שפתי דעת ק
Siftei Daat 100 · שפתי דעת · free full Hebrew text
Open in the reader →שמות, אלא לפי שלהלן מדבר בהוצאה כאמור וכאן מדבר בהכנסה, כי בהכנסה אין לכולם כי אם פעולה אחת מה שמשתחוים להקב"ה כאמור, וההיקש הזה גם בצדיקים שנמשלו לכוכבים שמוציאן במספר שמות, כי ביציאתן לאויר העולם יש לכולם שמות נבדלים כפי הבדל פעולתן, ואע"פ שתכלית כל הצדיקים אחד הוא, מ"מ בקניית השלימות הם חלוקים במדריגתם, כי זה קונה שלימותו על ידי תלמוד תורה וזה ע"י מעשים טובים וזה ע"י צדקה וכן ע"י כמה מצות חלוקות כמו שכתוב יגדיל תורה ויאדיר, כי לכך הרבה ד' תורה ומצות כדי שיוכל כל אחד לקנות שלימותו ע"י מצוה פרטית, ובדרך זה הצדיקים חלוקים במדריגתן וממילא הם חלוקים בשמותם, ומטעם זה פרט כל שבעים נפש בשמותם בפרשת ויגש שהוא מדבר בזמן כניסתן לעולם, כדרך שנאמר מונה מספר לככבים לכלם שמות יקרא המדבר בזמן כניסתו לעולם, אבל כאן שמזכיר יציאתו מן העולם שאז יש לכל הצדיקים שלימות אחד כי היום לעשותם ולא למחר לעשותם, והרי הם נמשלים לכוכבים שאחרי שגמרו פעולתם אין לכולם כי אם פעולה אחת להשתחוות לאל חי, ולפיכך לכלם בכם יקרא בשם אחד, כך בני ישראל שהזכיר במיתתן זמן יציאתן מן העולם לא פרט שמות כל שבעים נפש כל אחד בשמו אלא לכלם בשם אחד יקרא, ואמר ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש, ומה שהוצרך לפרוט שמות של י"ב שבטים טעם אחר לדבר, לפי שכל שמותיהם דרש בתנחומא שמרמזים על הגאולה וכמו שפרשתי בכלי יקר מרז"ל על שלא שינו שמותם ראובן מנחתין כו' על כן אמר ואלה שמות כו' נשארו באותן שמות ולא נשתנו, ובזה מתורץ הלשון ברש"י שבחייהם אמר שמנאן בשמותם ובמיתתן אמר חזר ומנאן ולא הזכיר בשמותם כי לכלם בשם אחד יקרא חוץ מן השבטים מן טעם רמז הגאולה כאמור, ומה שהמשילם לכוכבים, להורות שגם במותם לא נפרדו מן השם יתברך ואינן דבר האבוד, כי כל דבר שיש לו מנין אינו כי אם דבר שמכניסן לקיום באוצר כל מעלה, ובזה יתבאר לנו המדרש המתחיל ואלה שמות בני ישראל הה"ד כשמך אלהים כן תהלתך, ורצה לתרץ בזה אחר שכבר פרט אותם בשמותם בפרשת ויגש אם כן למה חזר ופרט שנית שמותם ביציאתן מן העולם, על כן בא לתרץ ולומר לפי ששם כל נמצא מורה על מהותו ושמות השבטים מורה על צדקתם כמו שמפרש ראובן ראו בן בין הבנים שמעון שומע בקול אביו שבשמים ואם כן שמותיהן נאים ומעשיהן נאים, ולפי שהאדם לפעמים הוא משתנה להרע או להטיב, כי לפעמים שמו מורה על מהותו שהוא נולד בטבעו מזג טוב מוכן אל הטובות לעשותם ויכול להיות שבבואו בשנים יתפתה ליצרו והואל הלך אחרי צו וישתנה לרעה, וכן לאידך ניסא שנולד מזג רע ונקרא על שמו ויכול להיות שבבואו בשנים ילך בדרך טובים וא"כ ישתנה מהוראת שמו, על כן הוצרך לומר ואלה שמות וכו' רצה לומר כל מה שבא עליהם הוראת שמם לטובה בכניסתן לעולם כך נשארו בצדקתם גם ביציאתן מן העולם ול נשתנה שמם מצד שינוי המעשים, כי לא שינו מעשיהם ונשארו בצדקתם ובשמותם, ומביא ראיה על כל השבטים כמה שאמר ויוסף היה במצרים פירש"י נשאר בצדקתו אף על פי שהיה בין המצרים וק"ו לשאר אחיו שלא נטמעו בין הגוים שנשארו בצדקתם, ועל כן גם שמותם המורה על תהלתם לא נשתנו, על כן סמך לזה דרש שעל הפסוק כשמך אלהים כן תהלתך, ומכאן יוקח ראיה שהשם מורה על מהות תהלתו של הנקרא בשם זה, ולפיכך דווקא אצל הקב"ה אין השתנות, ולעולם כשמו כן תהלתו, ובכל מה שמקלסין אותו יש בו יותר מהמה, אבל גבי ב"ו לפעמים מקלסין גבור או רחמן או נאה ואינו אלא חלש ואכזרי וכעור, ואם תאמר איך מקלסין אותו במה שאין בו ואיך ישנו את הידוע, תשובה לדבר שבשעה שמקלסין אותו ישנו בהם המעלות ההם ואחר כך ישתנה הן מצד מעשיו הן מצד חומרו מן יופי אל כיעור ואז ישתנה גם הוראת שמו