שפתי דעת שצח

שקבלו ישראל התורה שהרי עינינו הרואות שבזמן שעושין רצונו של מקום ירד מטר על גז, ועצר השמים ולא יהיה מטר בזמן שאינן עושין רצונו, ע"כ כמטר הזה שהוא עדות ברורה כך לקחי דהיינו מה שנאמר לקוח את ס"ת הזה וגו' והיה שם בך לעד וזהו שמסיק במסכת תענית א"ר יהודה גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה שנ' יערוף כמטר לקחי רבא אמר יותר מי נתלה במי קטן נתלה בגדול כי דעת ר' יהוד' לפי שנ' בתור' כל הענין באר היטב איך שקבלו ישראל התורה לאפוקי המטר אין אומר ודברים שם סד"א שאין זה עדות ברורה קמ"ל גדול יום הגשמים כיום שנתנה בו תורה ורבא סובר אדרבא עדות המטר הוא יותר ברור מן עדות התורה כי הכופר מכחיש כל הכתוב בתורה אבל עדות המטר אינו יוכל להכחיש כי עין בעין יראה שאינו יורד כ"א בזמן ששומרים ישראל התורה: מאמר (שנט) יסובבנהו יבוננהו רמז לחג הסוכות

ולפי שבשנת העיבור קורין פרשת האזינו בין יום כפור לסוכות אמרתי לעשות סמך לפרשה זו אל חג הסוכות לפי שנאמר בפרשה יסובבנהו יבוננהו ויסובבנו היינו בהיקף שבעה עננים של מדבר אשר כנגדם באה מצות הסוכה, יבוננהו בבינה והשכל של תורה וזה היה ביום מתן תורה והקדים זכר לסוכות מדבר אע"פ שמתן תורה קודם בימות השנה מכ"מ הקדים יסובבנהו לפי שמיד בצאתם ממצרים ובואם למדבר הקיפם ד' עננים בניסן ומה שלא צותה התורה לעשות סוכה בניסן מפורש הטעם בטור או"ח ע"ש, ותדע כי לכך לא הזכיר כאן זכר לחג הפסח לפי שבו יצאו ישראל משעבוד לגאולה ואין בו קניית שום שלמות אלא ההצלה מן הרעות לבד על כן לא נאמר בתורה שום שמחה בפסח כי אין שמחה אלא בקניית השלימות הכולל כל הצלחות האדם על כן נאמרה שמח' בעצרת וסוכות כי בעצרת יום מתן תורה קנו השלמות השייך אל החלק הרוחני שבאדם, ובסכות מתברכין גשמי כשנה הבאים מן העננים כי הסוכה באה לזכר ענני כבוד על כן בזכות זה העננים נותנים המטר כמ"ש בזכריה באומות שלא יעלו לחוג את חג הסוכות ולא עליהם יהיה הגשם, וזהו שאמר רבי יהודה גדול יום הגשמים כיום שנתנה גו תורה שנאמר יערוף כמטר לקחי וקשה למה נקט לשון יום בדבריו הל"ל גדול הגשם כתורה שכן נאמר כמטר לקחי, אלא שמדבר בשני ימים טובים אלו יום מתן תורה ויום חג הסוכות זמן הגשמים ואמר ששני אלו יום מתן תורה ויום חג הסוכות זמן הגשמים ואמר ששני אלו שקולין על דרך אם אין קמח אין תורה ואם אין תורה אין קמח והגשם הוא הנותן קמח הורה ששני ימים אלו שווין כי אין אחד יכול להיות בלא חברו רבא אומר קטן נתלה בגדול וחג הסוכות זמן הגשמים גדול מן יום מתן תורה ע"ד קדימת זבולון ליששכר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך אע"פ שיששכר היה יושב אהלים ועוסק בתורה מ"מ מאחר שזבולון עסק בפרקמטיא ונתן לתוך פיו יש לו קדימה על לקח התורה, ונקט יום בדבריו אע''פ שביערוף כמטר לקחי לא נזכר שום יום מ"מ סמך גם על מה שנ' אח"כ זכור ימות עולם וגו' ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו יליל ישימון יסובבנהו יבוננהו כנגד גשמי החג אמר ימצאהו בארץ מדבר סיפק לו כל צרכו בארץ לא זרועה לפי שעה אבל לדורות עשה לו רושם במה שיסובבנהו בהיקף ז' עננים שכנגדם יקיימו מצות הסוכה ובזכות זה יתנו העננים מטר ארצם בעתם, ובתוהו יליל ישימון לפי שהוצרך ליתן להם התור' להוציא העולם מכלל תהו לפיכך יבוננהו בבינת התורה כי אלו לא קבלו התור' היה מחזיר העולם לתהו ובהו. מאמר (שם) ימצאהו בארץ מדבר זה אברהם ובאור כל האזרח ישבו בסוכות ובילקוט דרש פסוק ימצאהו בארץ מדבר על אברהם וכן פסוק יסובבנהו יבוננהו הכל על אברהם ומכאן יש לי סמך גדול אל דברי אלה כי כשם שבימי