שמחה לאיש קנא

התורה להק' על הכנה"ג ז"ל ולדידי אתמהה: איך שיהיה בהא סליקנא ובא נחיתנא דאם השואל דנ"ד רוצה לגרשה ולשלם לה סכי כתובתה מבלי שום סיבה רק שנתן עיניו באחרת כי מצא נאה הימנה פשיטא דצריך לפייסה כדי שתתרצה להתגרש וכל זה הוא אפי' אם הוא זווג שני כ"ש אם הוא זווג ראשון דאליבא דכ"ע שנוי המשלח ובלתי פיוס ורצונה לא יוכל לגרשה. ובפרט אם הוא מקום שקבלו עליהם חרגמ"ה שאפי' אם נשבע לגרשה לא חיילא השבועה וכמ"ש הריטב"א ז"ל העתיקה מרן הב"י באה"ע סי' קנ"ד וכ"כ מהרי"ו סי' קע"ב יע"ש. ואפי' אם לא קבלו חרגמ"ה והוקבע המנהג במקומם שלא לגרש את נשותיה' בע"כ ודאי ופשוט שלא יוכל לעשות תמורת המנהג וע' למהר"א ששון ז"ל סי' ס"ד ובפרט אם יש איזה תלאי בכתובה דודאי דחייב לקיים תנאו ולית נגר דיפרקיניה וכבר ראיתי בספר פני יוסף הנד"מ להרב כמהר"י קארייו ז"ל בסי' א' והוא בסוף ס' כפי אהרן ח"ב כל מ"ש והעלה לגרשה בע"כ אף שלא מדעתה ורצונה ואין הנדון דומה לנ"ד כלל כאשר יראה הרואה בשאלה כמה סבל עמה בעלה דבזה אף אנא נמי מודינא דהאמת אתו שהלכה כמותו משא"כ בנ"ד דלא נזכר בשאלה שיש לבעל שום תרעומות עליה לגרשה שלא ברצונה רק כנר' שמצא אחרת נאה הימנה הא ודאי גם הרב ז"ל הנז' יודה מודים דרבנן דלא יוכל לגרשה רק ע"י פיוס וע' בס' שעות דרבנן סי' י"ב ועיין בס' הון יוסף סי' א' זה הנלע"ד מה שעלתה מצודתי להלכה ולמעשה שצריכה פיוס כדי שתתרצה לקבל גיטה ברצונה וצור ישר' י"מ וימ"ן להבין ולהורות ויורינו מדרכיו ונלכה באורחותיו לעשות הטוב והישר כ"ד הצב"י. יעקב שאול אלישר ס"ט סימן כ"ח שאלה ראובן שעזב את לאה אשתו זה יותר מה' שנים והלך למדינה אשר אין שם יאודים. והאשה ברצונה לילך לבעלה ליקח ממנו גט פטורין אך במקום הבעל שהוא יושב אין להשיג סופר לכתוב את הגט ולא מי שיסדר את הגט. ובעיר שהאשה יושבת יש סופר שיכול לכתוב הגט. אך אין באפשר שילך עם האשה שיכתוב הגט. ובא איש אחד ואמר שהסופר יכתוב תורף הגט והוא יקח את האשה עמו ויקח עוד איש אחד עמו ויסעו עם האשה והוא יכתוב טופס הגט וגם יהיה הוא מסדר את הגט והוא יהיה עד אחד והאיש השני אשר עמו יהיה עד שני. ובעל האשה רצונו ליתן לה גט. אך אינו מקבל עליו שיבא אצלה וליתן לה את הגט כדת מו"י. ובאם כשהאשה לא תסע אצלו לקבל גט ממנו הוא יעזוב אותה ותשאר אלמנות חיות. ע"כ ילמדנו רבינו בטובו להשיב להמוכ"ז בכתב ידם הטהורים אם הגט כשר או לאו ושכמ"ה: תשובה זה הסדר הכתוב בשאלה חלילה להתיר מעשה כזה לעשות מעשה כזה דתבר גזיזי מכמה טעמי תריצי. א) איך יכתוב הסופר תורף הגע שבכלל התורף הוא זמן הגט ואיך יכתוב זמן הגע כשאינו יודע מתי ינתן הגט. ב) איך נעשה מעשה לחתום הסופר בגט לעד דהוי חתם סופר ועד וידוע כמה גדלה המבוכה בין ר"י והרמב"ם ז"ל. ג) איך המסדר הגט יכתוב הגט ויהיה מסדר ויחתום לעד כי גם זה מבוכה גדולה ועי' להרב העיטור וה' דב"מ בסי' ס"ו. ד) דלדעת הא"ז והרא"ם ז"ל צריך ב"ד כמשי"ר הרואה בתשו' הרא"ם ז"ל ח"א סי' פ"ב וח"ב סי' ל"ה שכת' משם הא"ז ז"ל דאפי' בנתינת הגט מיד הבעל צריך לפני ב"ד [והאמת אגיד שחפשתי בס' הא"ז ז"ל ולא מצאתי דברים אלו] וה' נודע ביהודה מה"ת סי' קי"ד חיזק סברת הרא"ם ז"ל הנז' במסמרות נטועים ותירץ מכמה מקומות דמוכחי מהש"ס דאין צריך ב"ד לגירושין ויצא לחלק בין ארוסה לנשואה יע"ש [רק דלא זכר שר לההיא דאמרו בש"ס גיטין ד"ה ע"א שנים שהביאו גט אינן צריכין לו' בפ"נ ובפ"נ כיון דאי הוו אמרי בפנינו נתגרשה מהימני ואם איתא דצריך ב"ד איך נאמנים לו' לפנינו נתגרשה] גם הקשה לרמ"א ז"ל דידיה אדידיה ותירץ דכל סידור הגט והנהגותיו אין צריך ב"ד כי הוא לימוד בעלמא ואמטו"ל יכול ליקח שכר המסדר לפי רצונו. ואולם בעת נתינת הגט מיד הבעל ליד האשה צריך ב"ד וכמ"ש הרא"ם ז"ל משם הא"ז ז"ל דאף בשעת נתינת הגט מיד הבעל ליד האשה צריך ב"ד: ועינא דשפיר חזי להרב חתם סופר ז"ל בח' א"ח סי' נ"א שהביא דברי הרב נודב"י ז"ל וכתב כי במקום אחר דחה כל ראיותיו של ה' נודב"י ז"ל והעלה דסידור הגט כולו יעשו אותם שלא בב"ד אך בעת נתינת הגט ליד האשה שצריך לחקור את העדים והשאלות ששואל אותם דהוי קבלת עדות ודאי צריך ב"ד יעי"ש [ולא ידעתי מאי חדית לן מר הלא גם הרב נודב"י ז"ל אסיק הכי דבעת נתינת הגט לידה צריך ב"ד אלא שלא פי' בדבריו הטעם משום דהוי קבלת עדות דצריך שלשה ובודאי דזהו טעמו ונימוקו] באופן דאי אפשר לעשות סדר הגט כאשר כתוב בשאלה בשום אופן: כי אם בזאת יכולים לעשות להציל את האשה מכבלי העיגון אם הוא באפשר שילך סופר בקי לכתוב הגט עם שני עדים כשרים למקום הבעל. וכאשר יראו שמרצונו הטוב רוצה לגרש את אשתו שלא תתעגן יקנה הבעל כלי הכתיבה להסופר ויצוה אותו שיכתוב את הגט לשמו ולשם אשתו פ' בת פ' וגם יצוה להעדים שיחתמו בגט שיכתוב הסופר אחר שיעשו לו ההתרות וביטול מודעות. ואחר שיכתוב הגט ויחתמו העדים ימנה הבעל את הסופר שליח להוליך הגט לאשתו. ויכתוב הסופר ההרשאה ויחתמו העדים גם בהרשאה. ויקבל הבעל עליו בשבועה שלא לבטל לא את הגע ולא את ההרשאה. וגם השליח יקבל עליו שלא לבטל את השליחות [וזהו מנהג קושטא יע"א שעידי הגט הם עידי ההרשאה כסברת הריב"ש סי' שי"ח והתשב"ץ ח"ב סי' כ"ה והרשב"ש בנו סי' שכ"ג] ויזהר שלא יכתוב בגט העומדת במתא פ' רק יכתוב בכל מקום שאת עומדת גם ידלג תיבת ולאחריכי [וידעתי שיש מפקפקים שלא יהיה שליח הסופר וכמ"ש ה' פ"ת ז"ל באה"ע סי' ק"ך ס"ק א"ך שהביא מחלוקת בין הגאונים מהר"ד אפנאהיים ומהר"י מרגליות ז"ל ומהר"מ מקראקא ז"ל וה' ישועות יעקב ז"ל הסכים להתיר בשעת הדחק והך דנ"ד הוי שעת הדחק ועיגון ודאי] ולדעת הרדב"ז ז"ל בחדשות סי' שנ"ט וסי' ת"ו הסכים להתיר לכתחילה רק שלא יאמר הסופר אני כתבתיו רק שיאמר כמו שליח סתם בפ"נ ובפ"נ יעי"ש ואח"ך יחזור הסופר שהוא השליח עם העדים למקום האשה ויעמדו לפני ב"ד הצדק ויוציא ההרשאה והגט ויעידו העדים על מינוי השליחות ועל הגט לפניהם ובאופן זה שהעדים עצמם באים לב"ד הם יעידו על חתימתם וכמעט שאין צריך השליח לומר בפ"נ ובפ"נ וימסור השליח הגע ליד האשה לפני ב"ד הצדק ותהיה מגורשת כדת מו"י: