שפתי דעת שפד

אלי לא תעבור את הירדן הזה הביא מופת על דבריו שאמר לא אוכל לצאת ולבא בדבר הלכה שנסתמו ממנו מעינות החכמה שהרי ראינו שהקפיד ה' עליו שלא ליתן לו כזה כלל אפילו לעבור את הירדן ולמות שם בארץ הקדושה לפי שא"י אוירא דמחכים חשש ה' כי אויר הארץ ההיא יגרום לו לפתוח לו מעייני הישועה אל החכמה וכל כך למה כדי שתהא מיתתו מכפרת על חטא של חלול השם כי אין בידו עון אחר זולתו ל מאמר (שמו) מדרש ע"פ תודיענו א"ח ע"ד מאמר ד' חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש כו'

וראייה לדברינו שעסק התורה עומד במקום מיתה ומכפר אף על חילול השם ממה שמסיק במדרש הילקוט בפסוק תודיענו אורח חיים אמר רבי יודן אמר דוד לפני הקדוש ב"ה תודיעני אורח חיים א"ל הקב"ה אם חיי' אתה מבקש צפה ליראה שנ' יראת ה' תוסיף ימים, ר' זעירא אמר אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע תודיעני אורח חיים א"ל אם חיים אתה מבקש צפה ליסורין שנאמר ודרך חיים תוכחות מוסר, ר' אומר כו' צפה לתורה שנ' עץ חיים היא למחזיקים בה, ד"א אמר לו הקב"ה היאכל מתמיה עשה ואכול שנ' שמור מצותי וחיה וקשה במאי קמפלגי כי סוף סוף נאמר לשון חיים בכל הארבע אלו א"כ מה ראה כל אחד לחלוק על חבירו ולומר שלא השיב לו הקב"ה כך אלא השיב לו כדברי ומאן יימר שלא השיב לו הקב"ה כולם כאחד גם יש להבין מה שאמר עשה ואכל מה יאכל, ולמה לא הזכיר ברביעי ג"כ לשון צפה למצות כאשר הזכיר בשלש הקודמים, ונראה שתוכן מדרש זה מדבר במה שמסיק מסכת יומא פרק יום כפורים שאל ר' מתיא בר חרש את רבי אלעזר בן עזריה ברומי שמעת ארבע חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל שלשה הם ותשובה עם כל אחת ואחת כו' עיין שם נוסח כל המאחר עד באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו, וכפי הנראה שארבע חלוקי כפרה אלו הם הם הארבע דעות הנזכרים במדרש זה על פסוק תודיענו אורח חיים ומדסיים נעימות בימינך נצח שמע מינה שמדבר בדרכי התשובה ששייך בהם לשון חיים שנאמר כי אם בשובו מרשעו וחיה ועל כולם מסיים ואמר נעימות בימינך כי ימינו של הקב"ה פשוטה לקבל שבים ואותו נעימות שבימין הוא נצח ר"ל לעולם יש צורך כי בכל חלוקי כפרות תשובה עם כל אחת ואחת והנה הסובר אמר הקב"ה היאכל מתמיה עשה ואכול שנאמר שמור מצותי וחיה סובר שדוד בקש לאמר תודיענו אורח חיים במי שעבר על מצות עשה שמתכפר בתשובה לבד כי מדקאמר לו עשה ואכול שמע מינה שמדבר במי שעבר על מצות עשה שיש לו תקנה בתשובה לבד והיינו לעשות המצוה עוד היום כשתבא לידו ומובן זה מן פסוק שמור מצותי וחיה תכף כשישמור המצוה יקבל עליו לעשותה כשתבא לידו אז הוא מתכפר ומצרף מחשבה למעשה ואינו צריך להמתין בכפרתו עד יום כפור לכך לא הזכיר לשון צפה כמו שהזכיר בכולם כי בכולם אינו מתכפר בתשובה לאלתר אלא צריך לצפות עד יום כפור או על היסורין או על יום המיתה אבל אם עבר על מצות עשה אינו צריך לצפות ולהמתין על שום דבר כי בתשובה לבד יכופר ועל זה אמר תודיעני אורח חיים שובע שמחות את פניך בקש סליחה על מצית עשה כי בה אינו צריך להמתין על יום צום הכפורים להרעיב גופו אנא אפילו ביום שובע שהוא שבע מאכילה ואינו בכלל רעבון יום כפורים מ"מ יזכה לשמוח את פני השכינה במקום אשר היה תחלה בהסתר פנים בשעת החטא שנאמר והסתרתי פני מהם וגומר לכך אמר לו עשה ואכול שאם תתקן חטא של מ"ע ועוד היום תעשה המצוה אז אכול באותו יום יכול אתה לאכול ואינך צריך להמתין על יום צום, והסובר צפה ליראה כו' נראה לו לפרש שדוד בקש על הכפרה שעל מצות לא תעשה שתשובה תולה ויום כפור מכפר על כן אמר צפה ליראה עד דרך שנאמר כי עמן הסליחה למען תורא שמע מינה שיום כפור וסליחה גורם ליראה את ה', וכן דרש