שפתי דעת שעא

או בעלי מעשה בלא תורה, אבל המוקצים לגמרי הם ערבי נחל שאינן בעלי תורה ואינן בעלי מעשה ועל כולם אמר שתקנתם שיהיו אגודה אחת ואז יכפרו אלו על אלו, ן בפרשה זו עשאן אגודה אחת באמרו אתם נצבים היום כלכם והזכיר מיד טעם אגודה זו לומר שיש צורך בדבר לפי שיש בהם ג' כתות ראשונה ראשיכם לשבטיכם הם המעולים שבכם בעלי תורה ומעשה, שניה זקניכם ושוטריכם. כי החשוב חשוב קודם זקניכם זה קנה חכמה הרי בעלי תורה אבל עדיין אין רמז למעשה, ושוטריכם הם בעלי מעשה שכופין על הדין ורמז בשנים אלו תורה ומעשה ולא רמזם במקום אחד להורות שמדבר בשני מיני בינונים אלו לא ראי זה כראי זה, ואחר כך כל איש ישראל שיש בכללם גם ערבי נחל בלא טעם ולא ריח ותיקונם היות כולם באגודה אחת על כן אמר ראשון לחשבון עונות אצל זכירת שלשה כיתות אלו להבדיל ביניהם ולומר אילו היו באים כולם בפעם אחת לבקש לוותר להם כל עונותיהם יחד לא היה דבר אפשרי מצד מדת הדין אלא מעט מעט יגרשם על כן ראה בעל מדרש זה לחלקם שלשה חלקים ואמר מתחילה יצאו הגדולים שנמשלו לפרי עץ הדר והם ראשיכם לשבטיכם אמורים כאן ובלי ספק שזכותם גדול מכולם על כן מסתמא ויתר הקב"ה בזכותם שליש עונות ומ"ש בערב ר"ה הגדולים מתענין אולי למד לומר כן שכולם באים בצומותי תעניות דוגמת יום כיפור שיבואו כולם בצום, גם באמרו ולקחתם לכם משלכם כמס צומות שהם מכם ובכם ממש, ואחר כך יצאו לקראתו בעשרת ימי תשובה הבינונים נמשלו לכפות תמרים וענף עץ עבות הם הרמוזים כאן באומרו זקניכם ושוטריכם לאמור ומוותר להם שליש וביום כפור יצאו כ"א ישראל ומוותר להם הכל וז"ש לאבדם א''א יעשו אגודה אחת כו' כדרך שנאמר אתם נצבים היום כלכם וגו' ונרמז שהגדולים מקדימין עצמם כפרי עץ הדר שפריו קודם לענין כדאיתא פרק רבי עקיבא שפי' פריו קודם לעליו היינו תפוח דאתרוג והוא דר באילן משנה לשנה ובדרך זה לא קודם גם לכל שאר פירות, ויותר מהמה אמרו רז"ל שהחכמים נמשלו פרי והבעלי בתים לעלין לבעו רחמי אתכליא על עליא כו' ולפי זה שפיר נרמז בו הגדולים מקדימין עצמם לשאר בעלי בתים וכן לאידך גיסא ערבי נחל הם המאחרים כמס לבא באחרונה ביום כיפור שכן דרשו שחורות כעורב לשון שחרית וערבית פרק עושין פסין, ובדרך זה יש לדרוש גם לשון ערבי נחל, אבל כפות תמרים וענף עבות לא פירש בהם לא קדימה ולא איחור על כן אמרנו שהם כנגד הבינונים הבאים בעשרת ימי תשובה כל כת באה לתקן חסרונה

מאמר (שלה) טעם לסדר שופר של ראש השנה כ''ז נרמז גם בענין השופר שתוקעין בו תקיעה שברים תרועה תקיעה כדרך שנאמר פרשת בהעלותך ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ואחר כך נאמר ותקעתם רועה ונסעו המחנות החונים קדמה ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החונים תמנה ובהקהיל הקהל תתקעו ולא תריעו הנך רואה שבסדר הפרשה הזכיר תקיעה תרועה תקיעה ובאמרו תרועה שנית רמז לשני מיני תרועה כי גם שברים בכלל תרועה, מפשוטו ראיה שהשופר היה סימן להקהיל העדה הן הנשיאים הן כל העדה אבל לבינונים אין שם רמז על כן יתכן לפרש שיש רמז גם לבינונים שם, כי החונים קדמה הם יהודה יששכר זבולון רמז לזקניכם בעלי חכמה ותורה כי יהודה מחקקי ומבני יששכר יודעי בינה לעתים מזבולון מושכים בשבט סופר, והחונים תימנה ראובן שמעון גד כי ימין האדם בו יעשו כל המצות כמו שדרשו מסכת שבת על פסוק ורבבה מימינך אליך לא יגש, לפי שהימין מקיימת כל המצות כו' על כן היו החונים תימנה אנשי מעשה ראובן בעל תשובה מסיק ברבתי וגד צדקת ה' עשה שמעון סופרים ממנו סופרים ביד ימין כדמסיק ברבתי