עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי דעת

שפתי דעת עו

Siftei Daat 76 · שפתי דעת · free full Hebrew text

Open in the reader →

וגו' ומסיק שם חשיכה זו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בנזירותיה, כו' ולפי זה בפסוק קץ שם לחושך אמר כן כנגד כל הרשעים המולכים. תחילה בעולם לפני מלוך מלכות ישראל לימות המשיח ואם תאמר מה יתרון לישראל עליהם כי מה לי המולך בראש או המולך בסוף על כן אמר ולכל תכלית הוא חוקר כי טוב אחרית דבר מראשיתו, ואע"פ שאמר קץ שם לחושך כנגד כל הרשעים מ"מ קאי בפרטות על מלכות יון שהחשיכו עיניהם כי מטעם זה דרש חשיכה זו יון, ועל כן בהצלת ישראל מיד יון נעשה להם נס בנרות דווקא כי כך דרש בתנחומא שמן למאור על הגאולה כי אז נעשה להם נס בנרות של ז' קני המנורה העולות בקנה אחד כמו ז' שבלים שנזכרו בפרשה וכן שתי שבלים שנזכרו בנרות דזכריה וידוע שעיקר הנס היה ז' ימים שהודלקו מן השמן יותר מן הראוי בדרך הטבע כי היה בו להדליק יום אחד וניתוספו עוד ז' ימים דהיינו ז' שבלים שהזכרנו

מאמר (ס"ב) מזמור שיר חנוכת הבית

ודוד המלך ע"ה רמזם ברוח הקודש במזמור שיר חנכת הבית לדוד שנאמרו בו כמה פרטים שאינן שייכין כלל אל חנוכת הבית דשלמה כמו העלית מן שאול נפשי כו' בערב ילין בכי כו' כי בימי שלמה לא היו ישראל בצרה כלל אלא וודאי שניבא כל זה על חנוכת הבית דבימי החשמונאים לכך נאמר בו בערב ילין בכי ולבקר רינה, ומראה הערב ובוקר אמת שמדבר בגלות וגאולה מ"מ יש בו גם כן רמז בערב ממש בכי כי כשבאו להדליק המנורה ולא מצאו שמן כי אם פך אחד שלא היה בו שמן כי אם להדליק לילה אחת על כן ילינו בבכי בהדלקה זו כי אמרו מה נוכל למחר להדליק כי לא ידעו מאין יבא להם שמן טהור להדליק בו ולבוקר רנה כי אז ראו שלא חסר מן השמן כי אם חלק שמיני ועין בעין ראו כי עשה ה' להם נס וחשבו שמסתמא כך יהיה עד תומו וממילא יהיה בו להדליק ח' ימים אז ימלא שחוק פיהם ולשונם רנה, ועוד ראו כי תשועתם מיד שונא לא היתה בטבע כי אם בהשגחת השי"ת אז ראו ושמחו ובזה הרגישו כשם שהתשועה היתה בהשגחה כך גם הפורענות היה על חטאם ואז התוודו על חטאתם, ואמר ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם כו' ור"ל לא שמנו מבטחינו בה' על כן באה לנו הצרה הזאת ולעמת זה כשראה ה' ענינו ולחצינו שקבלנו לשוב אל ה' אז עשה ה' נסים ונפלאות, ועל כל זה היה מופת ענין הנס שנעשה להם בנרות אשר עליהם אמר בערב ילין בכי ולבקר רנה, ה' ברצונך וגו' ר"ל ועכשיו ראינו כי ברצונך העמדת להררי עוז כי הטובה מרצונו דרך פעולה ממש לא כן הרעה שאינה באה כי אם בהסתרת פגם זה"ש הסתרת פניך הייתי נבהל, וזה טעם בקנה אחד הנאמר בשבלים הטובות שכנגד ז' שני שבע, ולא נאמר בקנה אחד ברעות, וכן בפרות טובות נאמר מן היאור עולות כי היאור שלוחו של הקב"ה אבל ברעות הקדים עילות לומר מעצמם עלו מן היאור ולא היאור שלוחו של הקב"ה פעל זאת כי אינו אלא פועל הטובות, ומטעם זה הזכיר באחרונה ואבן יצוק נחושה המרמז על יון כדי להסמיך לו קץ שם לחושך כי ברזל המרמז אל אדום אינו תלוי בקץ מבורר שהרי זכו אחישנה לא זכו בעתה אבל קץ של מלכות יון היה קץ מבורר ודווקא עליהם אמר קץ שם לחושך ע"כ נעשה דווקא בגאולה זו נס בנרות, וסמך כל דרש זה אל יוסף ליתן טעם גם על היות יוסף בבור חשוך כל הזמן הלזה לפי שכך היא המידה הן בדרך השגחתו ית' הן בדרך הטבע, בדרך ההשגחה מצינו דבר זה מן בריאת עולם שהוציא הקב"ה את העולם מאפילה לאורה ומן האפס המוחלט אל היש כך כל זמן שהקב"ה רוצה להעלות אדם אחד או רבים אל איזו מעלה אז הקב"ה מסבב שקודם זה הוא בחשיכה כדי להוציאו ולהעלותו מן בירא עמיקתא אל איגרא רמה וידעו הכל כי יד ה' עשתה זאת ולא יתלו הדבר בדרך הטבע אלא יאמרו אלהים שופט משפיל אף מרומם אחר שבדרך הטבע לא היה אפשרי לברוח מן הקצה אל הקצה