שפתי דעת שצב

של יחיד קמ"ל שאפי' בהמצאו ובהיותו קרוב צריך רבים לקריאה דהיינו תפלה אבל לתשובה אין צריך רבים אלא יעזוב רשע דרכו וגומר וישוב אל ה' וירחמהו וגו' וטעמו של דנו לפי שמן ר"ה ע"י השופר נתהפך דין לרחמים ובמדת הרחמים יכיל אפי' היחיד לעמוד זה שאמר הכתוב וישוב אל ה' דהיינו מדת הרחמים וירחמהו, ואל אלהינו דווקא כי ירבה לסלוח ר"ל אל מדת הדין של כל ימות השנה ישוב בזמן שרבים עושין תשובה ואז ירבה לסלוח ר"ל לרבים וכן אמר משה על עצמו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו כמו שיתבא' לקמן במקומו בעז''ה מאמר (שנא) במדרש נמשלה תפלה למקוה ותשובה לים

וראיה לדברינו ממה שמסיק באיכה רבתי שאל ר' חלבו את ר' שמואל בר נחמן אמר ליה לפי ששמעתי עליך שאתה בעל אגדה מהו דין דכתיב סכות בענן לך מעבור תפלה אמר ליה נמשלה תפלה למקוה ונמשלת תשובה לים מה מקוה פעמים פתוח פעמי' נעול כך שערי תפל' פעמים פתוחים פעמים נעולים אבל הים לעול' פתוח כך שערי תשובה לעולם פתוחים הה"ד כה' אלהינו בכל קראנו אליו ואין קריאה אלא תפה שנאמר והי' טרם יקראו וגו' ע"כ, וברבתי פר' ואתחנן יש גרסא אחרת ומ"מ רצוני ליישב נם גרסא זו כי היא תמוה מאוד כי מה שמסיק ואין קריאה אלא תפלה סתר כל דבריו הראשונים וגרסא זו מחק בעל מתנת כהונה אמנם כך הגרסא בדפוס ישן וכן בספר כלי חמדה פרשת נצבים, ועוד שלא פירש אימתי שערי תפלה פתוחים או נעולים ודמיון המקוה והים מה טיבו לכאן, וכפי הנראה שההבדל שביניהם הוא הדבר שהזכרנו למעלה כי שערי תשובה לעולם פתוחים בין לרבים בין ליחיד, לרבים בכל ימות הכנה וליחיד בעשרת ימי תשובה אבל שערי תפלה לעולם אפילו בעשרת ימי תשובה צרינין רבים כשיש לו בית הכנסת בעירו זהו שמסיק שנאמר בכל קראנו אליו קראנו לשון רבים משמע שמלתא דפסיקא היא שמדבר בדבר שלעולם הוא יותר טוב בצבור על כן אמר ואין קריאה אלא תפלה דווקא תפלה צריכא רבים לעולם אבל תשובה אינה צריכה רבים לעולם שהרי בעשרת ימי תשובה מתקבלת אפילו מיחיד ופסוק בכל קראינו ממש דוגמת הפסוק דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב ולרבותא נקט בהמצאו כאמור, וסכותה בענן לך מדבר בתפלת יחיד דווק' אבל של רבים נשמעת לעול' ודמיון המקוה והים כדרש ר"ע פ' יו"כ אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורין וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם, ואומר מקוה ישראל מה המקוה מטהר את הטמאים כך הקב"ה מטהר את ישראל וק' מאי ואומר אלא שר"ל שישראל מיטהרין ע"י התשובה והתפלה, ורצה לפרש פסוק וזרקתי עליכם מים טהורים במי הים שדווקא הקב"ה הזורק כי הים אינו עשוי בידי אדם אלא בידי הקב"ה ע"כ הקב"ה יזרוק מן אותן המים הרבים הפתוחים לעולם על ישראל ע"י התשובה הצריכה עזר אלהים שנאמר השיבנו ה' אלהיך ונשובה שובינו אלהי ישעינו, ואח"כ הביא פסוק גם על התפילה התלויה בנו לבד והמשילה למקוה והביא שני פסוקים אלו על מה שאמר לפני מי אתם מיטהרין ע"י התפלה ומי מטהר אתכם ע"י התשובה ונקט לשון אשריכם לצרף אליהם גם הצדקה כמ"ש אשריכם זורעי על כל ימים לצרף זרעו לכם לצדקה על כל שני מיני מים שהזכרנו כי שלשתן חברו על עמק שוה להיות לאדם למג''ן בנ"שמתו ובג"ופו ובמ"מונו כי התשובה בצומות תיקון הגוף והתפילה שפכי כמים לבך ואשפוך את נפשי כי התפילה בחלק הדבור והיינו נפש השכלית שנקראת נפש המדבר והצדקה תיקון הממון והיינו ג' פעמים קול בהזכרנו בפ' נצבים קול שאון מעיר קול מהיכל קוי ה' משלם גמול לאויביו כי צום ממון קול כולם במספר קול וכולם תלוין בקול כמבואר שם: מאמר (שנב) ביאור פרשה למה צמנו ולא ראית על שלשתן הזהירם ישעיה בהפטרת יום כיפור מן פסוק למה צמנו ולא ראית