שפתי דעת סד

עלות השחר כי מתוך מהלך השמש ראה אלהים פנים אל פנים כדרך שהכיר אברהם בוראו מתוך מהלך השמש כנודע, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף יריכו היינו יצרא דערוה, ועל דרך המדרש האומר שבכף יריכו רמז לו מקום החטא שנשא שתי אחיות כי מצד שנשא שתי אחיות מצד חטא זה יכול היצה"ר לנצחו והזכיר דווקא חטא דעריות של שתי אחיות רמז לו שאע"פ שלא יכול לו לסמא עיניו מלראות מראות אלהים, מ"מ אין יעקב יכול לנצח יצרא דערוה שהרי נשא שתי אחיות לפיכך ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו

מאמר (נא) לא יעקב יאמר עוד שמך ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ואנשים ותוכל פירש"י אלהים כפשוטו המלאך ועם אנשים עשו ולבן וקשה היכן רמוז בשם ישראל עם אנשים, ונראה שכך פירושו כי ידוע שהנעלם מן יעקב עולה למספר ישרון כשתכתוב יו"ד ע"ין קו"ף בי"ת הנעלם עולה תק"סו כמספר ישרון, וכשם שישראל א ישר אל כך ישורון כי ישורון לשון ראיה והסתכלות מלשון אשורנו ולא עתה, וכן ישראל אע"פ בפשוטו ישר אל לשון שררה על שם כי שרית מ"מ קרי ביה גם ישר מלשון שור דהיינו ראייה, ותדע כי ישרון עולה תקס"ו ישראל עולה תקמ"א היינו מספר כ"ה פחות ויש הבדל בין לשון ראיה והסתכלות המובן מן לשון ישרון ובין לשון ראיה והסתכלות המובן מן לשון ישראל כי לשון ישרון סתם ראיה ולשון ישראל פורש בו ראית פני אל כי אילו לא חטא יעקב בלשון כה כשאמר כה אמר עבדך יעקב היה נקרא סתם בשם ישרון רואה במראה האמת בכל דבר בעולם הן לראות במראות אלהים שלא יכשל בע''ז הן שלא יכשל עוד אפילו בעריות ואפילו יצרא דערוה לא היה יכול לו ולא היה לסמאל שרו של עשו וכ"ש לעשו שום ממשלה והשתררות על יעקב כלל, אבל אחר שחטא יעקב בכה אמר עבדך יעקב ועשה מן קודש חול וקרא לעשו אדוני ואז מעצמו שעבד עצמו יעקב תחת ממשלתו של עשו ושר שלו ומן אז והלאה השאיר יעקב אל עשו ושר שלו סמאל קצת ממשלה עליו ומאז נקרא בשם ישראל ישר אל ר"ל רואה דוקא באלהיות שלא יוכל סמאל לסמא את עיניו מכל וכל שלא יראה באלהיות כלל, אבל מ"מ אינו רואה איזו דרך ישכון אור בעניני עריות כי השאיר להיצר הרע מקום שימשול עליו והיינו בגירוי של עריות שבמקום ירך יעקב, ומצינו זה גם בבלעם שבא לחפש אם ימצא עון ביעקב אשר מצד החטא תחול הקללה ויחפש ולא מצא כי אם מה שאמר יעקב שני פעמים כה שנאמר כה תאמרון לאדוני לעשו כה אמר עבדך יעקב על כן אמר לבלק התיצב כה על עולתיך ואנכי אקרה כה להזכיר ב' פעמים כה אלו כמו שיתבאר אי"ה לקמן פרשת בלק, ולהנחה זו לא נרמז בשם ישראל כי אם שרית עם אלהים, אבל שרית עם אנשים לא יזכר ולא יפקד בשם ישראל, אבל מכל מקום נרמז עם אנשים בשם של יעקב ולכך אמרו רז"ל לא שתעקר שם יעקב ממקומו אלא שיהיה שם ישראל עיקר ושם יעקב טפל לו כי בשם ישראל נרמז ביטול יצר הרע של ע"ז כאמור ובשם יעקב נרמז בנעלם שלו העולה למספר ישורן לסתם ראיה לומר שבכל עניני חטא אשר היו אפשרי לו ללמוד מן לבן ועשו היה רואה במראות האמת עד שלא למד מדרכיהם ומכל מקום הם ישראל עיקר כי בו נרמזה הראיה הגדולה שבכולם., וכן בנגלה של יעקב נרמז שלא יוכלו לו עשו ולבן אשר הלכו עמו ברמאות, עשו היה מרמה את אביו כדי שיזכה בברכות שלא כדין, ולבן היה מרמה את יעקב בהחליף משכורתו והקב"ה קראו יעקב שהוא יעקב במרמה בחכמה על פי כדין את כל מי שיבא לרמאות אותו והיינו ממש מה שאמר עם אנשים ולכך בם ישראל עיקר כי וודאי גדול מה ששרה עם אלהים ממה ששרה עם אנשים עשו ולבן הרמוז בשם של יעקב כי הנגלה מן יעקב רמז להצלתו מן הנגלה של עשו ולבן, והנסתר העולה למספר ישרון רמז להצלתו מן החטא