שמחה לאיש קכה

ותנשא לאחר ותניח בעלה הנשוי עמה בחופה וקדושין ובניה שילדה עזובים ונטושים ולא יוכל לומר אביהם שהם בניו להנחילם נכסיו כיון שלא נשא עם אמם לפני הממשל' יר"ה. ואחר שיצאה דינא דמלכות' חייבים כל ישר' לקבל דינא דמלכותא מאחר דגזירה זאת היא אף על הנוצרי' שעיקר נשואים שלהם הוא לפני כהניהם שמקדשין ומברכין כפי דתם ע"כ זה גזרו עליהם שכל שלא באו איש ואשה טרם כל לפני הממשלה וכרתו ברית שמה וחתמו שהסכימו לינשא זה עם זה אף שהלכו לפני כהניהם ונשאו אינו מועיל: ומידי הוא טעמא שלא חש הרב הגאון החבי"ף ז"ל לסברת האומרים דאין כח ביד ההסכמה לעקור קדושי תורה יען מה? יען איכא איסור מוסיף דינא דמלכותא אשר הוא מוסכם מכל הפוס' דהוי דינא דמלכותא יען גזרתו זאת היא ע"כ בני מלכותו וגם היא מחוקי המלכות ולתועלתו וגם היא לתקנת אנשי המדינה והכי דייק מר הרב החבי"ף ז"ל בנוסח ההסכמה להקים דגל התורה ולגדור פרצותיה וגם לאשר ולקיים גזירת השררה והנימוס אשר חקק חק וגם בסוף כתב ותמשך הסכמתינו זאת לגדר וסייג לתורה ולקיים דינא דמלכותא וכו': ובדרך זו תנוח דעתך כאשר תחזנה עיניך להרב הגאון ראש"ל גדול הנאמר באברהם זצוק"ל ויבדל לחיים הרב הגדול רב משרשיא כמוהר"ם פאדרו הי"ו ר"מ ור"מ דעי"ת נא אמון יע"א שכתבו בס' נדיב לב ח"ב בתשו' אה"ע סי' ח' האריכו למעניתם ברוב בקיאותם ורוחב מבינתם ועוצם פלפולם בדין ההסכמה הלזו אם כחו תעקור קדושי תורה ובסו"ד כתבו וז"ל ועכ"פ אם נרצה לחוש לס' הריב"ש ז"ל חששא הוי וצריכה גט לחומרא בדליכא שום ריעותא אחריתי זולת ההסכמה עכ"ל: ואילו בהסכמתו ז"ל המובאה בס' תעלומות לב למע' רב משרשיי' ר"מ ור"מ דעי"ת טראבלוס המערבי יע"א איש ירושלם הא"ח נפשנו נר"ו פסיק ותני דההסכמה הנז' יפה כחה לעקור קדושין דאורייתא בלי שום חשש לא לס' הריב"ש ז"ל ולא לזולתו ולא עוד אלא שאחר שכתב יפה דן יפה הורה כתב וז"ל כאשר גם אנכי הארכתי בפס"ד אשר בס' נדיב לב בח"ב בחלק אה"ע סי' ח' עכ"ל. וחלילה לומר דשכח מה שכתב שם דאם נרצה לחוש לס' הריב"ש ז"ל צריכה גט וכו' אלא ודאי מוכרחים אנו לומר דאין נסתר מחמתו חלילה כי אם בזאת מאחר דכבר פירש שיחותיו בדליכא שום ריעות' אחריתי זולת ההסכמה עכ"ל. מכלל דאם איכא ריעותא אחריתי בקדושין מצטרפת ההסכמה לבטלם: אמור מעתה כ"ש וק"ו ריעותא גדולה כזאת דדינא דמלכותא שהיא עיקר ויסוד ביטול הקדושין עם ההסכמה הנ"ל עשויה כהלכתה ברוב בנין ורו"מ גביריה וחכמיה ומנהליה ומנהיגיה וגם שיכריזו אותה בציבור ויקבלו עליהם לאשרה ולקיימה פשיטא דפקעי הקדושין ובטילי כעפרא דארעא ואפשר דגם מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו בכל גלילותינו ואף בגלילותיכם והוא ז"ל מחמיר בענין הפקר כסף הקדושין כמבואר בתשו' אה"ע סי' ח' וגם בש"ע בח"מ סי' ב' וסי' רל"א. ועי' בתשו' אבקת רוכל סי' קפ"ה וקפ"ז וגם בכנה"ג ז"ל בח"מ ח"א סי' ב' הגה"ט אות י"ט עכ"ז בהך מילתא דאיכא טעמא דדינא דמלכותא ומגדר מלתא יודה דראוי ונכון לעשות כן בדור הרע הזה בעוה"ר דשכיחי פריצי הדור נותנים עיניהם בבנות הארץ ובפרט דבפירושא יאמרו בהסכמה דהיא עשויה כל עוד דגזרת הממשלה וחוקותיה קיומים בודאי דכ"ע יודו בזה באין תפונה וגם בזה אנו יוצאים י"ח הלבוש ז"ל שגם הוא מן המחמירין שכתב לאסור אף בנדרו הנאה יע"ש. ואל תתמה קורא נעים על היסוד החזק אשר אנחנו בונים עליו הבנין הגדול הזה דתבר גזיזי ומסכימים בהפקע הקדושין ובהפקר את כסף הקדושין בעודם ביד המקדש וכו' הוא מטעם דינא דמלכותא וכי תאמר בלבבך הלא תדעו כי יסוד זה הוא מקצוע גדול וכמה דיות נשתפכו וכמה חילוקים נאמרו בדין זה עד למכביר. ובפרט דינא דמלכותא כגון דא שמבטל דין תורתינו הקדושה והטהורה כי לפי דין תוה"ק כי יקדש איש אשה בפני ב' עדים כשרים הרי היא אשת איש גמורה וצריכה הימנו גט כריתות אם יסכימו שניהם להתגרש וכל שלא גירשה בגט כריתות כד"ת שתתעלה קשורה עמו ואגידא ביה בכל מה שחייבתו התוה"ק כמו שהאריך למעניתו הרב הגאון המשי"ח ז"ל בספרו הבהיר כרך של רומי סי' טו"ב בקדושי פאלומבה יעש"ב. ונמצא דהך דינא דמלכו' דנ"ד מבטל דין תוה"ק. וידענו גם ידענו דאיכא כמה רבנים פוס' ז"ל דס"ל דבכיוצא בזה לח נאמר דינא דמלכותא כל קבל דנא מצוה לאודועי באתר דמתבעי כי כבר שקלנו בפלס כל המקצועות וכל הסעיפים וכל פרטי דינים וכל החילוקים שנאמרו בדין זה אשר מחזה שדי יחזה אשר אורך היריעה קטן מהכיל ככתוב אצלינו באורך. אך יען מעלתכם אצים לאמר כלו מעשיכם יפשא"ק הרהבנו עז בנפשינו והסכמנו לפי דעתינו שאף שדינא דמלכותא מנגד לדין ישראל מ"מ הרי שאפשר לקיים שתיהם דהיינו כל מי שרוצה לישא אשה טרם כל שיקח רשות מהממשלה יר"ה ואח"ך ליכול וליחדי ויקדשנה בשבע ברכות וחופה ושמח את אשתו איש אשר כברכתו הא ודאי בכגו"ד חייב לאשר ולקיים מטעם המלך וחקיו ומשפטיו אליבא דכ"ע וז"פ והאיש אשר יעשה בזדון שישא אשה מבלי שיטול רשות מהממשל' יר"ה נמצ' הוא רוצה לנגד ולבטל חק הממשלה אשר הוחקה מזמן רב ומשנים קדמוניות מטעם המלך ודתו ונמוסיו ומשפטיו וחקיו להמרות חק המלכות ולבטל הדת הנימוסית אשר חקק על כל אנשי מלכותו ולאיש אשר אלה לו מחוייבים אנחנו לבקש לו מנוח שלא יאסר בקרובותיה וכיוצא ולאשתו שלא תפול ברשותו אשר טמן להפקיע הקדושין ולהפקיר את הכסף בעודו ביד האיש הפקר גמור ולא תעשנה ידיו תושיה ולא תצא מחשבתו לפועל ולא תעגן בת ישראל ותהי' כאלמנות חיות ולא יתרבו ממזרים ב"מ בקהל עדת ישראל ועוד ועוד כמה איסורים לאלפים ולמאות ולמנותם לא יכילון מגילות: והנה עינינו הרואות בס' תעלומות לב באה"ע סי' י"ד שכבר הסכימו הסכמה בעי"ת קוצמינטינה יע"א בהסכמת המאוה"ג ראש"ל אחד היה אברהם זצוק"ל וגם רבני תוניס יע"א הסכימו לעשות הסכמה זאת עם רבני קוצמינטינא ואף הרב כמוהר"ש זרקא הי"ו הסכים עמהם גם הרבן של כל ערי צרפת וארג'יל הוא ניהו מע' הרב הגדול כמהר"א איזידור הי"ו הסכים עמהם וכולם בהסכמתם פירשו שיחתם שהם מסכימים שיעשו ההסכמה כפי נוסח המובא בס' חיים ושלום להרה"ג החבי"פ ז"ל והאמת כן הוא שזהו נוסח ההסכמה שחייבים לעשותה לגדור פרצות בנות ישר' רק שיעשו ההסכמה הנז' בכל ערי ממשלת צרפת האדירה יר"ה וגם בעיר הבירה והראן יע"א ואחריה ריעותיה כל העירות והכפרים הסמוכים לה ויהיה בהסכמת כולם ועי' תשו' הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה שכתב דלעשות הצבור הסכמה לקנוס ולענוש שלא מדין התורה צריך שיסכימו כל הצבור באין מעכב עש"ב. ותקותינו חזקה שיקבלוה בשמחה והיתה הרוחה לבל יכשלו בנות ישר'