שפתי דעת שע

שבעולם אדם נוטל אגודה אחת של קנים בבת אחת שמא יכול לשברם ואילו אחת אפילו תינוק יכול לשברם וכן אתה מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו אגודה אחת שנאמר ויבואו בני יהודה על בית ישראל ויבואו יחדיו מארץ צפון, וקשה ענין אגודה אחת לפרשה זו אלא ודאי שר"ל שמצד הערבות נמשלו ישראל לאיש א שבזמן שלוקה באחד מאבריו כולו מרגיש כך בזמן שאחד חוטא כולן מרגישין, והרפואה לזה בזמן שהם באגודה אחת אז כ"א מרגיש שרעת חבירו היא גם רעתו וכן להיפך אמרו רז"ל גדולה תשובה שאפילו בזמן שיחיד עשאה מוחלין לו ולכל העולם כולו שנאמר ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו על כן מסתמא ידרוש כ"א שלום חברו כי בשלומו יהיה גם שלום לו, ועוד יש לומר שלכך אמר אתם נצבים היום כיום ההוא שמאפיל ומאיר כך יש חילוק בדבר הנעשה בנגלה לאור השמש לדבר הנעשה בנסתר ודרך רשעים כאפילה לומר לך שאין הערבות בנסתרות כאשר משה הולך ומפרש הנסתרות לה' אלהינו, אמנם עיקר הערבות על הנגלות כיום הזה כך אתם נצבים לעבור בברית ה' ובאלתו, היום, ר"ל בגלות לך כיום שהוא ברור לך כי בדבר שברור לך חייב אתה להאיר לחבירך כדרך שהקב"ה מאיר לך ויורה חטאים בדרך וזה שמסיק כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם כך גם אתה הוכח תוכיח אפילו פעמים, ומתחילה הוריקו כי סברו שחפץ ה' לכלותם על ידי הערבות זה, ואמר להם משה הלא בלאו הכי כבר נתחייבתם כליה גם קודם הערבות על רוב פעמים אשר הכעסתם לפניו גם בלא ערבות הייתם חייבים כליה לפניו ומכל מקום לא עשה עמכם כלה כחטאתיכם שהרי אתם נצבים וקיימים לפניו אם כן גם בערבות אינו מכניס אתכם בו כדי לכלותכם אלא לטובתכם כדי שכל אחד יוכיח ויאור לחבירו ועוד יש טעם גדול בדבר איך ששלימות ישראל תלוי בזמן שהם אגודה אחת: ע"ד המדרש מאמר (שלד) ולקחתם לכם ביום הראשון וכי ראשון הוא ולקחתם לכם ביום ראשון וכי ראשון הוא כו' אלא ראשון לחשבון עונות כו' משל למדינה שחייבת מס למלך כו' כך בערב ראש השנה הגדולים מתענין כו' ותדע כי הוא ממש הסדר שנזכר בפרשה זו החשוב חשוב קודם ואחר כך כל איש ישרארל וקשה על המדרש מאין מצא לו סמך לעשות חלוקה זו מן ג' כתות כי לא בא כי אם לתרץ קושיית וכי ראשון הוא והלא ט"ו הוא והיה יכול לתרץ בקצרה ביום כיפור נמחלו העונות ובין יום כיפור לסוכות אין עושין עונות אם כן יום ראשון דחג, ראשון לחשבון עונות, ונראה שבא לתרץ עוד למה כתבה לנו התורה דבר זה שיום זה הוא ראשון לעונות בפסוק המדבר מן לקיחת ארבעה מינים ולמה לא כתבה התורה זה אצל מצות הסוכה אלא ודאי שארבע מינים אלו הם סיבה לדבר זה שיום זה ראשון לחשבון עונות, ומה ענין זה לזה, לכך הוצרך להניח משל זה, וע"ד שמסיק בילקוט פרשת אמור שארבע מינים אלו הם כנגד ארבע כיתות מישראל בעלי תורה ומעשה פרי עץ הדר ובעלי תורה בלא מעשה ובעלי מעשה בלא תורה ושאין להם תורה ולא מעשה ומסיק שם אמר הקדוש ברוך הוא לאבדם אי אפשר אלא יעשו אגודה אחת והם מכפרי אלו על אלו, פירוש הדבר אילו היו באים לדין אחת אחת איך יזכה בדין זה שאין בידו לא תורה ולא מעשים, גם זה שחסר ממנו התורה וזה שחסרו ממנו המצות במה יזכה ארחו, אבל כשנידונין בדרך כלל והם אגודה אחת אז בין כולם יש בהם תורה ומעשים ונמצא שגם מי שהוא נעור וריק מכל שלימות יזכה בזכות צדיק יסוד עולה לאפוקי החוטא ורב מרי אינו בכלל שהרי נאמר והבדילו ה' לרעה הנך רואה ששם נזכרו ג' כתות הגדולים הם בעלי תורה ומעשה, והבינונים הם בעלי תורה בלא מעשה