שפתי דעת שצא

כך ה' האמירך לומר שאתה גוי אחד בארץ ר"ל כולכם כאיש אחד שבזמן שלוקה באחד מאבריו כולו מרגיש וכן להפך בזמן שמענג אחד מאבריו כולו מרגיש ויותר מהמה באברים הראשים אשר בהם נמשלו ראשי אלופי ישראל אשר מטעם זה אשמת העם תלויה בראשיהם: מאמר (שנ) באור פסוק דברי חכמים

ואח"כ דרש פסוק דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות כו' כי באותו פסוק נרמז כל הענין באר היטב מדכתיב כמשמרות בסי"ן ובשי"ן כמו שפרשנו למעלה, וזהו שנאמר בקש קהלת למצוא דברי חפץ וגו' וקשה למה הזכירו כאן בשם קהלת שכבר הזכיר כמה פעמים אלא שר"ל על שרצה לדרוש הדרש מבואר בפרשת הקהל על שם זה קראו קהלת כי בדרוש זה גלה לנו שכל ישראל בקהלה אחת להרע או להטיב כי כמו שלטובה ארז"ל אפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם כך חוטא אחד יאבד טובה הרבה כי זה מן המובן מן פרשת הקהל אחר יום ראשון של חג שבו נעשו כל ישראל אגודה אחת בארבע מינים כמבואר למעלה פרשת נצבים ובהבאות הטף חתם כל הענין להורות שיש שכר למביאיהם כי כל המכניס חבירו תחת כנפי השכינה ומוציא יקר מזולל שכרו אתו ופעולתו לפניו נמצא שמה שעושה לחברו כאלו עושה לעצמו כי זכות הרבים תלוי בו, על כן אמר דברי חכמים כדרבונות המטה ומכוין הפרה לתלמיה כך דברי חכמים מכוונין פרה סוררה ישראל לדרך הישר מדרכי מיתה לדרכי חיים אי מה דרבן מטלטל כו' כי כל עניני מוסר הנעשים בחזקת היד במקל ורצועה לטול מקל להכות על קדקדם בסור המכריח ישוב לסורו כמו שכתוב הכל היום יחרוש החורש א"כ מאחר שהדרבן מיטלטל שמא תאמר כך דברי חכמים מטולטלין ואינם קבועים אלא בסור המוכיח ישוב לסורו ת"ל וכמשמרות שהם קבועים לא ימושו כמ"ש אזן שומעת הוכחת מוסר בקרב חכמים תלין לשון לינה מורה על הקביעות, אי מה מסמר חסר ולא יתר כך ד"ת אין בהם יתרון כי כל דורש אי אפשר לו להזכיר כל פרטי ענינים אשר הדור צריך להם כמו שפרש"י על פסוק ויותר מהמה בני הזהר ואם כן אין שלימות בדבריהם אחר שלא יובן מהם יותר ממה שהדורש מפרט ת"ל נטוע ם מה נטיעה זו פרה ורבה כך ישמע חכם ויוסף לקח ונקט כמשמרות בשין כמבואר למעלה, בעלי אסופות כו' הכל בארנו יפה בעמודי שש עיין שם ותמצא פירוש נפלא על מרז"ל שמא יאמר אדם הללו פוסלין כו' ת"ל נתנו מרועה אחד ומה שקשה במאמר שם תמצא יישוב על כל הספיקות שבו, גם יתכן לפרש שלכך היה הקהל זה דווקא אחר יום ראשון דחג הסוכות לפי שבכל ימות השנה דווקא תשובת רבים מקובלת, ויחיד דווקא בין ראש השנה ליום כפורים על כן מן ראש השנה והלאה אין כל כך צורך בהקהל זה אחר שגם תשובת היחיד מקובלת עד יום כפור ומן יום כפור עד סוכות אין עושין עונות עד יום של סוכות ראשון לחשבון עונות על כן צוה ביום ראשון דחג על אגודות ד' מינים להורות שמן היום ההוא והלאה צריכין להיות אגודה אחת כדי שיהיו השבים רבים ויהא מקובלין בכל ימות השנה כדמסיק בר"ה פרק"א אמר רבי שמואל משמיה דרב מנין לגזר דין של צבור שאע"פ שנחתם מתקרע שנ' כה' אלהינו בכל קראינו אליו והכתיב דרשו ה' בהמצאו ל"ק הא ביחיד הא בצבור ויחיד אימת אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אלו י' ימים שבין ר"ה לי"כ דכתיב ויהי כעשרת הימים ויגוף ה' את נבל כו' ע"ש וקשה מאי משמע כאן ביחיד אם מדכתיב יעזוב רשע דרכו וגומר מ"מ קשה למה התחיל בלשון רבים דרשו ה' בהמצאו ויתכן לפרש דרשו וקראהו מדבר בתפלה לכך נקט בתפלה לשון רבים כי לעולם אין תפלתו של אדם נשמעת כי אם בצבור שנ' הן אל כביר לא ימאס ומה שאמר בהמצאו ובהיותו קרוב לרבותא נקטיה אפילו בעשרת ימי תשובה כי סד"א מאחר שהתשובה והתפלה בכל ימות השנה שווין שאינן מקובלים כי אם מן רבים א"כ שמא תאמר גם בעשרת ימים אלו יהיו שוין וכשם שתשובת יחיד מקובלת בימים אלו כך התפלה