שפתי דעת פח

יגשו ורוח לא יבא ביניהם, וכדרך שנאמר ואתם עלו לשלום אל אביכם ויגש אליו יהודה ששלום בית יעקב אביהם לא יושלם כי אם בתנאי זה ויגש אליו יהודה שאחד באחד יגשו ואולי גם יעקב נתכוין לזה כי גם הוא ידע בנבואה ששלום ביתו תלוי בהגשה זו של יהודה ליוסף כי על כן שלח דווקא את יהודה לפניו שנ' ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה וק' מה ענין השליחות אל יוסף למה שאמר אחר כך להורות לפניו גשנה ובדרך רמז כך פירושו שלכך שלח דווקא את יהודה אל יוסף כדי להורות לפניו ענין גשנה ההגשה של יהודה ליוסף כלומר להורות לפניו לפני יהודה שכל שלימות בית יעקב תלוי בהגשה זו יהודה ליוסף על כן הקדימו ושלחו תכף שימהר הגשתו אל יוסף יותר מכל אחיו, ומה שמביא פסוק אחד באחד יגשו הנאמר בלויתן שכר העה"ב יתכן לפרש לפי שיהודה קבל עליו להיות מנודה בשני עולמות אם לא יביא את בנימין ונמצא אילו היו יהודה ויוסף מחולקין אז ממילא לא היה נותן לו את בנימין ואז היה יהודה מאבד חלקו לעה"ב ועל ידי הגשה זו יצא יהודה מן עונש של וחטאתי לך כל הימים ונמצא שעל ידי ויגש אליו זכה יהודה אל חלקו לעה"ב בלויתן שנאמר בו אחד באחד יגשו, ולפעמים נא' לשון העה"ב על ימות המשיח וזהו דעת המד' הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר שזה מדבר לימות המשיח כי בזכות ויגש אליו יהודה שבהגשה זו גרם לעלות לשלום אל אביהם כך לימות המשיח לא יושלם שלום בית יעקב כי אם על ידי הגשה זו האמורה בפסוק ונגש חורש בקוצר, ומה שקרא ליהודה בשם חורש ויוסף בשם קוצר להורות שלעתיד יעמוד לישראל זכות התורה וזכות גמילות חסדים כמרז"ל כל העוסק בתורה וג"ח זוכה לנחלה כיוסף ואיכא דאמרי אויביו נופלים לפניו חללים כו' על כן לעתיד תלוי גם כן הגאולה בצירוף יהודה ליוסף כי יהודה מוכתר בכתר תורה שנאמר לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו והיינו ראשי ישיבות לומדי סודות התורה שנמשלו ליין המשומר ע"ד נכנס יין יצא סוד ולכך נאמר מיד אסרי לגפן עירה לכך קרא את יהודה חורש ודורך ענבים כי היה ליהודה לב חורש בתורה ולכך נאמר ואת יהודה שלח לפניו לתקן לו בית מדרש כפירש"י, ויוסף מוכתר בגמילות חסדים כד"א זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסר לכך קראו כאן קוצר ומושך הזרע ואף על פי שמסיק במושך הזרע זה יוסף שמשך כל זרעו של אביו והורידו למצרים היינו הך שמשכם למצרים כדי לגמול חסד עם כל בית אביו וזה"ש בחבלי אדם אמשכם שע"י שבהליכה זו הובטח יעקב שבנו יוסף יגמול אתו חסד על כן הלך שמה בשמחה והיינו עבותות אהבה והטיפו ההרים עסיס אנו השבטים אמרו מלכים מדיינים זה עם זה כו' כי גם המה ידעו שהגשה זו של יוסף ויהודה תהיה לטובתם כי על כן לא נכנסו לריב מהר כך לעתיד על ידי חיבור יהודה ליוסף יתחברו שני זכיות אלו זכות התורה וג"ח אשר בעבורם יזכו ישראל לנחלה ולשאויביהם יפלו לפניהם חללים ואולי דעת מדרש זה לומר לפי שיהודה מוכתר בתורה ויוסף בגמילות חסדים נשאר עוד עמוד שלישי והוא העבודה של קרבנות שבחלקו של בנימין השכינה על כן רצה כל אחד מהם לקרב אליו את בנימין כדי שיהיו רוב עמודי עולם אצלו על כן אמרו השבטים מלכים מדיינים זה עם זה אנו מה איכפת לנו כי אין לנו שום יתרון בכל ג' עמודים אלו ואם כן וודאי אין בנימין שייך כי אם למי שיש אצלו תחלה יתרון באחד מן ג' עמודים אלו אשר עליהם כל בית ישראל נכון, ומה שנאמר ונגש חורש בקוצר אף על פי שנדרש על יוסף ויהודה מ"מ רמז גם כן שכל זרע ישראל יתחברו לומדי התורה עם גומלי חסדים ע"ד אשריכם זורעי על כל מים שעיקר הזריעה של צדקה תהיה על כל מים של תורה כי זה עיקר הג"ח לחזק ידי לומדי התורה לכך נאמר ונגש חורש בקוצר שיתחברו שניהם ואז יהיה גם לגומלי חסדים חלק בתלמוד תורה כשיתוף של יששכר וזבולן, אז והעיפו ההרים עסיס כי ההרים הגבוהים העשירים והנשיאים יעוף גם מהם עסיס סודות התירה כאילו עסקו בתורה ונקט