עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי דעת

שפתי דעת שפט

Siftei Daat 389 · שפתי דעת · free full Hebrew text

Open in the reader →

הקודש משיבם תראו אם יהיה כדבריכם אלא לא יכופר להם, והכל מודים שפסוק זה מדבר בשרידים אשר ה' קורא כי דווקא מהם יש לחוש שילמדו הבריות ויעשו כמותם וזהו שמסיק אביי אומר כדתניא ואהבת את ה' אלהיך שיהא שם שמים מתאהב על ידך שיהא אדם קורא ושונה כו' הורה בזה שעיקר חילול השם מגיע מן תלמידי חכמים כשאינן מדקדקין במעשיהם כי מתוכן ילמדו לשקר מאמר (שמח) באור כל פרשה וילך

כי על קוטב זה סובבת כל פרשת וילך שבא משה להודיע לישראל כמה גדול כח המזכה את הרבים ולעומת זה כמה גדול עונו מנשוא של המחטיא רבים, ועל כן התחיל בוילך משה וגו' הודיע להם שגדול כח חילול השם עד שאפילו דבר קטן שיכשל בו האדם ויגרום בו מכשול לרבים גדול עונו מנשוא עד יום המיתה והביא משה ראיה מעצמו שהרי הוא לא עשה שום עון אחר כי אם זה שלא גרם האמונה להקדיש השי"ת, כי מאחר שהלך בזריזות כהדין עולמתא זה מורה שלא נס ליחה כלל והוא על צד הנס שהרי בכל הזקנים נמצא תשות כח באבריהם בטבע ולמה לא נמצא במשה שום תשות כח בכל רמ"ח אבריו וכי סלקא דעתך שיעשה לו הקב"ה נס זה בחנם אלא ודאי לפי ששמר כל רמ"ח מצות עשה ולא עבר אפילו אחת מהן ושומר מצוה לא ידע דבר רע בשום אבריו כי כל עצמותיו תאמרנה ה' מי כמוך וכן הביא מופת על שלא עבר גם על שום מצות ל"ת שהרי בן ק"ך שנה אנכי היום שמלא ה' שנותיו מיום ליום וזה מופת שלא פגם בשום יום מכל ימיו ע"י איזו לא תעשה אלא היה נזהר בכל שס"ה לאוין על כן כל יום ויום מן כל שס"ה ימים לא הניחו למות בו עד בין שנה לשנה במלאות ימות השנה שנה יוצאה ושנה נכנסת ביני וביני מת משה וכ"ז מופת שלא היה בידו שום עון אחר ולמה מת אלא בעון חילול השם שאין לו כפרה כי אם במיתה ממש שנאמר אם יכופר לכם העון עד תמותון או בתלמוד תורה המכפר כמיתה ממש שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל, לכך הוצרך הקב"ה לסתום ממשה מעינות החכמה שנאמר לא אוכל עוד לצאת ולבא בדבר הלכה, ואם תאמר אם התורה עומדת במקום מיתה ממש ומכפרת גם על חילול השם למה סתם ה' ממנו מעינות החכמה ומה איכפת להקב"ה בזה אם יחיה עוד ויעסוק בתורה על זה אמר כמתרץ יהושע הוא עובר לפניך הגיעו זמנו של יהושע לטול שכרו כמו שדרשו עליו נוצר תאנה יאכל פריה ואין מלכות נוגעת בחברתה על כן היה מוכרח לסתום מן משה מעינות החכמה, ובו ביום הזהיר משה את יהושע שלא יכשל בדבר שנכשל בו הוא שנאמר ויקרא משה ליהושע ויאמר לו לעיני כל ישראל חזק ואמץ וגומר מהו לעיני כל ישראל וכי כל העם רואים את הקול הנ"ל בפני כל ישראל, אלא פירושו לעיני כל ישראל מוסב אשלמטה ר"ל כך אמר משה ליהושע שביותר הוא צריך זירוז במעשיו להיות חזק ואמץ בתורה לעיני כל ישראל ר"ל במקום שעיני כל ישראל רואות כי ממנו יראו וכן יעשו על כן אמר לו שיהיה חזק ואמץ לעיני כל ישראל שלא יטה מני אורח כמלא נימא שלא יקרה לו כאשר קרה למשה שנאמר יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל על כן אמר כאן לעיני כל ישראל חזק ואמץ, כי אתה תבוא את העם הזה וגו' ומאחר שאתה מנהיג שלהם על כן ביותר אתה צריך לדקדק במעשיך וא"ת שגיאות מי יבין ומי יוכל להיות נזהר בזה על זה אמר וה' ההולך לפניך להיות לך לעזר כנגד האומות הוא יהיה עמך להצילך גם מכל שגיאה ורגלי חסידיו ישמור וזה שאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פירוש סתם שמירה הוא שמירת הגוף שאין הנזק מסוכן כל כך אמר רק השמר לך אבל שמירת הנשמה מכל חטא ועון הוא נזק מסוכן מאוד על כן אמר ושמור נפשך מאד, כך בשמירת ה' את יהושע עשה שתי חלוקות אלו לומר שהשמירה טן החטא גדולה מן השמירה מן האומות על כן אמר בשמירה מן האומות