שפתי דעת תא

שהובטח בהם אברהם במדבר וביישוב ולעתיד שנאמר ויבא יעקב שלם והיינו ירושלים שנאמר בו ויהי בשלם סוכו והוא רמז נכון: מאמר (שסג) באור פסוק יערוף כמטר לקחי ע"ד המדרש על כי בסוכות הושבתי וזהו שאמר יערוף כמטר לקחי להשוות יום מתן תורה ויום חג הסכות זמן גשמים כי הסוכה שקולה ככל התורה כי מטעם זה לא יצוה ה' לעו"ג לעתיד כי אם מצות סוכה ויש סמך לפסוק יערוף כמטר לקחי ממה שנאמר כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו' ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וגו' וע"ד שמסיק בילקוט פרשת אמור וז"ל אמר הקב"ה לישראל בני היו עושין את הסוכה ודרים בתוכה ז' יום כדי שתהיו נזכרים הנסים שעשיתי לכם במדבר ואע"פ שאתם עושים את הסוכה אין אתם גומלים לי אלא פורעים לי שנאמר כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, ועוד אמרתי לכם שתקחו לולב ותנענעו לפני ואע"פ שאתם עושין כן אין אתם גומלים אלא פורעים לי למה שבשעה שהוצאתי אתכם מארץ מצרים עשיתי את ההרים לנענע לפניכם שנאמר ההרים רקדו כאלים ואף לעתיד לבא אני עושה לכם הדא הוא דכתיב ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף עכ"ל, מה שלא הביא גם על הסוכה פסוקים שלעתיד לפי שנאמר הדבר כמה פעמים בלא שום דרש ובפרט פסוק וסוכה תהיה לצל יומם אבל בנענוע הלולב אין דבר מפורש, ומה שאמר אין אתם גומלים אלא פורעין בשניהם לפי שמצינו בין בסוכה בין בלולב שלעתיד יעשה הקב"ה לנו נס בשניהם וסד"א שהב"ה פורע לנו מה שגומלים לו קמ"ל שאנו עושים דרך פריעות חוב ישן ממה שעשה לנו נסים ביצאת מצרים על ידי שניהם בסוכה פרש ענן למסך ובלולב ההרים רקדו כאילים כי רקוד ההרים גורם נענע כל ארבע מינים הגדילים בהר כמ"ש עלו ההרה והביאו עלי הדם וגו' וטעם לנענוע זה כדי להזכיר לנו זכות אבות ואמהות ע"ד המדרש בילקוט הדורש כל ד' מינים על אבות ואמהות פרי עץ הדר זה אברהם כו' ואולי מטעם זה יש דורשין לשבח בכל מקום הרים וגבעות על אבות ואמהות

מאמר (שסד) פרשת כי כאשר ירד הגשם וגומר

וזה"ש כי כאשר ירד הגשם וכו' כן יהיה דברי וגו' כמ"ש יערוף כמטר לקחי להשוות חג הסוכות ליום חג מתן תורה, ואמר ששני הצלחות אלו תורה וקמח לא נתן הקדוש ברוך הוא לנו כי אם לטובתינו כי אין אנחנו גומלין אלא פורעין כמ"ש הלה' תגמלו זאת וגו' כי ס"ד לומר שאתם גומלין לו הלא הוא אביך קנך כדרך שנתבאר זה יפה בחבורי כלי יקר ע"ש זה"ש כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב ר"ל הקב"ה נותן מטר ארצך ואינו מבקש שום תועלת ממך אשר ישוב אליו ממך כ"א הרוה את הארץ לצרכך לבד הקב"ה שולח מטר על פני חוצות ונתן זרע לזורע ולחם לאכול למי שצריך אל האוכל, כך כל מצות התורה אשר יצאו מפי ה' לא נתנו כ"א לצרף בהם הבריות אבל לא ישוב הדבר לאחור ר"ל להחזיר איזו תועלת להקב"ה ותטעה לומר שאתה גומל לו ית' אין הדבר כן כ"א צדקת מה תתן לו זה"ש כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם ר"ל שלא יחזור תועלת דבור של כל התורה אלי לחנם דהיינו ריקם לריק ולא לצורך כ"א עשה אשר חפצתי ר"ל אין תכלית הדבור כ"א אל תכלית העשייה לבד ושיצליח הדבו' אשר שלחתיו וזה לבד נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, ואח"כ הביא ראיה לדבריו אלה מן מצות סוכה ולולב כי בשניהם פשוט יותר שאין אתם גומלין אלא פורעי' ומהם תקיש אל כל המצות התור' זה"ש כי בשמחה תצאו רמז למצות הסוכה זמן שמחתינו ובשלום תובלון מצות הלולב המרמז שכל ישראל נחלקו לד' כיתות ויהיו באגודה א' ובזכות שני מצות אלו תצאו לעתיד מן הגלות ותובלון בשמחו' וגיל בהיכל מלך ה' צבאות ואעפ"כ אין אתם נקראין גומלין אלא פורעין כאמור ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה כל ד' מינים של לולב הגדילין בהרים כדרך שעשית