שפתי דעת שעג

וישראל נושעין בכל שנה על ידי השופר של איל המזכיר זכות אבות ובזכותם לא יחליפם כפרש"י פרשה זו על פסוק וכאשר נשבע לאבותיך שלא להחליף כו' כי על כן תרועת מלך בו, ועוד שע"י השופר אנו ממליכין אותו יתברך מדי שנה בשנה כמ"ש וכי תבאו מלחמה על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות וגו' ש"מ שהתקיעות באין לבטל הצר הצורר ועדיין לא ידענו באיזו צר הוא מדבר אם בפנימי או בחצוני, מאן דאמר ראשון סובר שהטעם לערבב השטן אויב פנימי העולה ומסטין ומעורר דין של מעלה על ישראל על שיש בינינו בוקי סריקי בטילים מן כל עסק תורה לכך אמר השטן שבא משוט בארץ ומתהלך בה רצה לומר מן אותן בטלנים השטים בארץ דרך טיול והיינו לשון מתהלך, ובגמרא דרשו מתהלך בה על אברהם כו', ורצו בזה שכבר נתערבב על ידי השופר והודה לזכות אברהם והיה הקדוש ברוך הוא חושש שלא יעמוד אל העו"ג בזכות איוב שהי' ירא אלהים ביותר על כן אמר לשטן השמת לבך כו' כדי להביאו לידי נסיון על דרך סר צלם ועל כן למד אותנו הקב"ה להשתיק כל קטיגור בשופר זה המעורר ישנים על כן ישראל בטוחים שיעשה להם נס בדין דאם לא כן למאי נפקא מינה לימדם הקדוש ברוך הוא במה ישתיקו מדת הדין ויערבבו הקטיגור, ודרש פסוק כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים, רצה לומר אפילו שם אלהים שבכ"מ אין אלהים אלא דיין מכל מקום אלהים קרובים אליו כה' רצה לומר כמו שם של רחמים ועל כן אינן מתפעלים מן הדין ואינן לובשים שחורים כו' כי בטוחים המה שגם מדת הדין יתהפך להם לרחמים ע"י השופר כמו שכתוב עלה אלהים בתרועה ר"ל עלה לשון סילוק שהקב"ה מסתלק מן כסא דין ויושב על כסא רחמים ה' בקול שופר ר"ל ע"י קול השופר מתהפך דין לרחמים רמז לדבר מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה ב' פעמים יה עולה שלשים רמז לשלשים קולות העומדים כנגד מדת הדין הרמוזה בשם יה כמבואר למעלה פרשת כי תבא בפסוק השקיפה בתוספת יה שמתהפכין לרחמים כי שם יה מדת הדין שנאמר יסור יסרני יה אשרי גבר אשר תיסרנו יה, והשופר תוקעין בו במקום הקצר והקול יוצא מן המקום הרחב ואם קיצר הרחב והרחיב הקצר פסול כי הקצר הוא מקום מוגבל אל הקורא מן המצר לשם יה, והרחב הוא מוגבל שמשם האלהים יעננו בקול וירחיב נו גם בשם יה כי דין יתהפו לרחמים והיינו מן המצר קראתי יה שם יה כפשוטו, אבל כשענני ענני במרחב יה להרחיב שם יה דהיינו לכותבו במילואו יו"ד ה"א ואז יעלה למספר כ"ו כמספר כל שם של ארבע שהוא שם של רחמים והיינו מה שאמרנו שמדת הדין מתהפך לרחמים על ידי השופר שנאמר ה' בקול שופר וכמו שנאמר בצר הרחבת לי וגו', ולקמן יתבאר המדרש האומר שלעתיד הקדוש ברוך הוא יתקע בשופר של ימין ואנחנו בשל שמאל ואם כן אנחנו תוקעים מן המצר ולעמת זה האלהים יעננו בקול לתקוע בשופר גדול במרחב כי הגדול הוא רחב ובשניהם מדת הדין יתהפך לרחמים, כדמסיק ברבתי פרשת אמור מה שופר מכניס בזו ומוציא בזו כך אני עומד מן כסא דין ויושב על כסא רחמים ונראה שהדמיון בזה הוא שמדה טובה מרובה ממדת פורענות ולפיכך המשיל כסא דין למקום צר וכסא רחמים למקום רחב ונמצא כמו השופר שמכניס הקול במקום צר ויוצא ממקום רחב כך הקב"ה נכנס בכסא דין ויוצא מכסא רחמים הרחב ומשם ענני במרחב יה: מאמר (עלז) באור מזמור תקעו בחודש שופר ק וזהו פירוש הפסוק לסברא זו הרנינו לאלהים עוזינו הריעו לאלהי יעקב כי בראש השנה יש תרועה בכופר ויש רנון גם בפה לומר מלכיות זכרונות ושופרות כי השופר מלבד שחייבים להריע בו יש עוד חיוב לרנן בפה פסוקי דשופרות, שאו זמרה ותנו תף כינור נעים עם נבל ר"ל הזמרה ישאו בקול אבל תנו ר"ל הניחו תוף וכנור שלא להשתמש בהם כי אם בשופר לבד ולא בכלי אחר, תקעו בחודש שופר רצה לומר כל חודש אלול כדי