שפתי דעת צו

אותו לעשותו ש"ט בפני עצמו, ומכאן למד יעקב להקדים אפרים למנשה מדקאמר הנני מפרך וגו': וברבתי פרשת ויקרא מסיק מאמר (עו) מדרש על הבן יקיר לי אפרים

הבן יקיר לי אפרים, א"ר פנחס עטרה זו נתעטר אפרים מאבינו יעקב א"ל אפרים ראש השבטים ראש הישיבה יפה ומעולה שבבני יהיה נקרא על שמך, שמואל בן תוחו בן צוף אפרתי ודוד בן איש אפרתי, וקשה מנ"ל לומר כן שברכו יעקב בזה, אלא וודאי עיקר ראייתו מן ב' פעמים בן פרת, דהיינו שני אפרתי דשמואל ודוד, שמואל ראש הישיבה, ודוד ראש השבטים, ושניהם אצל אפרים, דהיינו לשון פרת, וכן ביהודה כתיב שבט ומחקק, דהיינו גם כן ראש הישיבה מחקק, וראש השבטים שבט, ולפי ששני אלו לא נמצאו כי אם אצל יהודה ואפרים, על כן היתה מלכות ישראל משבט יהודה ומשבט יוסף, וכן לעתיד משיח בן דוד משיח בן יוסף, ולפי שביאת המשיח היינו הקץ אשר בקש יעקב לגלות והקב"ה קראו הולך רכיל מגלה סוד, על כן הזכיר בשניהם ענין היין, כי ביהודה נאמר אסרי לגפן וגו' חכלילי עינים מיין, וביוסף כתיב בן פרת עלי עין, תרגומו כגופן דנציב על עינא דמיא, וקשה מה ענין הגפן לכאן אלא שדרש לשון עין על דרך מאמר רז"ל נכנס יין יצא סוד כי מספר שניהם עי"ן, רצה לומר שהגאולה תהיה סוד כיין המשומר בענביו הכמוס עד עת קץ, ובהגיע הקץ כתיב כי עין בעין יראו וגומר רצה לומר הן יין המשומד בענביו הן סוד הגאולה את הכל יראו בשוב ה' את שיבת ציון: חזק