שפתי דעת ת

ופסוק סכות לראשי, ונראה לפרש שק' לו בפסוק הכפל בסוכות תשבו ז' ימים ואח"כ חזר ואמר כל האזרח בישראל ישבו בסוכות וע"ק מתחלה אמר תשבו בנוכח ואח"כ אמר ישבו שלא בנוכח, ע"כ אמר הה"ד וסוכה תהיה לצל יומם מחורב וא"כ מתורץ הכפל כי מתחלה אמו בסוכות תשבו בנוכח שיקיימו המצוה ואח"כ יעד שכר למקיימי מצוה זו ואמר שזה יהי' שכרן של מקיימי מצוה זו שלעתיד ישבו בסוכות וישבו אינו צווי אלא הגדת עתידות שכך יהיה לעתיד שישבו בסוכות להיות להם לצל מחורב ועדיין לא תירץ למה נקט לשון אזרח עו שבאו ר' ינאי ור"ל ופירשו ואמרו לעתיד אין גיהנם אלא היום הבא מלהטת הרשעים ולהט זה יהיה לעתיד בזמן שהקב"ה מצוה להם מצו' הסוכ' שהאומות בועטין בה ויוצאין מחמת קדירת החמה על כן היום הבא מלהט אותם אבל ישראל שאינן יוצאין מן הסוכה מחמת קדירת החמה בזמן שמשכא תקופת תמוז עד תשרי על כן יהיה להם היום הבא למרפא כי אז תפעל השמש שני הפכים שנאמר ולהט אותם היום הבא וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, זה"ש ובאותה שעה כו' ר"ל באותה שעה ממש שתלהט הרשעים הקב"ה עושה לצדיקים סוכה שנאמר כי יצפנני בסכה וגו' ולכל זה זכו ישראל בזכות איתן האזרחי שסבל ג"כ צער חום היום לשם מצוה כך ישראל יעשו לעתיד כמו שעשה אברהם ועל כן הקב"ה מטמינם בסכה ונקט לשון עושה ולא אמר סתם והקב"ה מסכך עליהם אלא עושה פירושו שיעשה להם סוכה חדשה וכל כך למה אלא בזכות שקיימו תעשה ולא מן העשוי, על כן יעשה להם הקב"ה סוכה חדשה אע"פ שבלאו הכי הרבה ריוח והצלה לפניו, ואח"כ בא לתרץ עוד מ"ש פעם שלישי בסוכות שנאמר למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו' אלא רמז לעתיד יזכו בשני זמניה להנצל ע"י מצות הסוכה אחת לעוה"ב כשידונו הרשעים בגיהנם ואז הקב"ה מוציא חמה כו' וכן מוכח הפסוק שהביא כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתירני ואין יום רעה אלא גהנם שנאמר וגם רשע ליום רעה שדרשו על גהנם, ואחת לימות המשיח כשיבואו כל האומות על ירושלים למלחמה, ועל זה הביא פסוק שני וכתיב ה' אלהים עוז ישועתי סכות לראשי ביום נשק שישיקו שני עולמות וזה דווקא לימות המשיח שיהיה בהם מעין העוה"ז ומעין העוה"ב לאפוקי לעוה"ב ממש אין כאן שום השקה ודרשו ביום קרב כיומו של פרעה כי לכך נאמר למען ידעו דורותיכם שלעתיד לבא לימות המשיח כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים ר"ל להצילם מיד פרעה מלך מצרים כשרדף אחריהם ובאותו זמן פרש ענן למסך להסיך ולהבדיל בינו לבין ישראל ודוגמא לזה יעשה הקב"ה גם לימות המשיח כשיבואו כל האומות על ירושלים למלחמה יעשה להם סוכות להגין מן האומות כאשר עשה סוכות לישראל כנגד פרעה וחילו, ונראה שלכך נאמר באותו ענין והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלים למלחמה ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות מה ראה על ככה לחוג חג זה יותר מכל החגים או יותר משמירת כל המצות אלא לפי שבעיניהם יראו שיעשה הקב"ה לישראל סוכות להגין בעדם מן האומות ובלא הרבה ריוח והצלה לפניו יתברך ולמה יעשה דווקא סוכה להם אלא ודאי בזכות שקיימו מצות הסוכה ובזה יראו ששקולה מצות סוכה ככל המצות וכן יסד הפייט של חג הסוכות על כן ילכו גם האומות לחוג חג הסוכות ושני הצלות אלו רמוזים בפסוק אחד וסוכה תהיה לצל יומם מחורב היינו מן להט היום הבא לעתיד לבוא, ועל ההגנה מן האומות לימות המשיח אמר ומחסה מזרם וממטר היינו מן האומות שנמשלו לשטף מים רבים שנאמר לולא ה' שהיה לנו בקום עלינו אדם אזי המים שטפונו וגו' שנמצא שהסוכה מצלת מאש וממים, וכשם שבכל האזרח יש לו רמז לאברהם איתן האזרחי אשר ישב פתח האהל כחום היום ונזדמן לו מעשה והשענו תחת העץ אשר בזכות זה זכו בניו לסוכה במדבר וביישוב ולעתיד, כך רמז באזרח ליעקב שנאמר אצלו ויזרח לו השמש וגם הוא קיים מצוה הסוכה שנאמר ויעקב נסע סכותה ונזכר שם ג' פעמים לשון סוכה כנגד ג' פעמים