שפתי דעת צט
Siftei Daat 99 · שפתי דעת · free full Hebrew text
Open in the reader →לעולם, וכפי הפשט אמר לו שם אהיה אשר אהיה להיות למופת לישראל שיגאלו, כי אף אם היו במצרים רעים וחטאים מ"מ יגאלם ה' למען שמו יתברך השוכן אתם בכל גלותם ובכל צרתם לו צר, כמ"ש כי ידעתי את מכאוביו, כביכול מרגיש במכאוביו של ישראל
מאמר (פ) פי' מסר להם ובלשון פקדתי מביא רש"י פסוק שאינו כתיב בתורה ובזה נראה לי לתרץ מה שפירש"י על פקד פקדתי סי' זה מסור בידם שכל מי שיבא להם בלשון זה הוא הגואל, יעקב אמר להם ואלהים פקד יפקד אתכם והיכן מצינו בכל התורה שיעקב הזכיר לשון פקידה כי רק ביוסף כתיב וישבע יוסף את בני ישראל לאמור פקד יפקד וגו', ועוד קשה מהו לשון לאמר, ועוד קשה מהו הכפל פקד יפקד על כן נראה לפרש שאין הדבר תלוי בלשון פקידה אלא בכפל הלשון על דרך שנאמר ואנכי אעלך גם עלה, ומבואר בספר כלי יקר לשון גם עלה מוסב כלפי כינה כדרך שנתבאר גם פ' שלח לך על פסוק עלה נעלה כי יכול נוכל לה שעלה ויכול קאי על השכינה כשם שאתם מובטחים בעלה שהקב"ה יעשה למענו ועלה הוא יתברך, יעלה, כך אגבו אנו מובטחים בנעלה, וכן לשון גם עלה, וכן לשון פקד קאי על השכינה כשם שאתם מובטחים שהקב"ה פקד רצה לומר יפקוד את עצמו כך אתם מובטחים שאגבו יפקוד גם אתכם כמ"ש ביחזקאל ואומר לכלותם בתוך ארץ מצרים ואעש למען שמי לבלתי החל וגו', לכך וישבע יוסף את בני ישראל לאמר לדורות פקד יפקד, כי כשיאמרו לבניהם אחריהם ואב לבן יודיע שהם מובטחים בפקד יפקד ושיעשה הקדוש ברוך הוא למען שמו כי יפקוד כבוד שמו יתברך, אז יהיו הבנים מושרשים בבטחון הגאולה שהגואל יבשרם שני פקידות אלו, לפיכך וישבע, כי השבע השביעם שיאמרו כן מדור לדור עד הדור שבזמנם תהיה הגאולה, ואם כן גבי יעקב אף על פי שלא מצינו בו לשון פקידה מ"מ מצינו בו הדבר מבואר ביותר, שאמר הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבותיכם, כי כל עיקר הדבר הנרמז בכפל של פקד יפקד שיהיה אלהים עמהם בגלות אמרו יעקב בפירוש ולא ברמז, וזה יותר מבואר מאילו אמר פקד יפקד, לכך פרש"י שיעקב אמר פקד יפקד, רוצה לומר הפירוש של כפל פקד יפקד, ולכך אמר להם שם אהי' אשר אהי' המורה על זה כי ד' שוכן אתם בתוך גלותם, וכשם שמצינו זה אצל הקדוש ברוך הוא שכל שם מורה על מהותו יתברך, כך בכל הנמצאים הן בעולם העליון, שם כל מלאך מורה על שליחותו ועל מהותו, וכן כל הכוכבים יש לכל כוכב פעולה מיוחדת, ועל שם שהם נבדלים בפעולותיהם יש לכל כוכב שם בפני עצמו, וזה דווקא ביציאתן שאז כל כוכב יוצא לפעול הפעולה המיוחדת לו, ועל שם אותו הבדל לכלם שמות יקרא, אבל בכניסתן שכבר פעלו הפעולה המיוחדת להם ואז אין לכולם כי אם פעולה אתת, והיא מה שבאים כלם כאחד להשתחוות לאל אחד יתברך כשגמרו עבודתם ליומו כמו שכתוב וצבא השמים לך משתחוים, אז הקדוש ברוך הוא קורא לכולם בשם אחד כי אז פעולת כולם אתת היא ואז הקב"ה קוראם בשם אחד, ולכך נאמר מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא, ופסוק זה מדבר כולו ביציאתם כי אז כל כוכב ממונה על תפקידו, לכך נאמר מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא, ופסוק זה מדבר כולו ביציאתם כי אז כל כוכב ממונה על תפקידו, לכך נאמר מונה מספר, כי מונה לשון מינוי של שררה אשר שס משטרם בארץ, ומספר כפשוטו, וביציאתם לכלם שמות יקרא ר"ל נותן שם לכל אחד המורה על המינוי שלו אשר פקד ד' אותו, וקריאה זו לשון קריאת שם אבל פסוק המוציא במספר צבאם אע"פ שתחלת הפסוק מדבר בהוצאה מ"מ סוף הפסוק מדבר בהכנסה, מדקאמר לכלם בשם יקרא בשם אחד ולהלן אמר