שפתי דעת עד

שני דרשות אלו לצרפם יחד, ועוד קשיא וכי איוב בא לאשמעינן שיוסף היה בחושך ומי לא ידע בכל אלה, ומה קשה לו בפסוק ויהי מקץ עד שהוצרך תרץ הקושיא עם פסוק קץ שם לחושך, ונראה שבא לתרץ ייתור של ימים כנ"ל אלא ודאי כך פירושו שקודם כלות שנתים אלו היו ליוסף ימי חשך כי הימים נהפכו לו ללילית, ואחר שיצא מן האסורים אחרי כלות שנתים אלו, התחילו הימים ימי אורה שלו ולילה כיום יאיר והם ימי אורה ושמחה, וכדרך שנאמר ויהי מקץ שלשים וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה כי גם שם פירושו שאחר ימי החושך התחילו ימי אורה כעצם היום לטוהר, ואכתי קשה מאי קמ"ל ומי לא ידע בכל אלה שכל זמן שהיה בבית האסורים אור חשך באהלו ובצאתו אור נגה באהלו, וימים למה לי, על כן בא כמתרץ ולומר שאין אור וחושך האמור כאן, מדבר בסתם טובה או רעה הנוגעת בגוף האדם לבד כי אין השלימים מקפידין עליו כ"כ אלא עיקר הקפדת השלימים על שלימות הנפשי, כי בזמן שנלכדו במצודת יצר הרע אז נראה להם דמות חושך ענן וערפל וכשהם יוצאים מפח מוקשות היצר הרע אז אורח צדיקים כאור נוגה כי מבית האסורים יצא למלוך, וכן היה ביוסף שהיה אסור עשרה שנים בעבור יצרו הרע אשר רצה להכשילו באשת פוטיפר ולא היה כח ביד יוסף לעמוד כנגד יצרו מכל וכל לכובשו לגמרי אלא עשה בו פטפטי דברים בעלמא כארז"ל שפטפט ביצרו רצה לומר פטפוטי דברים היו כאן שנתוכח עמו היצר הרע ולא היה בידו כ"כ כח לכובשו מכל וכל אלא דרך פשרה נעץ עשר אצבעותיו בקרקע ויצא הזרע מביניהם על כן הוצרך להיות אסור כנגד עשרה אצבעותיו עשרה שנים ועוד שתי שנים על שפנה אל רהבים ואמר זכרתני והזכרתני, ושתים עשרה שנה אלו היה בחשך במאסר כנגד עשרה עניני חושך ששלט בו יצרו וגרם לו הוצאת זרע בעשרה אצבעותיו וגרם לו לאמור שני תיבות אלו אשר בהם פנה אל רהבים על כן נאמר כאן ימים רוצה לומר ויהי מקץ אחרי כלות עשרה שנים שנגזרו עליו על שהלך בחשכת היצר הרע והם רמוזים במקץ נאמר כאן מקץ ונאמר להלן מקץ עשר שנים מה להלן עשר בנים אף כאן עשר שנים ועוד שנתים, התחילו הימים ימי אורה, הן סתם אור, כן אור מן חשכת היצר הרע, כי כבר יצא מתחת ידי היצר הרע המביא אופל לעולם, על כן דרש פסוק קץ שם לחושך כי אותו קץ מדבר גם כן בקץ הבא אחר עבור חשך של יצר הרע כי כל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם, ולכך מביא פסוק אבן אפל וצלמות מן היצר ברע שנקרא רבן גורם האופל וצלמות, וכן נאמר ביוסף ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל וארז"ל ויפוזו כמו ויפוצו על הוצאת הזרע, ועל שלא נכשל ממש אמר מידי אביר עקב היתה זרת לו כי נראה לו דמות דיוקנו של יעקב כו' ועל מה שהוציא הזרע אמר משם רועה אבן ישראל רועה לשון שבירה מלשון תרועם בשבט ברזל ומלשון ירעוך קדקד וכן ורעה ארץ אשור וכן רבים ור"ל משם רעה אבן ע"י שיצא הזרע מבין זרועי ידיו משם רעה ושיבר את יצרו שנקרא אבן ישראל, כי לישראל הוא לאבן נגף ולצור מכשול יותר מלאומות כארז"ל כי הגדיל לעשות שמניח האומות ומתגרה בישראל, ועל אותו אבן ישראל דרשו כאן פסוק אבן אופל וצלמות כי היצר הרע שנקרא הבן הוא המביא חשך לעולם ומ"מ הקב"ה קץ שם לחושך כי לעולם הבא יסיר לב האבן מקרבנו כי לא לנצח יריב בנו, על כן צירף ב' דרשות אלו לפרשה זו לתרץ בהם יתור לשון ימים לומר שקודם שסבל יוסף כל העונש היה דומה ליושב עדיין בחשכת היצר הרע ואחר שקבל כל עונשו מקץ עשר שנים ועוד שנתים אז התחילו ימי אורה שלו והודיע לנו הפסוק כל זה להורות שהצדיק אורו של עולם כי בעצם הזמן ההוא שיצא יוסף מאפילה לאורה נתגלגל על ידו להוציא גם כן את כל העולם מאפילה לאורה ע"י פתרון החלום להציל את כל העולם מן