שפתי דעת צז

מאמר (עז) אע''פ שמנאן בחייהם כו'

שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, פירש"י אע"פ שמנאן בחייהם בשמותם חזר ומנאן במיתתן להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם שנ' המוציא במספר צבאם לכלם כשם יקרא, ויש לדקדק בדבריו למה הזכיר בחייהם שמנאן בשמותם ובמיתתן לא אמר כי אם חזר ומנאן ולא הזכיר בשמותם וודאי בכוונה נכתב כן לתרץ בו למה בפ' ויגש מנה כל ע' נפש בשמותם וכאן לא הזכיר כי אם שמות השבטים ולא שמות כל ע' נפש אלא כללם בדבור אחד ואמר ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש, ומ"מ היא גופא קשיא למה לא הזכיר כאן כל שמות ע' נפש או לא יזכיר גם שמות השבטים, וע"ק למה לא הביא פסוק מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא, נם לשון מונה מספר לשון כפול כי זמנין היינו מספר, וע"ק כאן נאמר לכלם שמות יקרא ולהלן אמר לכלם בשם יקרא, ונראין הדברים שלכך לא הביא רש"י כי אם פסוק לכלם בשם יקר המורה לנו שהקב"ה כולל כל הכוכבים בשם אחד כאילו היו כלם כוכב אחד, כך כאן כלל כל שבעים נפש בשם נפש אחת, ומה שפרט שמות השבטים יש דברים בזו, גם טעם למנין זה בהכנסתן צריך ביאור.: והיישוב על כל זה הוא ע"ד המדרש בתנחומא וז"ל מאמר (עח) מדרש תנחומא על כשמך אלהים כן תהלתך ואלה שמות בני ישראל הדא היא דכתיב כשמך אלהים כן תהלתך, מלך בשר ודם שנכנס למדינה והם מקלסין אותו שהוא גבור ואינו אלא חלש, מקלסין אותו שהוא רחמן ואינו אלא אכזר, מקלסין אותו שהוא נאה ואינו אלא כעור, אבל הקב"ה אינו כן אלא כל מה שמקלסין אותו הוא יותר מקילוסו, מקלסין אותו שהוא גבור והוה גבור שנאמר האל הגדול הגבור, ראה מה כתיב נורא תהלות, נורא הוא על כל תהלותיו, וכן אמר דוד לך ה' הגדולה והגבורה וגו' שמך מתנשא לכל ראש וגדולה שלקלסך, ראה אנשי כנסת הגדולה מקלסין לו שמך מרומם על כל ברכה ותהלה, הוי אומר כשמך אלהים כן תהלתך, אבל בני אדם אינן כן יש ששמותיהן נאים ומעשיהם כעורים, עשו עושה ואינו עושה ישמעאל שומע ואינו שומע, שמותיהן כעורים ומעשיהם נאים אלו בני הגולה, בני בקבוק בני תקופה בני חרחר זכו ועלו ובנו בית המקדש, שמותיהן כעורים ומעשיהם כעורים אלו המרגלים סתור בר מסתורין, גדי כגידין מררין, שמותיהן נאים ומעשיהן נאים אלו השבטים ראובן ראו בן בין הבנים שמעון שומע בקול אביו שבשמים עד כאן לשונו, וקשה מה ענין דרש זה לפרשה זו הלא גם בפרשת ויגש נזכרו שם כל השבטים בשמותם ולא דרש ביאור שמותם על זה האופן, ומה ענין כשמך אלהים כן תהלתך לכאן, ועוד קשה נראו דבריו סותריו זה את זה, כי מביא פסוק ושמך מרומם על כל ברכה הלה, ופסוק כשמך אלהים הן תהלתך והם סותרין זה את זה, ועוד קשה למאי