שפתי דעת פב

עבדים, וכדי שלא יהיה לכלם לחרפה כי יצא עליהם הקול שמכרו אחיהם לעבד על כן נמכרו גם המה לעבדים על כן הסכימו שגם אשר נמצא הגביע בידו אף על פי שלא היה לו חלק במכירה מכל מקום גם הוא יהיה עבד כי חשב שהקב"ה חס על כבודם על כן הביא את בנימין לידי עלילה זו כדי שיהיה גם הוא עבד אגב אחיו ואז לא יתלו העונש במכירת יוסף אלא יתלו כל עונש העבדות במה שאמר לאברהם כי גר יהיה בארץ לא להם ועבדום וחשבו שעכשיו מתחיל העבדות כי הגרות כבר התחיל משנולד יצחק ויוסף אמר אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד והלך לשיטתו שאין בהם עון אחר אלא חטא הגביע על כן ויגש אליו יהודה וחלק על דברי יוסף ומחזיק סברתו הראשונה האלהים מצא עון עבדיך ולא מחמת הגביע כי עלילה של שקר הוא והעיקר בשביל עון המכירה התלוי בי יותר מבכולם כי אני אמרתי למוכרו ואלו הייתי אומר להשיבו אל אביו היו עושין על כן אמר בי אדוני עיקר אותו עון תלוי בי ולא בו על כן ישב נא עבדך עבד לאדוני במקומו כי הוא אין לו חלק באותו עון ואני העיקר: וכפי הפשט יתכן לפרש ע"ד שמסיק מאמר (סו) במדרש אמר לו יהודה אתה תפוש ושלום בבית אבא כו'

ברבתי אמר רב יוחנן בשעה שתפש יוסף הצדיק את בנימין ואמר להם לאחיו האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד אמר לו יהודה בנימין אתה תפוש ושלום בבית אבא מיד כעס יהודה כו' פירש בעל מתנות כהונה בבית אבא חושבים כי שלום יש, ואין פירושו מחוור אצלי כי מה יש נפקותא בזה אם בבית אבא יחשבו ששלום יש כאן, ונראה לי לפרש שבעל מדרש זה רצה לתרץ איך חזר יהודה מדבריו הראשונים והתירוץ על זה שיהודה תלה כל טענותיו במה שאמר יוסף ואתם עלו לשלום אל אביכם ועל כן אמר לו יהודה כי כמוך כפרעה ר"ל מה פרעה מבטיח ואינו עושה כך אתה אינו עומד בדבורך במה שאמרת עלו לשלום אל אביכם כי כשנעלה אל אבינו ובנימין איננו אתנו אז ומת אבא מצערו של זה ואין זה עלים לשלום אל אבינו כ"א על ידי שהנער יעל עם אחיו על כן מסיק במדרש בנימין את תפוש ושלום בבית אבינו, כלומר איך יתקיים מה שאמר בהבטחתו ואתם עלו לשלום כי אם אתה תפוש אין שלום בבית אבינו וכאשר אמר יהודה זה בפני יוסף ויוסף שתק כאילו לא חש לדבריו מיד כעס יהודה כי היה לו מקום לכעוס על יוסף על שאינו עומד בדיבורו וכי נאות לו לחלל מוצא שפתיו שהבטיח להטיב לזולתו ועי"ז באו כמעט לידי מלחמה עמו כדמסיק במדרש, ואף על פי שאמר יהודה ישב נא עבדך עבד לאדוני מכל מקום חשב ששלום בית אביו יהיה עומד במקומו כי לא יקפיד עליו אביו כל כך כמו שיקפיד על בנימין כי בלאו הכי היה לאביו חשד על יהודה כשאמר חיה רעה אכלתהו ומסיק במדרש שניבא ולא ידע מה ניבא ועל יהודה אמר כן כי הוא נמשל לחיה שנאמר גור אריה יהודה, אבל על בנימין יצטער ביותר כי יתלה הדבר בחטאו שהקב"ה פוקד עון אבות על בנים לכך מסיק בשעה שתפש יוסף כו' ואמר הוא יהיה לי עבד סמך על סוף הפסוק ואתם עלו לשלום ועל כן אמר יהודה בנימין אתה תפוש ושלום בבית אבא בתמיה, ויתכן פירוש זה לדברי רש"י שפירש כי כמוך כפרעה מה פרעה גוזר ואינו מקיים אף אתה כן וכי זו שימת העין כו' רצה לומר שאני רואה בשימת עין שאתה מבטיח ואינו עושה על כן צריך הדבר זירוז ביותר שתעמוד בדבורך שאמרת ואתם עלו לשלום, ומה שאמר שפרעה מבטיח ואינו עושה אין לי פירוש מבורר על זה שידבר בעבר אבל בעתיד מצינו זה בפרעה שהבטיח לכל בית יעקב בבואם שמה ואמר כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא ואחר כך חזר מדבריו ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך ואולי דבר כן ברוח הקודש כמתנבא על העתיד, ומה שמסיק סופך ללקות בצרעת כמו שלקה פרטה כו' יש לו סמך מן יתור דבר כי הל"ל ידבר נא עבדך באזני אדוני דבר למה לי