שפתי דעת שצג

פסוק הלא פרוס לרעב לחמיך מדבר בטעות הנופל בעניני הצומות, ומן פסוק הלא פרוס לרעב לחמיך מדבר בצדקה ובפסוק אז תקרא וה' יענה מדבר בתפלה וכלפי שאמר לשון אז בתפילה ובצדקה אז תקרא וה' יענה תפלה אז יבקע כשחר אורך על הצדקה אמר לסוף גם כנגד הצומות אז תתענג על ה' וקאי על פסוק אם תשוב משבת רגליך שמדבר ביום כיפור כמו שדרשו על פסוק לקדוש ה' מכובד יום כיפור כו' ועליו קאי אז תתענג ר"ל כנגד עינוי הצום ענג על ה', ובהפטרה זו מבואר מן פסוק ותפק לרעב נפשך שהמפייס לעני בדברים טובים מתברך בי"א ברכות ע"כ קול במספר ממון רמז בו למעשה הצדקה שעיקר מצותה בהשמעת קול פיוסים לעני כמ"ש כופר נפש איש עשרו ובאופן זה כשרש לא שמע גערה קול ענות אלא קול הנחה ותנחומין ודברים המתישבין על הלב, והפטרת שובה מבואר שגם התשובה עיקרה בקול וידוי שנאמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' ע"כ צום בגמטריא קיל להורות שהקול של וידוי שקול כמו הצום ויכול להיות שרמזו בגמרא לשלשתן כי על כן סמך לדרש של פסוק דרשו ה' בהמצאו ענינו של נבל הכרמלי להיות שגזר דין שנחתם מתקרע ע"י תשובה תפלה וצדקה המעבירין רוע הגזירה ורמז שלשתן דרשו ה' היינו תשובה קראהו בהיות קרוב אין קריאה אלא תפלה ורמז בהמצאו ובהיותו קרוב לעשרת ימי תשובה ועדיין לא שמענו שעשרת ימי תשובה צריכין גם לצדקה ע"כ הביא פסוק ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל על שהיה צר עין ולא נתן צדקה וק"ל, ובאור כל פסוקים אלו תמצא בחבורי עמודי שש וכן לקמן פ' האזינו: מאמר (שנג) שובה ישראל עד ה' אלהיך

ומה שנאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך כמדבר ליחיד ואח"כ אמר קחו עמכם דברים ושובו אל ה' כמדבר לרבים, פפי הנראה שהוא מיושב ע"ד שארז"ל גדולה תשובה שאפילו בזמן שיחיד עושה אותה מוחלין לו ולכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו והנה סוף הפסיק הזה האמור בענין הוא פירוש על תחלת הענין המדבר בתשובה שיחיד עושה אותה ורבים מתכפרים כאלו עשו המה התשובה לכך אמר קחו עמכם דברים ומ"מ הענין צריך באור מה ענין כפרה זו לכל העולם שנא עשו עדיין תשובה, ויתכן לפרשה שכל התשובה צריכה לצומות ובכי ומספד כמ"ש וגם עתה שובו עדי בצום ובכי ומספד כי על ידיהם יסלק ה' חרון אפו מן העולם וכשיחיד עושה כל זה אז הוא גורם סילוק האף מן העולם ואז רחמים בעולם ואז הקב"ה מקבל מן רבים אפילו ודוי דברים לבד בלא צומות וזה"ש שובה ישראל וגו' שהיחיד ועשה תשובה שלמה כהוגן ככל תנאי התשובה ואז יסתלק חרון אף ה' מן הארץ ועי"ז אמר לרבים קחו עמכם דברים ושובו אל ה' זהו שאמר ארפא משובתם ע''י וודוי דברים לבד ולמה כי שב אפי ממנו כבר גרם היחיד סילוק האף מן הארץ ואז רחמים בעולם, זה"ש אמרו אליו כל תשא עון שעל ידי תשובת היחיד ישא כל אפילו לרבים וקח טוב להחזיק לו טובה כדדריש בגמרא ונשלמה פרים שפתינו כי הקרבן בא נפש תמורת נפש האדם אך שאין בקרבן כח הדבור להיות כפרה על דבור האדם על כן אמר כנגד חסרון הדיבור ונשלמה פרים רצה לומר מה שחסר מן הפרים נשלמה בשפתינו והיינו הודוי ועיין לקמן פרשת האזינו פירוש אחר על כל פסוקים אלו ויש עוד רמז במה שאמר וקח טיב ע"ד שנאמר קרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' כי אם תקרע לבב לשני חלקים יהיה כל חלק מספר י"ז חלק טוב וחלק רע החלק רע היינו ח"ט בלא א' בסוף כדרך שאמרו דורשי רשומות אגוז בגמטריא חט מספר י"ז וחלק טוב ג"כ י"ז ואל בגדיכם שאל תקרע בגד אלא ישאר שלם ותצרפו אל מלת טוב יעלה הכל למספר כ"ו שם של רחמים זה"ש ושובו אל ה' כם של ד' על כן אמר כאן כל תשא עון רצה לומר חלק חט יהיה מנושא וקח חלק טוב כי לבב האדם כולל שני לבבך חט וטוב חלק היצר הרע והיצר טוב וסמך לפירוש הנזכר ממה