שפתי דעת שעב

פרשת נשא, וע"כ בשופר של ר''ה תקיעה ראשונה באה לעורר על התשוב' כת ראשונה הנשיאים כדרך שהיה משה נוהג במדבר שכ"ז שהיה צריך שיתועדו הנשיאים היה תוקע קול פשוט ק קול פשוט ראשון זה בא לקבץ כל הנשיאים דהיינו ראשיכם לשבטיכם שיתועדו על התשובה שברים שבמקום תרועה ותרועה ממש באים לעורר אל התשובה שני כתות אלו בעני תורה בלא מעשה ובעלי מעשה בלא תורה דהיינו זקניכם ושוטריכם שניים יסעו כדרך שעשה משה במדבר כשרצה להסיע ממקומם המחנות החונים קדמה ותימנה היה מריע ונא תקנו כך ב' מיני תרועות אלו שאנו תוקעין בר"ה באו להסיע ממקו' מדריגת' ב' כתות אלו בעלי תורה ובעלי מצוה כמו שבמדבר היו מתיחסים לרוח קדמה ותימנה כי רוח קדמה משם זריחת השמש על כן חנו שם יהודה יששכר זבולון בעלי תורה שנמשלה לשמש ורוח תימה מתיחס לימין האדם כי ביד ימין האדם עושה כל מעשיו על כן יחס צד ימין לאנשי מעשה רוצה לומר ראובן בעל תשובה הצריך לימין ה' הפשוטה לקבל שבים לתקן המעשה ושמעון ממנו סופרים ביד ימין וגד צדקת ה' עשה כך בב' תרועות אלו מסיעים הבינונים הרמוזים בזקניכם שוטריכם ובכפות תמרים וענף עץ עבות, ותקיעה אחרונה כנגד מה שנאמר ובהקהיל הקהל תתקעו ולא תריעו כך אנחנו בתקיעה אחרונה אנו מעוררים כל איש ישראל האמור כאן שיצאו כולם לקראת המלך ה' צבאות בי"כ, וטעם לקול תקיעה בנשיאים ובהקהיל הקהל לפי שכל תקיעה קול פשוט הוא מדה"ר ותרועה ושברים מדה"ד כמ"ש עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר רצ"ל בקול פשוט כנגד ה' שם של רחמים שהוא שייך הן בנשיאים בעלי תורה ומעשה, הן בהקהיל הקהל כי רחמי ה' תמיד על הכלל אף אם יש בהם בלתי הגונים אבל על הבינונים מדת הדין מתוחה כי הם תלוין בדין ועל ידי התרועה עלה אלהים הקדוש ברוך הוא מסלק מהם מדת הדין, על כן נאמר אתם נצבים היום כולכם כמו שסדר זה נוהג גם בתקיעות של ר"ה והתקיעות מעומד כך גם עתה שבא להעבירם בברית ה' גם כן מעומד כשבא לסדרם בסדר זה החשוב חשוב קודם וטעם לעמידה בשני מקומות אילו יתכן ליישב ע"ד מאמר (שלו) במדרש מי גוי גדול כו' איזו אומה כאומה זו ששמחין ביום דין שמסיק בירושלמי דר"ה אמר רבי סימון כתיב כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים וגו', רבי חמא ורבי אושעיא חד אמר איזו אומה כאומה זו בנוהג שבעולם אדם יש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל אינן כן אלא לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחים זקנם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה שיודעין שהקדוש ב"ה יעשה להם נס, וחרנא אמר איזו אומה כאומה זו בנוהג שבעולם השלטון אומר הדין היום והליסטים אומר למחר למי שומעין לא לשלטון, אבל הקדוש ב"ה אינו כן אלא אמרו בית דין היום ר"ה הקב"ה אומר למלאכי השרת העמידו בימה ויעמדו קטיגורין סניגורין שאמרו בני היום ראש השנה נמלכו בית דין לעברה למחר הקב"ה אומר למלאכי השרת העבירו בימה והעבירו קטיגורין וסניגורין שנמלכו בני לעברה מה טעם כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב, אם חוק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב אם אין חק לישראל כביכול אין משפט לאלהי יעקב עכ"ל, וקשה במאי קמפלגי, ועוד צריך ליתן טעם לשניהם, ועוד יש צורך לפרש המשך הפסוקים אליבא דתרווייהו ונראה שפלוגתייהו בטעם שופר של ר"ה, כי למ"ד ראשון הטעם כדי לערבב השטן, ולמ"ד שני הטעם לנצח בו האומות כי בר"ה ישראל והאומות באין לדון וכמ"ש ויבאו בני אלהים להתיצב על ה' ויבא גם השטן בתוכם ואמרו רז"ל שזה היה בראש השנה כי אז כל ע' שרים של מעלה מקטרגים על ישראל להחליפם באומה אחרת ותדע שכן הוא מדקאמר במדרש הילקוט פרשת אמור ב"ד מונין וז"ל כך לפי שישראל ושרי האומות נכנסין לדין כו' מאן דנטיל בדין כו'