שפתי דעת נה

כי כולם תוכו המה כדבר שאין בו ממש, ועל כן אין יציאת החמרים והגמלים עושין רושם כי אם יציאת הצדיק לבד עושה רושם כי פנה זוה והדרה ובזה תירץ גם כן מה שנקט מבחר שבע רבותא אשמעינן כי אפינו מבתר שבע דהוה תמן יצחק ורבקה מכל מקום יציאתו עושה רושם וקל וחומר אלו יצא מן איזו מקום שנא היה מניח שם צדיקים כמותם. ונדעת רבותינו זכרונם לברכה היה נטמן י"ד שנים בבית מדרשו של שם ועבר ואולי הטעם כמספר י"ד דווקא הוא כדי להנצל מן יד עשו כי כבר מסורת ביד יעקב שכל זמן ש עקב מצפצף בקונו בבתי מדרשות אין הידים ידי עשו שולטות בו על כן ראה יעקב להנצל מפח יוקשיו ע"י י''ד שנה אלו שבהם היה שואב מן באר מים חיים התורני אשר חצבה עמודיה שבעה ובמספר זה יצא מן כח יד עשו על ידי י"ד שנה אלו, ואחר שהיה נטמן הוצרך לומר ויצא יעקב מבאר שבע היינו מן אהלי שם ועבר כי שם היה כמעין המתגבר בשבעה ספרים שבתורה ושבעה חכמות ואף על פי שאין המקרא יוצא מידי פשטו מכל מקום מאחר שלא היה צריך לכתוב כי אם וילך חרנה שהרי כבר נאמר בפרשת הקודמת וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם אם כן וודאי לכך כתבה התורה שנית ויצא יעקב מבאר שבע לרמוז אל באר שבע אחר והיינו אהלי שם ועבר אשר היה נטמן שם כי מאז היה בטוח מן עשו כי כבר יצא מתחת יד ממשנתו ויד ליד ינקה: ועל ענין זה מסיק ברבתי ריש פרשה זו וז"ל מאמר (מד) מדרש הרבתי על ויצא יעקב

ויצא יעקב מבאר שבע וגו' רבי פנחס בשם ר' הונא בר פפא פתח אז תלך לבטח דרכך אם תשכב לא תפחד, אז תלך לבטח זה יעקב דכתיב ויצא יעקב מבחר שבע, אם תשכב לא תפחד מעשו ומלבן ושכבת וערבה שנתיך וישכב במקום ההוא, רב שמואל בר נחמן פתח שיר למעלות אשת עיני אל הסריס אשא עיני אל ההורים למלפני ולמעבדני, מאין יבא עזרי אליעזר בשעה שהלך להביא את רבקה מה כתיב ביה ויקח העבד עשרה גמלים וגומר ואני לא נזם אחד ולא צמיד אחד רבי חנינא אמר גדוד שנחו רצה לומר קרח מכל, ריב"ל אומר שלח עמו אלא שעמד עשו ונטען ממנו חזר וא מר לה אנא מוביד סברי מן בריי אלא עזרי מעם ה' וגומר אל יתן למוט רגליך חל ינום שומריך הנה לא ינום ולא ישן וגו' ה' ישמרך מכל רע זה עשו ולכן ישמור את נפשך ממלאך המות ה' ישמור צאתך ובואיך ויצא יעקב עכ"ל, וקשה וכי דוד אמר מזמור אשא עיני אל ההרים על יעקב וכן ק' וכי שלמה אמר פסוק אז תלך לבטח על יעקב כי מה דהוה חוה, ונראה שאין דעת בעל המדרש זה כלל להוציאם מפשוטם כי בוודאי אינן מדברים מן יעקב כלל אך שבעל מדרש ראשון רצה נדרוש כל דברי שלמה בפסוק זה שכבר נתקיימו ביעקב כי שלמה אמר פסוקים אלו על השכר הניתן לעיסקי בתורה, כי כל הפסוקים שקודם פסוק זה כולם תוכחה ומוסר על העוסק בתורה כמבואר שם ועליהם אמר כמועד השכר אז תלך לבטח דרכך אם תעסוק בתורה כראוי אז תלך לבטח דרכך ותנצל בדרך מכף כל אויב ואורב, ואמר שדברי שלמה כבר נתקיימו ביעקב שהיה נטמן בבית שם ועבר ועסק י"ד שנים בתורה וזכות זה הוא שעמד ליעקב שהלך בדרך בטח, וזה"ש אל תלך לבטח דרכך זה יעקב שנאמר ויצא יעקב מבאר שבע וכדרך שנתבאר שרצה לומר לפי שכבר היה נטמן בבית שם ועבר הנרמז בבאר שבע על כן יצא משם סמוך נכו בטוח לא יירא מן עשו, ומה באמר אם תשכב לא תפחד ואחר כך חזר וחמר ושכבת וערבה שנתיך פירוש אם תשכב לשון מסופק אם תשכב או לא תשכב, ושכבת לשון וודאי כי כך המידה בעסקים בתורה ועל הארץ תישן כו' רצה לומר שוכב ואינו שוכב שאינו עושה לו קבע מן השכיבה ואם הוא עושה כן אז הקב"ה מביאו אל המנוחה שלסוף ישכב וודאי במנוחה ויערב לו