שפתי דעת שפז

ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה ולפיכך אמר איוב ואף אם אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי בתמיה וכי סלקא דעתך שתלין אתי ומדקאמר שגיתי שמע מינה שמדבר בשגגות ואם כן קשה שגיאות מי יבין ושמא לא עשה תשובה ולמה אמר אל תהרהר אחריו אנא כך פירושו לפי שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא כלל על כן כל תלמיד חכם חושד את עצמו שמא עשה איזו דבר עבירה ונעלם ממנו על כן כל יום הוא מתודה וכל ימיו הוא בתשובה ומכלל דרכי התשובה הוא שממעט בזוללות נשר ויין וכבר אמרנו שלא נקרא זוללות אלא כשהוא דחוק אזוזי ומהדר אחריו אבל מתוך רחבת ידים של עושר התורה התירה לו, ומכאן למד רב לומר כשם שפסוק זה נאמר כנגד ההמון עם שאם ביום אשר קרא ה' לבכי ומספד הם הולכים אחר הרוג בקר ושחט צאן נחשב להם לעון כך אני, כי אצלי בכל יום קרא ה' לבכי ומספד כי כל תלמיד חכם צריך להיות בתשובה כל ימיו ואם כן בזמן שאני לוקח בשרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר אז שתים רעות יש בדבר אחת שהתורה אמרה כי יצוד שלא לאכול כי אם בהזמנה זאת ואני לוקח בשרא מטבחא בלא הזמנה זאת, שניה שאין אני נותן דמיהם לאלתר ואני דחוק אזוזי ולוקח בשר וזה יהיה היתר רצועה לרבים שילמדו ממני דרך הזוללות להדר אחרי בשר ויין אפי' שלא מתוך רחבת ידים של עושר ושלישים על כלו שיאמרו הלח ת"ח כמוני יאות לו להיות כל ימיו בתשובה כאמור ואיך אני להוט ליקח בישרא מטבחא בזמן שאני דחיק אזוזי אין זה כי אם לב הוחל הטהו לתור אחרי התאוה ממנו יראו וכן יעשו כי יאמרו שכן ראוי לעשות וע"כ פסוק ויקרא ה' ביום ההוא לבכי מספד אם מדבר בסתם כל אדם וימי בכי ומספד הם ימי התשובה יש ללמוד מכאן גם תלמיד חכם כי כל ימיו ראוין להיות ימי התשובה כאמור ואם מדבר בתלמיד חכם מש אתי שפיר וכן משמע לשון ויקרא ה' למי קורא ה' ודאי לחסידים ואנשי מעשה שנאמר ולשרידים אשר ה' קורא, וביום ההוא ר"ל שבעצם היום ההוא שעשה העבירה היה אצלו בבל ילין ואתו לא תלין משוגתו אלא באותו יום ישוב אל ה' בבכי ומספד ולפי משגיאות מי יבין ועל כן כל יום ויום יהיה בתשובה מספק אולי לא ידע ואשם, והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן כי מחר נמות רצה לומר דחו את התשובה ליום המחרת מר מחר נמות החומר בצומות והיום נרוה דודים נתעלסה באהבים ואם כך עושין השרידים אשר ה' קורא מה יעשו ההמון עם הלא ממנו יראו וכן יעשו על אחת שרה, ואין לך חילול שם גדול מזה, ודווקא אם לא יהיב דמי לאלתר אבל הנותן דמים לאלתר שזה מורה שמתוך רחבת ידיה של עושר הוא אוכל בשר ולא דרך זוללות יכול להיות שאע"פ שאוכל למעדנים מ"מ יעשה דבר יום ביומו התשובה הראויה לו בבכי מספד כמ"ש אביך הלא אכל ושתה ועשה טוב הלא טוב לו, וה"מ באתרא דלא תבעי הכל כפשוטו ואביי כי לקח בשרא מב' שותפים כו' הכל מבואר כפשוטו בדרך זה, ועל הרמז יתכן לפרש כגון אנא דשקילנא בשרא מטבחא ר"ל כל היום מתאוה תאוה למשוך בשרי ויין ותענוגות בני האדם אשר התיקון על זה דברי הצומות וזעקתם לענות החומר קום אשר נהנה מן תאות העה"ז יותר מן הראוי ובכל יום צום תענית אנו אומר לה ויהא דמי וחלבי שנתמעט לפניך היום כו' זה"ש ולא יהיבנא דמי לאלתר ר''ל דמי וחלבי איני ממעט לאלתר אלא אני דוחה התשובה מיום ליום זהו חילול השם כי התלמיד חכם בל ילין חלב חגי שעשה כל ימיו כחגים עד בקר שהרי מטעם זה אין להרהר אחריו בלילה ודרש זה מן פסוק ויקרא ה' ביום ההוא לבכי ומספד ר"ל ביום אמעבר נאות לשרידים אשר ה' קורא שיהיו בתשובה לאלתר והנה הרג בקר ושחט צאן דוחים התשובה שהיא מיתת החומר על יום המחרת זה"ש כי מחר נמות ומהם ילמדו שאר בני האדם לדחות התשובה מיום ליום על כן נקרא חילול השם, ומה שנקט ל הבקר לשון הרג ואצל הצאן לשון ושחט כי כל עמי הארץ אסור לאכול בשר לפי