שפתי דעת שפו

ומ"מ הועילה לו תשובתו שיתמרק העון ע"י יסורין, אבל על חלול השם כולן תלוין ומיתה ממרקת מאמר (שמז) ה"ד חילול השם כגון אנא דשקילנא בשרא מטבחא כו'

ומסיק היכא דמי חילול השם אמר רב כגון אנא דשקילנא בשרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר כו' ר"י אמר כגון אנא דאזילנא ארבע אמות בלא ובלא תפלין רב יצחק בר אבדימי אמר כל שחבריו בושים משמועתו ה"ד אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי אנשי שרא ליה מרא לפלניא אביי אמר כדתניא ואהבת את ה' אלהי שיהא שם שמים מתאהב על ידך וכו' נראה שפליגי במשמעות הפסוק כי דברי מחוסרין באור לגמרי, ונראה שדרש הפסוק שנ' ויקרא ה' ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו נ מחר נמות ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר לכם העון הזה עד תמותון אמר ה' צבאות ובפירוש פסוק זה פליג, כי כבר מצינו שארז"ל מסכת פסחים פרק אלו עוברין שכל תלמוד חכם המרבה סעודתו בכ"מ מחלל שם סמים כו' ובענין אכילת בשר כתיב כי ירחיב ה' את גבולך וגו' פרש"י למדך תורה שלא יאכול בשר כי אם מתוך רחבת ידים של עושר כו' ובפסוק כי יצוד ציד חיה וגו' למדך תורה דרך ארץ שלא יאכל בשר ני אם בהזמנה זאת כי מטעם זה אמר יצחק וצודה לי צידה שלא לאכול בשר כי אם בהזמנה כזאת, על כן אמר רב כגון אנא דשקילנא בשרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר בשלמא אם אשלח דמיהם לאלתר יאמרו הבריות שמתוך רחבת ידים אני אוכל בשר וזה דבר שמותר על פי התורה שנאמר כי ירחיב ה' את גבולך וגו' בכל אות נפשך תאכל בשר אבל אם איני נותן דמיהם לאלתר יאמרו שאין אני עשיר ואני דחוק אזוזי, ומ"מ אני אוכל בשר והרי אני עובר על מה שכתוב בתורה שלא לאכול בשר כי אם מתוך רחבת ידים של עשר וממני ילמדו וכן יעשו אחרים וזה הדבר נקרא חילול השם כי על ידי זה גם עמי הארץ מתוכו ילמדו לשכר יין ותירוש זוללים וסובאים כל היום כי יאמרו והלא דברים ק"ו אם החכמים עושין כן מה יעשו עמי הארץ וזה טעם של הרמב"ם סעודתו בכל מקום מסתמא אינו בעל עושר אחר שהוא מחזר על פתחי בעלים אחרים עושין סעודות, ודרש הפסוק ויקרא ה' ביום ההוא לבכי ומספד וגו' לא דבר הכתוב כי אם על המרבים בסעודות אפי' בימים שהוקבעו לימי תשובה בבכי ומספד כמ"ש וגם עתה שובו עדי בבכי ומספד וגו' ני בילקוט דיוחל דרש מקרא זה וה' נתן קולו לפני חילו בר"ה כי רב מאוד מחנהו אלו ישראל כי עצום עושי דברו שמעצים כוחן של צדיקים כי גדול יום ה' זה יום כפור כו' ועל פסוק זה אמר מיד וגם עתה שובו עדי וגו' אלא אמר הקב"ה כבר קבעתי לכם ימים מוגבלים לימי תשובה והם הימים שבין ר"ה ליוה"כ כי אז אפילו תשובת היחיד מקובלת אחרי שכבר נסתלק מדת הדין ע"י קולו אשר נתן לפני חילו בר"ה כמבואר למעלה פרשת נצבים, והנה הגם כי לא עשיתם תשובה ראויה בימים אלו מכ"מ תשובת רבים מקובלת בכל קראנו אליו לכך אמר וגם עתה רצה לומר אפילו בכל ימות השנה שובו עדי שובו לשון רבים בבכי ומספד כי זה דרך התשובה שפלגי מים ירדו עיני האדם על לא שמרו תורת ה' ומספד לקונן על חטאתיו כי מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו רצה לומר על חטאו יש לו להתאונן, על כן אמר כנגד הימים המוגבלים לתשובה ויקרא ה' ביום ההוא לבכי ומספד וגו' והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן וגו' שמע מינה שעיקר החטא הנזכר בפסוק זה היינו הזוללות והסובאות ומכאן ראה רב לומר שנקרא חילול השם כגון אנא דשקילנא בשרא מטבחא כו' אע"פ שאין מן הפסוק ראיה ברורה לדבריו כי יש לומר שפסוק זה אין מגנה ענין הרוג בקר ושחוט צאן כי אם בימים שהוקבעו לתשוב' כמ"ש ויקרא ה' ביום ההוא לבכי ומספד, ומהיכן למד לומר על עצמו כן בכל ימות השנה שיש חילול השם בדבר מכ"מ הביא שפיר ראיה על כל דבריו לפי שארז"ל אם ראית ת"ח עובר עבירה