שפתי דעת פז

כ"א היה בו חלק מן השם על שקדשו שם שמים זה בצנעה וזה בפרהסיא על כן חשב כ"א שהוא ראוי שתהיה השכינה שבחלק בנימין בחלקו,, ואם תאמר מנין ידע יהודה שיוסף נתכוין לזה שהרי לא ידע שזה יוסף, תשובה לדבר המה ראו כן תמכו כי בזמן שיתמהו איש אל רעהו הרגישו האחים בדבר כשהושיב את בנימין אצלו ותרב משאת בנימין חמש ידות כנגד חמשה דברים שהיו במקדש ראשון וחסרו במקדש שני והם ארון ואורים ותומים כו' ושם מקום השכינה בחלקו של בנימין ויש בשכינה חמשה דברים שנר אלהים נשמת אדם דומה לה כדאיתא במסכת ברכות, ועוד נתן מופת שני על זה ואמר נבהלו נחפזו מאחר שכך קרה שם שנבהל אחיו ומן בהלה זו יוקח ק"ו על בהלה של יום דין האחרון להנצל מדינה של גיהנם ומאחר שדווקא במקום זה הקרה ד' לידם ענין זה ש"מ שגם ענין הויכוח שהיה ביניהם היה גם כן מענין זה והיינו המקדש המכפר על יום עברה של גיהנם לפיכך רעדה אחזתם שם, מלת שם דייקא רוצה לומר מה שקרה הרעדה שם ולא במקום אחר מזה יוקח ראיה כאמור, וממה שאמר רעדה אחזתם שם מכאן מצאו מקום לדרוש הק"ו אע"פ שאין סמך מן התורה אל הקל וחומר מ"מ יש לו סמך מדברי קבלה שאחר שאמר נבהלו נחפזו המדבר במה שנבהלו אחי יוסף מפניו על זה אמר כאן שמלבד סתם בהלה זו שם אחזתם עוד רעדה שניה והיינו מן יום הדין הבאה בק"ו מן בהלה זו והוסיף לומר חיל כיולדה ע"ד דרז"ל מסכת ברכות פרק א' רני עקרה לא ילדה שלא ילדה בנים לגיהנם על כן כאן כשראו אחי יוסף איך כל כך נבהלו מן יוסף ק"ו שיש להם לדאג מן יום הדין ומן עונש הגיהנם דהיינו חיל כיולדה מיראה פן ילדו בנים לגיהנם כי לא יצדק לפניו כל חי כמ"ש הן שמים לא זכו בעיניו וגו' לכך אמר ברוח קדים תשבר אניות תרשיש ר"ל ברוח גדולה הבא מדרך הקדים קדמונו של עולם ע"ד ויסע לוט מקדם והוא ישבר אניות תרשיש הן צבא השמים י"ב מזלות דהיינו תרי שש הן מלאכי' ממש אשר גויתם כתרשיש כולם ישבר ולא יוכלו לעמוד בדין אף כי אנוש נתעב ונאלח ועל זה אמר כאשר שמענו מפי השמועה מענין ויכוח שבין יהודה ליוסף מעלת המקום הזה כן ראינו בעינינו בעיר ה' צבאות וגו' דמינו אלהים חסדך בקרב היכליך לבד אבל אין הדבר כן אנא כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך כי מן המקדש יתפשט השפע לכל העולם על כן ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך יי כי על ידי המקדש ינצלו מן משפט הגיהנם סובו ציון והקיפוה וגו' למען תספרו נדור אחרון יום הדין של אחרית הימים כי זה אלהים אלהינו הוא ינהגנו עצמות בזריזות כהדין עולמתא במחול שיעשה הקב"ה לצדיקים לעתיד, ואחר כך דרש פסוק אחד באחד יגשו על יהודה ויוסף אף על פי שפסוק זה נאמר בלויתן שכרן של צדיקים לעה"ב מ"מ דרשו גם על יוסף ויהודה לומר שבזכות שיגשו זה בזה ויהיה שלום ביניהם יזכו למקדש המצילם מן דינה של גיהנם ומנחילם העה"ב הרמוז בלויתן כדעת המדרש ברבתי

מאמר (ע) מדרש על פסוק ונגש חורש בקוצר הנה ימים באים ונגש חורש בקוצר חורש זה יהודה קוצר זה יוסף כו' רמז אל השלום שיהיה בין מלכי יהודה ומלכי ישראל שמיוסף כמ"ש ביחזקאל קח לך עץ אחד וגו' וקרב אחד אל אחד וגו' ורמז לדבר זה בהגשה זו שנאמרה כאן מה ויגש אליו יהודה האמור כאן גרם השלום כך הגשה של ונגש חורש בקוצר האמור להלן ולפי שבכל אחד מהם יש חלק מן שמו ית' שנקרא אחד על כן נאמר וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד נראה הלשון כפול לך לעץ אחד למה לי אלא רמז באחד אל אחד שיתקרבו שני מלכים שיש בכל אחד מהם חלק מן ה' אחד ושמו אחד וסמיך ליה וכרתי להם ברית שלום ש"מ שדיבוק יהודה ליוסף יסבב ברית שלום, על כן דרש עליהם פסוק אחד באחד