך השוה והנה בעתה שהוזלו כל השטרות נמצא למפרע שלא היה שם ריוח כלל ומה שנתנו לו לחש' ריוח היו טועים וחושבים שיש ריוח ואיגלאי מילתא דליכא ריוח והם מוכנים לברר טענותיהם כי על אדני האמת והצדק הטבעו. וא"כ הם שואלים שינכה להם מהקרן מה שכבר קבל לחש' ריוח והשאר יפרעו לו לתשלום הקרן. וראיה לדבריהם אומרים שהמלוה בעצמו יודע ששטרות הסארג'י הנ"ל לא היה פורע אוצר הממשלה יר"ה בזמניהם רק היה מוסיף הריבית על השטר ועושה לו שטר חדש דהיינו בד"מ אם היו חייבים לראובן אלף גרושי' וכותבים ריבית עוד מאה גרושי' בעד י"ב חו'. לשנה הבאה אינם נותנים המאה של ריבית כי אם היו מחשיבים הקרן והריבית שהוא אלף ומאה גרושי' ומוסיפים עוד מאה ועשרה גרושי' וכותבים לו שטר מסך אלף ומאתים ועשרה גרושי' באופן כי כל הריוח כלול בשטר מבלי ליקח פ"ק כמעט בידם. וא"כ הם בחשבם שכבר הרויחו שהרי ניתוסף בשטר רד"ו גרושי' על הקרן נתנו לזבולון ריוח משא"כ עתה שנתגלה שברון הממשלה ואי אפ' להשיג פ"ק מהקרן וכ"ש מהריוח א"כ כל מה שנתנו היו בטעות. ובפרט כי לא אמרו בפירוש שנותנים לשם ריוח כלל. ע"כ הגיעו טענותיהם ומבקשי' מהמלו' שיחזי' להם המשכון והשט"ע והם ישלימו הקרן שלו אחר ניכוי מהקרן מה שקבל לחש' ריוח. יורינו המורה לצדקה היכי לידיינו דייני להאי דינא לשמור הדת והחקה ויבא שכמ"ה: תשובה עידי בשמים כמו צער בנפשי דידענא