שפתי דעת סז

היה לו אפילו אמה אחת ובזכות זה ויקן את חלקת השדה כי ע"י שמירת השבת קנה לו חלקת השדה דהיינו נחלה בלי מצרים אשר קנה אגב הארץ אשר שכב עליה דהיינו מקום המקדש אשר גבהו ק' אמה, וכדי לעשות רושם וזכרון לאותה נחלה אשר קנה בזכות שמירת השבת על כן גם עתה אחר ויחן פני העיר קנה לו חלקת שדה במאה קשיטה ואין המקרא יוצא מידי פשוטו, אך זכר עשה לנפלאות לרמוז על שכרן של שומרי שבת שנפשו בטוב תלין וזרעו ירש ארץ וברבתי מסיק שקנה חלקת השדה כי שם מקום קבורה ליוסף ואולי הטעם לפי שניצול מן עשן גם בזכות יוסף שהרי אחר שנולד יוסף שטנו של עשו אמר יעקב ללבן ואלכה לארצי כפירוש רש"י פרשת ויצא על כן נתן ליוסף שכרו כשניצל מיד עשו וזה דעת המדרש האומר ויהי לי שור זה יוסף שנאמר בכור שורו הדר לו וחמור זה יששכר כו' רמז לו שכבר נולד שטנו של עשו זה בית יוסף אש וכן יששכר עוסק בתורה רמז לו שאינו בכלל והיה כאשר תריד ופרקת עלו וגו', וצאן אלו ישראל רצה לומר אם אנחנו הצאן אז השם יתברך הוא הרועה המציל צאנו כדאיתא במדרש אתם הצאן ואני הרועה כו' ועבד ושפחה שנאמר הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם וכעיני שפחה אל יד גבירתה כן עינינו אל ה' אלהינו רמז לו כי שערי תפילה אינן ננעלין כי בצר לנו אנחנו קוראים אל ה' כעבדא דמתחנן למריה והוא יענה ואם כן ממי אירא אם ה' ישמע בקראי אליו לכך התקין יעקב א"ע לתפלה ולמד לדורות דרכי התפלה להזכיר תחילה אבות וגבורות וקדושת ואחר כך להתפלל על צרכיו וכבר ידעת כי כנגד אברהם אומרים אבות, וגבורות כנגד יצחק, וקדושת כנגד יעקב, שנאמר והקדישו את קדוש יעקב, על כן התחיל יעקב תפילתו ה' אלהי אבי אברהם כנגד אבות ואלהי אבי יצחק כנגד גבורות ה' האומר אלי היינו קדושות שכנגד יעקב ואחר כך בקש על צרכיו ולימד דעת שלא לתלות שום בקשה בזכותו כי אם בחסדי ה' שכן אמר קטונתי מכל החסדים וגו' וכן לדורות כל זמן שיהיו ישראל עושין כסדר הזה אז יקראו אל ה' והוא יענה

פרשת וישב מאמר (נד) וישב יעקב וגו'

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען, תרתי למה לי וכי עדיין לא ידענו שארץ כנען מגורי אביו, וע"ק דהל"ל בארץ אשר שם גר אביו כי מגורי משמע שהמקום מיוחד לכך להיות מגור לאביו ונראה שבא לתרץ את יעקב מה שנאמר בו לשון וישב כאילו רצה יעקב לעשות העה"ז עיקר ולישב בו ישיבה של קבע ודרך זה לא יתכן ליעקב ולבני גילו ויותר מהמה בשכבר מצינו איך נתחבט אותו זקן בחלוקה אשר עשה עם עשו אחיו באמרו אליו נסעה ונלכה ואלכה לנגדך בשוה לך להיות כמוני כמוך מחזיקים בנחלת העה"ז והשיב לו יעבור אדוני לפני עבדו לקבל שכרו תחילה בעולם הזה ואני אתנהלה לאטי בעולם הזה כו' ואיך נהפכה דעתו של יעקב כרגע וביקש לישב בשלוה גם בעה"ז, על כן בא כמתרץ ולומר שאין פי' לשון וישב ישיבה של שלוה בעה"ז אלא פירושו כמו שנאמר ישב עולם לפני אלהים כי ארץ ישראל מסוגל בכך כי שם מקום מיוחד להשראת השכינה וכל הארץ נקראת ארץ הקדושה כי מטעם זה נבחרה כל הארץ להיות שם מגורי אביו יצחק שנתקדש בהר המוריה ודינו כעולה תמימה שנפסלה ביוצא חוץ לעזרה כך לא היה ח"ל כדאי ליצחק כי היה נפסל ביוצא ואם כן יש לכל הארץ ההיא דין מקום המקדש ומקדש כל מה שבתוכו ע"כ הקדושים אשר בארץ המה עושים דירת ח"ל עראי ודירת א"י קבע כי מטעם זה גם לאברהם לא עלתה בחשבון עשר שנים של ישיבת ח"ל לפי שהצדיקים אינן עושין קבע מן ישיבת ח"ל אלא ישב עולם לפני אלהים בארץ הקדושה ולפי זה אין לשון וישב מורה על שעשה דירת העה"ז