שמחה לאיש קנב

ואם אין באפשרות בשום אופן שילך הסופר הבקי לכתוב הגט למקום הבעל. יש אופן אחר לעשות להציל האשה מכבלי העיגון אם מכירין כתב יד הבעל וחתימתו שיכולים לקיימה לפני ב"ד הצדק ויעשו במקום האשה ב"ד נוסח הרשאה וישלחוהו להבעל והבעל יכתוב אותה בכתב ידו וחתימת ידו למי שירצה למנותו שליח וגם יכתוב כתב להעדים שיחתמו בגט וגם יכתוב כתב להסופר שיכתוב הגט בציוויו לשמו ולשם אשתו ויקיימו כל הכתבים הנז' לפני ב"ד הצדק ואחר שיקיימו החתימות יכולים הסופר לכתוב הגט והעדים לחתום והשליח ליתן הגט ביד האשה והכל יעשו לפני ב"ד הצדק שבמקום האשה רק ידלג תיבת היום שכותבין בגט העומד היום ידלג תיבת היום ויכתוב העומד במתא פ'. וכן עשה מעשה ה' מהרד"ך ז"ל סי' כ"ג וכתב דבעינון כי האי מודו כל הפוס' ונדונו היה כישראל מומר שהלך למקום שאין שם יהודים כי הך דנ"ד יע"ש. וכ"כ ה' גט פשוט ז"ל בסי' ק"כ ס"ק כ"ו. ועי' להרב פ"ת בסי' ק"ך ס"ק י"ח הביא משם מהרי"מ מבריסק ז"ל בסי' ל"ב שהתיר להלכה ולמעשה במקוה עיגון ועיקר יסודו על ה' ג"פ ז"ל הנז"ל דאף שהמגרש כתב שלא בפניהם מ"מ כיון שמכירים כתב ידו מהני כאלו שמעו קולו מפיו שצוה להם. ונ"ד הוי יותר נכון שהמגרש הוא ישראל ביהדותו וציית לדינא. ועי' להרב מהר"י קצבי ז"ל סי' יו"ד שהסכים לעשות כס' ה' מהרד"ך ז"ל. ועי' להרב בית אפרים ז"ל בתשו' לאה"ע סי' ק"ו שהסכים להתיר עפ"י כתב ידו אם יכולה להתקיים בב"ד והביא דברי הרב מהר"י קצבי ז"ל יעי"ש. ומעשה רב עשו פעיה"ק ירוש' ת"ו בשנים שהביאו הרשאה לב"ד מקויימת ממקום רחוק כמ"ש בס' פרי האדמה ח"ד ד' י"ב יע"ש סדר הגט כולו מראש ועד סוף מבואר שם באורך וניתן הגט בעידי מסירה לבד בלא עידי חתימה בהסכמת כל הרבנים זלה"ה: את זה כתבתי בקיצור נמרץ כחותה על הגחלים שאין לי פנאי להאריך מרוב טרדותי שגבו תלאותי מעול הצבור והיחיד והשואל נחץ ינחץ לאמר כלה מלאכתך ובכן הסכימה דעתי להתיר להלכה ולמעשה להציל את האשה מכבלי העיגון וצור ישראל י"מ וימ"ן שלא אכשל בדבר הלכה. כ"ד הצעיר וזעיר יעקב שאול אלישר ס"ט בא סי' יש"א ברכה הי"ו. תם ונשלם חלק אה"ע שבח לאל בורא עולם. חלק חו"מ סימן א': להיות אמו"ץ שנתנאל פרחי בן הגביר השר גי' יוסף פרחי ז"ל היה דר בחצר אחד מחצרות שלהם האחרון שבחצרות שפתחו פתוח ברחוב תלית אל זנקאת בחיי אחיו גי' שמואל פרחי וגי' יחזקאל פרחי נ"ע והיה החצר הנז' חרב ושמם והעידו לפנינו אנן תרי מגו תלתא אנן ב"ד דח"ל עדים כשרים שנתנאל פרחי הנז' בנה בחצר הנז' עליות בנין חדש משובח במקום שהיה במקומם טבאק חריבים והיה דר בהם נתנאל הנז' ושוב דרו בו אשתו ובתו היחידה בת יורשת נחלתו וכשמתה אמה ג"כ הלכה הבת אצל קרוביה והיתה משכרת החצר הנז' לאחרים והיתה לוקחת השכירות לה לעצמה וגם השוכרים עצמם היו שוכרים ממנה דוקא והיו פורעים לה השכירות לה דוקא ושוב נשאת הבת הנז' לבחור אחד מקרובי אביה והוא גי' רפאל יאודה פרחי הי"ו ושוב מתה הבת הנז' והניחה בת וירש אותה הבחור בעלה הנז' וירש בכלל החצר הנז' וגם בנה הוא בחצר הנז' חדר אחד חדש ומחודש אשר לא היה בחצר הנז' כלל כפי מה שנתברר לנו אנן תרי מנו תלתא ב"ד דח"ל מפ' מגידי אמת והיה גם גי' רפאל הנז' משכיר החצר הנז' ולוקח השכירות לעצמו דוקא זה כמה שנים רבות ושום אחד מבני דודיו השותפים עמו בשאר חצרותיהם לא תבעוהו לפרוע להם חלקם משכירות החצר הנז' ולא ערער עליו שום אחד מהם בהיות החצר הנז' בידו דוקא כלל וכעת קם גי' אהרן שמואל פרחי הי"ו שהוא בן אחיו של נתנאל פרחי הנז' ותבע לדין לגי' רפאל הנז' הי"ו היורש את בת נתנאל הנז' כנז"ל ועמדו לדין לפנינו שניהם יחד שהם גי' אהרן שמואל פרחי הי"ו התובע וגי' רפאל יאודה פרחי הנתבע ותבע גי' אהרן הנז' הי"ו מגי' רפאל הנז' שיפרע לו כל חלקו המגיע לו בכל שכירות השנים שעברו שהשכירו החצר הנז' הוא ואשתו וחמותו זה ט"ו שנים מ"מ ואחר שיפרע לו כל חלקו משלם מעכב עליו עוד שלא ישכירנו עוד לאחרים מכאן ולהבא כלל כי אם רוצה הוא לדור בו כ"כ שנים כנגד חלקו בכל השנים שעברו וגם להחליף דירתו בדירת גי' רפאל הנז' בחצר הנז' באומרו שהוא שותף עמו בחצר הנז' כשאר החצרות המשותפים בהם מאבותם ואבות אבותיהם ז"ל וגי' רפאל הנז' הי"ו השיב על טענות הנז"ל כי הוא ירש החצר הנז' מכח אשתו שירשה אותו מאביה שהיה בידו מכמה שנים וזה כמה שנים שהחצר הנז' בידם וגם משכירים אותו לאחרים ולוקחים השכירות לעצמם והוא וחמיו נתנאל הנז' הוציאו על החצר הנז' כמה הוצאות רבות ובנינים וכיוצא הן אלה טענות שני הצדדים הנז' אשר טענו בפיהם וגם במכתב בחתימת ידם ודינא קבעו מנן אנן ב"ד דח"ל דקביע פה עירנו יע"א ואנן בדידן אחר שמוע טענותם הנז"ל נשאנו ונתננו בדבר הלכה מפי סופרים ומפי ספרים בדין זה ואסיקנא שמעתתא אליבא דהלכתא ועלתה הסכמתינו דלפום דינא זכה גי' רפאל הנז' הי"ו הנתבע