שפתי דעת שפב

ר"ה שחל להיות בשבת שע"א לפ"ק כמספר יב"א משי"ח מאמר (שמד) לר"ה שחל להיות בשבת

ובחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש, בילקוט פרשת אמור ר' יוחנן וריש לקיש הווין מתקשין תנינן יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה אמרין אי דבר תורה במדינה ידחה ואם אינו דבר תורה אף במקדש לא ידחה, עד דאינון יתבין ומתקשין עבר רב כהנא אמרין הא אתא מרא דשמעתא ניקום ונשאל קמן ושאלין ליה, אמר להון כתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם, וכתוב אחד אומר זכרון תרועה כיצד יתקיימו ב' כתובים הללו, בזמן שהוא בחול יום תרועה יהיה לכם ובזמן שהוא בא בשבת זכרון תרועה יהיה לכם, מזכירין אבל לא תוקעין, ומסיק שם דתני רשב"י יום תרועה יהיה לכם ועשיתם במקום שהקרבנות קרבין, א"ר תחליפא דמן קיסרא בכל הקרבנות כתיב והקרבתם וכאן כתיב ועשיתם אמר הקב"ה מכיון שנכנסתם לפני בדין ביום הזה ויצאתם זכאין מעלה אני עליכם כאלו היום בראתי אתכם בריה חדשה שנאמר כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגומר כן יעמוד זרעכם ושמכם עכ"ל, וקשה מ"ט תוקעין במקדש ולא במדינה, ולמה תלה ר' שמעון בן יוחאי התקיעות בהקרבת קרבנות וע"ק למה קרא את רב כהנא מרא דעובדא ואולי שהיה נראה לו שתלה הכתוב הטעם בקרבנות שאמר יום תרועה יהיה לכם ועשיתם עולה אם כן רב כהנא שהיה כהן המקריב קרבנות בזמן שב"ה קיים הוא מרא דעובדא כי הוא הדבר התלוי בקרבנות וזה כי בעל מדרש זה סובר שטעם השופר הוא להמליכהו כדרך שתוקעין בשופר ביום שממליכין מלך כך ביום זה נברא האדם ראשון והוא היה עיקר הבריאה וכל מה שקדם לו הכל היה בעבורו על כן ביום ו' נתפרסם מלכותו יתברך ולהיות לנו לזכרון דבר זה אנו ממליכין אותו יתברך בשופר מדי שנה בשנה לזכר חדוש העולם ועל כן אין תוקעין בר"ה שחל בשבת כי השבת עצמו מורה על חדוש העולם כנודע, ומ"מ הקרבנות דוחים השבת כי הקרבנות היינו ענין התשובה כי עיקר הקרבן להביאו לידי לב נשבר ונדכה, והתשובה קדמה לחדוש העולם שנאמר בטרם הרים יולדו וגומר ותאמר שובו בני אדם וראוי שהמאוחר ידחה מפני המוקדם. כי התשובה קדמה לחדוש העולם, ועל כן במדינה השבת דוחה השופר כי השבת מורה על חידוש העולם על כן אין צורך בשופר להכריז שביום זה חידש ה' עולמו כשברא האדם, אבל במקדש שנדחה השבת מפני הקרבנות ואם כן חין שם מופת על החידוש שהרי נדחה השבת על כן תוקעין שם בשופר להכריז החידוש וזהו שמסיק מעלה אני עליכם כאלו היום בראתי אתכם כו', שמע מינה שתכלית השופר לפרסם חדוש העולם ביום ברוא אלהים אדם, ועוד רצה להסמיך תקיעות לקרבנות כי שניהם מורין על התשובה, הקרבנות כדאמרן והתקיעות הגורמין החרדה על כן תוקעין דווקא במקדש מקום שהקרבנות קרבין, וע"כ נקרא רב כהנא מרא דעובדא, כי מכל צד דומין התקיעות אל קרבנות יום זה הן מצד החרדה והתשובה הן מצד זכות אבות כי השופר זכר לאילו של יצחק וכן קרבנות של ר"ה פר אחד כנגד אברהם איל אחד כנגד יצחק ז' כבשים כנגד יעקב שנאמר והכשבים הפריד פרשת וילך מאמר (שמה) באור פרשת וילך ע"ד הקב"ה ממלא שנותיהם כו' וע"ד המאמר עבר אדם על מצות עשה כו' וילך וילך משה וידבר הדברים האלה וגומר, לא פירש בפסוק מהו וילך משה להיכן הלך