שפתי דעת עז

הקצה מן תכלית השפלות אל רום המעלות, וי"א שזהו טעם גירות ת' שנה קודם שבאו לירש נחלת גוים וכמו שנאמר כי שחה לעפר נפשינו דבקה לארץ בטנינו מה כתיב בתריה קומה עזרתה לנו, וזה דעת המדרש האומר מתוך צרה רוחה מתוך אפילה אורה כו', ועל כן נתגלגל גלות מצרים על ידי יוסף כי יקרה לישראל כמו שקרה ליוסף שלא עלה למעלה עד כי הושם תחילה בבור מה כתיב בתריה וירצוהו מן הבור וגו' וענינו של יוסף ושל כל ישראל עדות לישראל שכך יקרה להם גם כן בשעבוד הגליות שהזכיר בפסוק כי יש לכסף מוצא וגו' ולסוף אמר קץ שם לחושך והכל הולך אחר הסוף כי לכל תכלית הוא חוקר וכך מדת הצדיקים שתחילתן יסורין וסופן שלוה, ועל כן דרש פסוק קץ שם לחושך על פסוק ויהי מקץ להורות שטעם אחד לכולן הן ויהי מקץ שלשים וארבע מאות שנה דגאולת מצרים הן קץ שם לחושך דגאולה אחרונה הן ויהי מקץ דיוסף כולם טעם אחד להם ונמשך מן תחילת יצירת מעשה בראשית דברישא חשוכא והדר נהורא ועל ידי זה נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו, ועוד טעם שני כדי למרק תחילה זוהמת היצר הרע מן יוסף ומן ישראל במצרים ואחר זה יזכו לאור באור ה', וזהו שמסיק במדרש קץ שם לחושך כל זמן שיצר הרע בעולם כו' ר"ל כל זמן שלא נתמרק עדיין זוהמת חשכת היצר הרע צריך להיות בחושך כל ימי היותו מתמרק מעט מעט ואחר שנתמרק מכל וכל ופסק זוהמת היצר הרע אז יצאו לאורה, וזה טעם שיעבוד וגרות מצרים ואל דיעות ה' לו נתכנו עלילות ויודע למתי יגיע זמן שנתמרק מכל וכל על כן שיערה חכמתו ית' במצרים ת' שנה וכן לקץ הימין אך אם זכו אחישנה לפי שאם זכו אז ע"י התשובה יתמרק היצר הרע מהרה וקודם זמן הקצוב על כן קרובה ישועתו לבא, אמנם כל זמן שיצר הרע וחלודתו קיימת אז חשך בעולם, ובנין אב לכולם חשכת יוסף שהיה בבור י"ב שנים מכוון למדת יצרו הן בהוצאות זרע הן בפנותו אל רהבים ש"מ שכל ימי החושך מכוונים למדת החטא ואחר שנתמרק אז ליהודים היתה אורה הן בדרך הטבע כדרך שבארנו בכל"י פרשת שמות בנתינת טעם למה הכבד העבודה סמוך לגאולה, לפי שענין זה דומה לזמן עלות השחר שסמוך לעלות השחר החושך מתגבר יותר מחשכת לילה ואח"כ האור בוקע כי כל דבר מתפעל מהפכו ומתגבר ביותר כשיראה שאחד בא כנגדו לנצחו ע"ש כך ענינו של יוסף שבהגיע התור להעלותו למעלה רמה הושם תחילה בבור כי בטבע הרעה מתגברת לעכב על ידו ולא תוכל כי סוף הכבוד לבא על כל פנים והטובה מנצחת הרעה כי כלתה הרעה ותם לריק כחה לשלא תוכל לפעול פעולת' על כן דרש על זה פסוק קץ שם לחושך להמשיל ענינו של יוסף לזמן עלות השחר כי אז קץ שם לחושך וק"ל: והנה מקום את ליתן טוב טעם ודעת מאמר (ס"ג) טעם למה נושע יוסף ע"י חלומות

למה באה התשועה ליוסף דווקא ע"י חלום זה לפי שכבר נחשד יוסף באשת אדוניו וכל רועה זונות יאבד הון ויחסר לחמו וכן בדברי רז"ל כל הבא על אשה זונה לסוף מבקש כבר לחם ואינו מוצא שנאמר כי בעד אשה זונה עד כבר לחם, וכן אמר לה יוסף ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך היינו לפי שכבר נאמר ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל והיינו אשתו ולמה קראה בלשון לחם אלא לפי שאם יהיה נשמר מן הזימה אז לא יחסר לחמו, וכן אמר יעקב ונתן לי לחם לאכול שישמרני מן גילוי עריות כדמסיק ברבתי פ' ויצא ועל כן הקרה ה' על ידי יוסף השובע לעולם להיות לו לנקיון כי אז יכירו למפרע כי לחנם חשדוהו מאחר שעל ידו ניתן הלחם לכל הארץ ואין נכון שיותן הלחם על ידי רועה זונות המשחית עץ בלחמו, וכדמות ראיה לזה מן עלילותיו של יוסף לאחיו שלא רצה יוסף להשביר להם לחם בעצמו כמו שעשה לכל הבאים לשבור בר שנאמר ויוסף הוא השליט הוא המשביר לכל עם הארץ לפי שמדרך