שפתי דעת נא

שמאחר שהיא עקרה אם כן קשה בעיני ה' להוציא ממנה זרע כי ידע ה' שהזרע אשר יבא מצדה יהיה זרע מקולקל ואשר יהיה מצדו יהיה זרע אמת והיה לו חפץ ורצון להוליד בן, וידוע שאשה מזרעת תחילה יולדת בן ועל כן חשש שאותו בן אשר יהיה צידה שיש בו תערובת חמץ מן לכן הארמי יצא תחילה ולו משפט הבכורה ועבודת ה' היתה בבכורות על כן בקש מאת ה' שלכל הפחות, בן הבכור אשר יולד לה יהיה מצד חלקו וראוי לעבודה ויהיה כעתר זה המהפך התבואה מלמטה למעלה כך יהפך ה' הזרע שהנכנס אחרון יצא ראשון ואז תהיה הבכורה לנולד ממנו אע"פ שזמן זריעתו מאוחר, ויעתר לו ה' עשה כאשר שאל שעשו נוצר מטיפה ראשונה מצדה כי אשה מזרעת תחילה יולדת זכר ויעקב מן טיפה שניה מן יצחק ובשעת לידתם הפך יי' יציאתם כעתר זה המהפך התבואה מלמטה למעלה ועל ידי זה ליעקב משפט הבכורה, וידע יצחק שוודאי תלד תאומים כי באחד אי אפשר שיהיה צדיק ורשע כאחד, ויתרוצצו הבנים בקרבה ובזה הרגישה שאחד צדיק ואחד רשע ומסתמא שהרשע יהיה מחלקה על כן אמרה למה זה אנכי כי טוב העדרי ממציאתי ויאמר ה' לה שני גוי' בבטנך וגו' ולאום מלאום יאמץ שאחד מהם יתן אומץ לחבירו כאמור, ויצא הראשון אדמוני זה סימן שהוא מן זרע האשה שכולו דם אדום, ויקראו שמו עשו וגומר, כאילו הוא עשוי ונגמר כבר כפירוש רש"י הורה כי זהו בן העולם הזה כולו חומרי והחומר שבאדם אין בו שום תוספת על מספר אבריו וגידיו מיום הולדו כי ביום הולדו נגמרו כל אבריו על מתכונתם, אבל יעקב בן העולם הבא שבסוף הרמוז בעקב ובחלק הנשמה יש תוספת בסוד נפש רוח נשמה שאמרו הקדמונים, ולפי זה היה ראוי להקרא עשוי ביו"ד בסוף כי עשוי היינו דבר הנעשה ונגמר כבר, ויעקב היה ראוי להקרא בשם עקב והיו"ד נוספת עד שהיה עשו סבור שלכך נקרא יעקב ביו"ד שסופו לעקבו שנאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים, וכך הוא האמת בסוד וידו אוחזת בעקב עשו רצה לומר יעקב לקח היו"ד שהיא בעקב עשו רצה לומר בסופו שהרי היה ראוי להקראות עשוי, וניתן היו"ד בראש עקב על כן ויקרא שמו יעקב ויקרא לשון יחיד רצה לומר יעקב קרא את עצמו יעקב במה שלקח יו"ד מן עשו, וטעמו של דבר לפי שסופו ליקח ממנו הבכורה והברכות ויו"ד עולה עשרה וגם הנעלם עולה עשרה ו"ד רמז בשני פעמים עשרה אלו אל הברכות והבכורה, הברכות היו עשרה תדע שכן כתב רש"י שברכת הוי גביר לאחיך היא ברכה שביעית, ואם כן יש עוד שלשה אחריה א' וישתחוו לך בני אמך, ב' אורריך ארור, ג' ומברכך ברוך הרי עשרה ברכות כי על כן אמרו עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה כו' והם כנגד עשר ברכותיו של יעקב, והבכורה שבה תלויה עבודת הקרבנות שבאו להשרות שכינה בתחתונים ולקרבה ולהוריד השכינה למטה עד שלא תהיה גבוה מן הארץ כי אם עשרה טפחים כארז"ל לעולם לא ירדה השכינה למטה מעשרה כו' ולכך היה הארון תשעה טפחים וכפורת טפח , על כן נרמזו שניהם במספר יו"ד הנגלה סתם י' והנסתר דהיינו י"ד, על כן וידו אוחזת בעקב עשו יד"ו אותיות יו"ד רצה לומר לקח היו"ד מן עקב של עשו כי שמו עשו"י ביוד בסוף התיבה והם מרמזים על הבכורה והברכות, וראה יעקב שאין עשו כדאי לכך על כן לקח ממנו יו"ד זו ושם אותה על ראש שמו ויקרא שמו יעקב, ולדעת רש"י שיעקב נוצר מטיפה ראשונה יתכן לפרש מה שנאמר בבטן עקב את אחיו רצה לומר היה מאוחר לאחיו אשר יצא ראשונה אבל באונו מצד ראשית אונו וטיפה ראשונה שרה אלהים זכה יעקב לברכות ולבכורה בסוד היו"ד לכך אמר ויעקבני זה פעמים וגומר כי יו"ד כוללת מספר עשרה פעמיים אחד בנגלה הרמוז לברכות ואחד בנסתר הרמוז להורדת השכינה לכך נאמר שני גיים בשני יודי"ן רמז לרבי ואנטונינוס שזכו לשני הצלחות אלו הרמוזים בשני יודי"ן וכנגדם אמר יעקב עשר אעשרנו לך ב' עשיריות אחד מן הברכות הגשמיות ואחד מן הברכה הרוחניות והיינו שבט לוי, ומ"ש ממעיך