שפתי דעת סו
Siftei Daat 66 · שפתי דעת · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל בכל הדברים הנוגעים בגוף וממון אינן ספונין וחשובים בעיני כל משכיל לבקש נקמה עליהם כי לכך נאמר בתורה לא תקום וכמבואר בכלי יקר, לכך נאמר משוד עניים מאנקת אביונים היינו העניים בממון ואם כן מה יגזול ממנו אם אין בידו מאומה אלא וודאי שרוצה לגזול ממנו המצוה והתורה כי הוא שמלתו לעורו והשוד הוא הרוצה לבטלם מתורתם או להכשילם בעבירה על זה אמר עתה אקום יאמר ה' ועל זה אמר קומה ה' קדמה פני הרשע עד שלא יקדימך כי כל רשע מסתמא אין אלהים כל מזמותיו ותמיד מבקש להכשיל את חבירו בעבירה ואת פני ה' הוא מקדים להכעיסו על כן שפיר קאמר דוד אל ה' קדמה פני הרשע עד שלא יקדמינך, ואף אם שוד עניים כפשוטו מכל מקום יש בו צד כפירה כי אינו מאמין שחזק גואלם ה' צבאות אלא חושב לית דין ולית דיין על כן אמר על זה עתה אקום יאמר ה', וכן עשו ושר שלו כל מגמת פניהם היה להכשיל את יעקב בעבירה כאמור, ואמר הכריעהו לכף חובה לומר שאף אם תמצא איזו רשע שיבא לקרב את עצמו אליך אל תאמן בו כי אוקי גברא אחזקתיה מסתמא שבע תועבות בלבו, וכן מצינו גם בעשו שנאמר וישקהו ואמר נסעה ונלכה לנגדך ואף על פי כן הכריעו יעקב לחובה, ואמר פלטה נפשי מרשע חרבך כו' שנאמר ועל חרבך תחיה מאן דאמר זה סובר שמדבר בעשו עצמו, אך רבי יהושע בן לוי שמביא פסוק כי רותה בשמים חרבי סובר שמדבר בשרו של עשו כי עליו נאמר פסוק זה, אמנם הדורש מרשע שהוא חרבך שבו אתה רודה עולמך חולק על הראשון בלשון חרבך כי הראשון סובר חרבך היינו החרב שמסר לו בברכתו ורבי יהושע ב"ל סובר שחין לשון חרבך בנוכח מורה כן אלא פירושו שהוא חרבך כו'
מאמר (נב) ויבא יעקב שלם שלם בגופו כו'
ואחר שניצול יעקב משלשתן הן מן לבן שלא ניזק בממונו הן מן עשו שלא ניזק בגופו הן מן שרו של עשו שלא ניזק בנשמתו ותורתו מיד נאמר וישב עשו ביום ההוא לדרכו שעירה ויעקב נסע סכותה יעקב עצמו שלם בגופו ויהי בשלם סכו כי כל סכך הוא ענין הגנה והצלה, ולמקנהו עשה סכות שהיה שלם בממונו ומקנה קנינו, ועל שם שהיה שלם בתורתו בכל שבעים פנים של התורה במספר כן וזה העיקר שבכולן ולכך אמר ע"כ קרא שם המקום סכות, מיד ויבא יעקב שלם בתורתו ובגופו ובממונו
מאמר (נג) ויחן את פני העיר פלוגתא דרב ושמואל
ויחן את פני העיר במסכת שבת פרק במה מדליקין, רב אמר מטבע תיקן להם ושמואל אמר שווקים תיקן להם רבי יוחנן אמר מרחצאות תיקן להם, כנגד מה שהיה שלם בממונו תיקן להם מטבע, וראייתו ממה שנאמר ויקן את חלקת השדה במאה קשיטה מה הוצרך לומר במאה קשיטה אלא לומר לך שהוא תיקן להם מטבע שווקים, כנגד מה שהיה שלם בתורתו שנאמר בה כי טוב סחרה מכל סחורה והתורה מקום שווקים כי מאן דבעי למזבן סמא דחיי ילך לשוקא דנהר דיעה על כן תיקן גם סתם שווקים וראייתו מן לשון פני העיר כי כל שוק צורת העיר והוא באמצע העיר וכן לשון פני מורה על האמצע כלשון אל מול פני המנורה המדבר בקנה אמצעי, והסובר מרחצאות תיקן היינו כנגד שהיה שלם בגופו כי סתם מרחץ רפואה לגוף ודרכם להיות מחוץ לעיר במקום הנהרות על כן נאמר פני העיר דהיינו מחוץ לעיר, וברבתי דרש ויחן את פני העיר שנכנס בערב שבת עם דמדומי חמה מבעוד יום וקבע תחומין מבעוד יום הדה אמרה ששמר יעקב את השבת, ונראה שמטעם זה יעד הקב"ה שכר של שומרי שבת דווקא ליעקב כמ"ש והאכלתיך נחלת יעקב אביך וגו' כי לא נאמר בתורה שמירה השבת כי אם ביעקב, ואולי ראייתו ממה שנאמר ויחן את פני העיר ולמה לא נכנס תוך העיר אלא וודאי לפי שערב שבת היה בין השמשות רחוק מן העיר יותר מן אלפים אמה ולא היה רשאי לכנוס או הניח עירובו אלפים אמה רחוק מן העיר ומשם היה לו אלפים לכל צד ואל תוך העיר לא