שפתי דעת נו

שנתו אחרי שכבר מילא כריסו בתורה וידו בכל שבע חכמות, ואמר בעל המדרש שכך קרה ליעקב כי כל זמן שהיה נטמן בבית שם ועבר ולמד התורה ולא מילא עדיין כריסו מכל שבע חכמות לא שכב על מיטה ולאחר שיצא מבאר שבע מלא על כל גדותיו כתיב וישככ במקום ההוא אבל לא קודם זמן זה, ובזכות שבאהלי שם ועבר נתקיים בו אם תשכב כי לא היה ישן כי אם שינת ארעי על כן נתקיים בו גם לא תפחד מעשו ומלבן, ונתקיים בו גם ושכבת וערבה שנתיך כי בזמן שהיה שוכב במקום ההוא ערבה שנתו כי הראה לו הקב"ה בחלום כל עיקרי הצלחותיו כמו שנאמר ויחלום והנה סלם וגו' ועל כזה נאמר הקיצותי ושנתי ערבה לי, ולהנחה זו שפיר פתח אל פרשה זו פסוק אז תלך לבטח וגומר כדי לתרץ בו קושיית לא היה צריך לכתוב אלא וילך חרנה, ורבי שמואל בר נחמן פתח אל פרשה זו מזמור שיר למעלות להשריש אותנו במדת הבטחון כי אין מעצור לה' להושיע גם למי שהיא ריקם מכל ואין בידו משאת מאומה ובביתו אין כל ובל יאמר חליתי מי ירפא וכי יעשה ה ארובות בשמים להמטיר בר לחם ומזון למי שאין לו לא שדה לא כסף ושוה כסף ויתמה ויאמר מאין יבא עזרי רצה לו' וכי אפשר שיבא עזרי מאין רצה לומר מאפס ותוהו ומי ימציא יש מאין, על זה אמר כמתרץ ומסיר מבוכה זו מן לב קטני אמנה שיראה בעניני יעקב אבינו כי בצאתו מבאר שבע לא היה בידו לא נזם ולא צמיד רק במקלו עבר הירדן ובחזרתו נעשה לשני מחנות מליאים מזן אל זן כי האלהים אשר ברא שמים וארץ יש מאין הוא ישלח עזרו גם לאשר א בידו מאומה, לכך אמר דוד אשא עיני אל ההרים ההורים למלפני רצה לומר אסתכל בסיפורי האבות שנקראו הרים לשון הורים כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים להורותם ולאלפם חכמה, ומוסר וסיפור זה של יעקב אשר יצא בגפו ובידו אין כל כי אם חכמתו ותורתו לבד אשר למד בבאר שבע היא שמלתו לעורו לבדה ואחר זה היה מלא ברכת ה' כמוציא יש מאין וממנו יקח כל משכיל מוסר וראיה על מדת הבטחון שכל משכיל יהיה בטוח שישלח ה' עזרו גם מאין, לפי שעזרו מעם ה' עושה שמים וארץ יש מאין, ועל זה נאמר אל תבטחו בנדיבים וגומר אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו עושה שמים וארץ, למה נקט דווקא אל יעקב ולמה נקט עושה שמים וארץ ולהנחתינו הוא מיושב ודרש אל ההרים ההורים דהיינו למלפני כי כל עניני אבות באו להורות כי מהם ילפינן איזו דרך ישכון אור כך ילפינן מיעקב שאמר אליעזר הלך כו' ואני אין לי לא נזם ונא צמיד, ומכל מקום אמר מה אני מוביד סברי מן בריי רצה לומר מן מי שברא אותי יש מאין עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ, וכן קאי אשא עיני אל ההרים על כל היעודים הנזכרים במזמור זה כי כולם אנו למידין מן ההורים נתקיים ביעקב כל המזמור ההוא כגון אל ימוט רגליך כי קפצה לו הארץ ורגליו לא לארץ הגיעו, וכן אל ינום שומרך כי בשכבו במקוה גדורי חיות וליסטים שמרו ה', וכן יומם השמש לא יככה וירח בלילה אף על פי שנ' הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה מ"מ לא הוזק מהם, ישמרך מכל רע זה עשו ולבן ומן שרו של עשו שנתאבק עמו ורצה להזיקו בנשמתו כמו שיתבאר בע"ה לקמן פר' וישלח וע"ז אמר ישמור את נפשך ממלאך המות זה סמאל שרו של עשו, ה' ישמור צאתך ויצא יעקב מקיש יציאה לביא' שבכולם היה שלם בלא שום נזק שלם בגופו ובממונו ובתורתו אע"פ שבצאתו היה חסר בממונו מ"מ בבואו כתיב ויבא יעקב שלם כמשפט לאוהבי ה' הבוטחים בישועתו

מאמר (מה) ויפגע במקום יצא הר המוריה לקראתו ויפגע במקום וגומר לדעת רז"ל יצא הר המוריה לקראתו וטעמו של דבר שיצא דווקא לקראת יעקב ולא לקראת אברהם או יצחק לפי שאברהם קרא לו הר ויצחק קרא לו שדה אבל יעקב קראו בית וסופו להקרא על שמו של יעקב שנא' ואל בית אלהי יעקב על כן יצא הר המוריה לקראתו להקביל פני אהובו, ונקרא הר המוריה