שפתי דעת מב

מדרש זה מצא לו סמך ורמז על הדינין ממה שנא' פתח האהל שלכך נקט פתח כל שצוה הקב"ה על ישיבת הדיינין בפתחי שערים שנ' שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך לכך אמרה התורה שישיבה זו היתה פתח האהל, וזהו שפירש"י שב ואתה סימן לבניך שאני עומד והדיינין יושבים כדי להודיע לדיינין כי אני הבעל דין ויהיו נזהרין בו ביותר כי המשפט לאלהים הוא

פרשת חיי שרה

ויהיו חיי שרה מאה שנה וגו', קשה למה נקט ויהיו בחיי שרה יותר מבשאר אבות, ושני חיי שרה דקאמר מאי משמע דכולן שוין לטובה, ואולי הכוונה בזה על דרך שאמרו רז"ל על פסוק ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים שאינן של חיים אלא שנות השלוה נקראו שנות חיים כו' ולפי זה שפיר משמע שני חיי שרה שוין לטובה: וכפי הפשט יתכן לפרש לשון ויהיו שמשמעתו עכשיו נתהוו הימים ר"ל לפי שרוב ימיה היתה עקרה שאינה ראוי' להוליד ומי שאינו ראוי להוליד בנים חשוב כמת בחייו על כן אמר שבסוף ימיה שפסק ממנה העקרות מאז יהיו חיי שרה קכ"ז שנה ר"ל נעשה הויה בכל ימיה כדבר שיש לו מציאות:

מאמר (לג) ג' מדרשים על פסוק ויהיו חיי שרה

וברבתי מסיק וז"ל ויהיו חיי שרה וגומר הה"ד יודע ה' ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה כשם שהם תמימים כך שנותם תמימים, בת עשרים כבת ז' לנוי ובת ק' כבת כ' לחטא, ד"א יודע ד' ימי תמימים זו שרה שהיתה תמימה במעשיה א"ר יוחנן כהדין עגלתא תמימתא, ונחלתם לעולם תהיה ויהיו חיי שרה מה ת"ל שני חיי שרה באחרונה לומר לך שחביב חייהם של צדיקים לפני המקום בעה"ז ובעה"ב ע"כ, ואחר כך דרש פסוק וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה כו', ואחר כך מסיק ר' עקיבא היה יושב ודורש והיה הציבור מתנמנם בקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר שתמלוך על קכ"ז מדינה אלא תבא אסתר שהיא בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינה עכ"ל, וכפי הנראה שג' מדרשים אלו כוונה אחת להם, ובאו לתרץ לשון ויהיו ויתור שני חיי שרה ועוד קשה למאי נפקא מינה סיפר לנו הכתוב חיי שרה יותר משני שאר אמהות, כי מה שאמר כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים יש לפרשו בשני פנים, א' שבא לתרץ בפרשה למה לא האריכה ימים כמו אברהם, והיישוב על זה שכל ימי האדם הקצובים לו אינן קצובים לו אלא לכדי שבהם יקנה שלמותו ושיערה התורה לכל אדם בינוני ע' שנה כי בהם יוכל סתם אדם לקנות כל שלמותו ויש לך אדם שאינו קונה שלימות אף אם אלף שנים יחיה וטובה לא עשה מה יתרון לו והיה כלא היה, ויש לך אדם שקונה עולמו בימים מועטים וכשכבר קנה כל שלמותו למה זה לו עוד חיי צער של העולם הזה על כן מלתא דפסיקא בצדיקים כשהם תמימים במעשיהן ואינן חסירין לנפשם מאומה מכל מיני שלמיות שראוין לקנות בעולם המעשה אז גם שנותיהן תמימים ובא קיצם כי אין להם עוד צורך בהם הקדוש ברוך הוא יודע ימי תמימים כי כשגלוי לפניו ית' שקנו כל שלימותם אז שלמו ימיהם לכך נאמר באברהם זקן ושבע רצה לומר היה שבע מן קניית כל שלימותו הנרמז בזקן וכ ביצחק זקן ושבע ימים וא"ת מכל מקום למה אין הקב"ה מוסיף על ימיהם כדי שתתענגו בדשן נפשם בעה"ז לחזות בנועם ה', על זה אמר ונחלתם לעולם תהיה כי העולם הזהו אין בו קבלת שכר לפי שיש לו קץ וגבול ועיקר נחלתם היא להנחיל אוהבי יש נחלה שלעולם תהיה ונצחית, ושרה קנתה כל שלימותה באותן קכ"ז שנים שהרי בת ק' היתה כבת כ' לחטא וזה מופת שתוך זמן זה קנתה כל שלימותה, ויש גורסין בת א כבת כ'