שפתי דעת מח
Siftei Daat 48 · שפתי דעת · free full Hebrew text
Open in the reader →ליתן לאורחים, על זה לבד בכה כי לא מצא בה חטא אחר זולת זה, וזה"ש הנה עב קטנה ככף איש עולה, כי אם נותנין צדקה בכף גדולה מלאה ורחבה אזי גם לעומת זה ישלח ה' את הברכה ברבוי שפע לתת מטר ארצם ברבוי בעב גדולה ובדורו של אחאב היו צרי עין על כן הראה לו עב קטנה דומה לכף איש קטנה כי הכל מדה כנגד מדה, וזהו טעם שני כפי"ן איש כמתנת ידו כברכת ה' וגו' כ"ף ראשון כמתנת ר"ל כפי מתנת ידו כן יהיה ברכת ה' לרב תרבה ולמעט ימעיט, כ"ף שניה כברכת רוצה לומר שיתן כפי הברכה אשר ברכו ה' שאם נתן לו ד' רוב עושר ונכסים לפיהן ירבה ליתן צדקה ונמצא שלעולם כ"ף שלו וכ"ף של הקב"ה שוין: פרשת תולדות
אלה תלדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק פרש"י לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה כו', וקשה למה הוצרך לבעל דברי הלצים דווקא בפרשה זו, לפי פשוטו יתכן לפרש לפי שראו שילדה תאומים אחד צדיק ואחד רשע על כן ימצאו להם פתחון פה לומר שנתערב זרע הרשע והצדקת ביצחק וגם הוא הוליד בדמותו עשיו ויעקב ומ"מ קשה למה לא יתלו תולדות עשיו ויעקב ברבקה שיצאה מן בתואל הארמי, ובכלי יקר פירשתי אברהם הוליד את יצחק לפי שנאמר ויעתר לו ד' לו ולא לה לפי שאינו דומה תפלת צדיק בן צדיק כו' אם כן זכותו של אברהם גרם לו ליצחק להוליד מאמר (לז) במדרש גיל יגיל אבי צדיק
ובמדרש ברבתי מסיק ואלה תולדות יצחק בן אברהם גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו גילה אחר גילה בזמן שהוא צדיק בן צדיק, עטרת זקנים בני בנים האבות עטרה לבנים שנאמר ותפארת בנים אבותם והבנים עטרה לאבות שנאמר עטרת זקנים בני בנים, ר' שמואל בר יצחק אמר לא נצול אברהם מן כבשן האש אלא בזכות יעקב כו' ומסיק שנאמר כה אמר ד' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם יעקב פדה לאברהם, וקשה מה ענין יעקב לאברהם, ולמה סרך מדרש זה לפרשה זו שאינה מדברת מן הצלת אברהם מכבשן האש, ומה ענין פסוק גיל יגיל אבי צדיק אל פרשה זו, ונראה שמדרש זה הולך ומבאר כל ענין הפרשה מענין תולדות עשיו ויעקב ופסוק גיל יגיל מפרש בו הכפל שבפסוק ראשון, יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק בשני פנים פירוש הראשון על דרך הפסוק גיל יגיל אבי צדיק ויולד חכם ישמח בו לפי שקשה לו למה הזכיר הכפל גיל יגיל אצל הצדיק ולא אצל בן חכם והטעם לפי שבבן צדיק יש לאביו שובע שמחות המתחדשות לו בכל עת כי כל זמן שיעשה בנו איזו מצוה יתחדש לאביו גילה חדשה לפי התחדשות מעשיו שיעשה דבר יום ביומו אבל בבן חכם אין התחדשות כי בפעם אחת ישמח אביו בחכמת בנו כי חכמה אחת היא, ועל כן כפל הגילה בצדיק וע"כ כפל גם כן ענין יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק כי בכל מעשה של מצוה שעשה היה דומה לאברהם כאלו הוליד בריה חדשה לידה אחר לידה, ואולי לפי שיצחק לשון שמחה כתרגומו ויפול על פניו ויצחק תרגומו וחדי כי על שם הגילה והשמחה נקרא יצחק על כן כפל שמו כאן לרמוז על גילה אחר גילה המצויה בבן צדיק לכך כפל לומר יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק הולך ומוליד גילה אחר גילה והכל לפי רוב המעשה, ועל כן מסיים דרש זה על כוונה זו באומרו גילה אחר גילה ואלה תולדות יצחק, ואחר כך מתחיל פסוק עטרת זקנים בני בנים וגו', והוא כמו דבר אחר שבא לתרץ בדרך אחר הכפל בפרשה, גם בא לתרץ מה