שפתי דעת עח

המושל שליט לעשות הכל על ידי שלוחים משרתיו עושי רצונו ויוסף אף על פי שהוא השליט מ"מ הוא בעצמו היה המשביר אבל לאחיו לא רצה להיות המשביר להם כי אם ע"י שלוחיו, ותלה יוסף הדבר לפי שמצאם בשוק של זונות כדמסיק ברבתי על כן אמר לפניהם מאחר שרועי זונות המה שהרי שלוחי יוסף מצאום שם על כן לא נכון לו להשביר לחם לרועי זונות, (טעם למה צוה יוסף למול למצרים) ועוד ראיה לזה קצת ממה שאמר יוסף למצרים שימולו לתקן בזה רקיבת התבואה, ומה ענין המילה לכאן אלא לפי שהמילה באה לתקן חמדת עריות וחשב יוסף לתקן בזה רקיבת התבואה הבאה אל המצרים שטופי זימה ע"י המילה, כך היה יוסף לוקח לו דבר זה להתנצלות כנגד אחיו בעלילותיו, ואולי טעמו של דבר שבשני רעבון שאין פרי האדמה מתברך גם פרי הבטן לא מתברך כי הם תלוים זה בזה שנאמר וברך פרי בטנך ופרי אדמתך וזה גם כן טעם אל מה שנאמר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם כי המקלקל בפרי בטן גם פרי האדמה לא יבורך וק"ל, ומטעם זה אסור לשמש בשני רעבון ואנו למידין זה ממה שנאמר וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב וגו', וקרא לבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי ר"ל הא בהא תליא מאחר שהשנים שנת שובע ורצון וביום טובה ראוי להיות בטובה ולשכוח כל ימי הרעה ועמלו לא יזכור עוד ועל כן נשני אלהים גם כל בית אבי כמ"ש על כן יעזוב איש אביו ואמו ודבק באשתו, כי שכחת בית אביו מביא לידי ודבק באשתו, וזה תלוי בזמן שנשני אלהים כל עמלי כאמור, ושם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים ר"ל מאחר שהיה שנת שובע ובירך ה' פרי האדמה על כן הותרה לו לשמש כי באותו זמן יתברך גם פרי הבטן כי פרי הבטן אינו מתברך כי אם בזמן שפרי הארץ מתברך לכך נאמר כי הפרני ד' בארץ ורצה לומר פרי הארץ והיינו בארץ דקאמר, ומאחר שהפרני בפרי הארץ על כ ברכני ד' גם בפרי הבטן, וכדמות סמך לזה מה שמסיק בעל הטורים כהנה ב' במסורה א' לא ראיתי כהנה לרוע, ב' ואם מעט ואוסיפה לך כהנה וגו' מה להלן מדבר בבעילת איסור של בת שבע, כך פסוק לא ראיתי כהנה לרוע מדבר בבעילת איסור בשנת רעבון הרמוז בשבע פרות הרעות, לכך אמר לא ראיתי כהנה רוצה לומר שלא לראות אחרי נשים הרמוזים בלשון כהנה וק"ל. ובדרך הפשט יתכן נפרש שלכך בקשו את יוסף בשוקא דזונות או משום שכבר יצא הקול של אשת פוטיפר מן י"ב שנה והלאה או לפי שחשבו החושד בכשרים לוקה בגופו בזה החשד עצמו על כן חשבו מסתמא שם ימצאוהו אם הוא קיים עדיין, לפי שהוציא דנה עליהם לאמר שהם חשודין בעריות וחשד בכשרים על כן דין הוא שילקה בגופו של חשד זה על כן בקשוהו שמה באמת, ויוסף בהעלילו עליהם לקח זה לראיה על טענת מרגלים אתם כי אמר מאחר ששלוחי מצאו אתכם בשוק של זונות אם כן וודאי אין לכם מחסור דבר בתבואות שהרי אסור לשמש בשני רעבון ואחר שגם בשני רעבון הלכתם בשוק של זונות אם כן וודאי אין לכם חסרון בתבואה ובארצכם יש שבר, ואם כן למה באתם הנה אלא וודאי מרגלים אתם, וזה ביאור ענין הספור שהיה ליוסף עם אחיו: מאמר (סד) באור פסוקי ויכוח יוסף עם אחיו

ויוסף הוא השליט. אע"פ שהיה השליט המושל בכל אשר לפרעה מ"מ הראה לכל הבאים לשבר בר עניני אהבה ואחוה וריעות כאלו היה מכיר אחת כולם על כן הוא המשביר בעצמו ובכבודו לכל עם הארץ, וכן לא שאל לשום באים מאין באתם כי שאלה זו אין בה צורך כי אם בזמן שתואנה הוא מבקש להעליל ובלאו הכי אין צורך בשאלת מאין באתם, וזה"ש ויתנכר עליהם וידבר אתם קשות ויאמר