שפתי דעת שסט

ויוכיחו על פניו או יכריחו אם שבט המוסר בידו, ואח"כ זקניכם דהיינו מחוקק אשר אין שבט נוגש בידו רק שפתיו נעות וברוח פיו ימית רשע ואין כחו אלא בפיו ע"כ אין נקל להם כ"כ לקבל הערבות ואח"כ כל איש ישראל הדומה בדומה לו שאין בידו כלל שום כפיה ומכל מקום יכנסו כולם בערבות באופן שכל הרואה דבר איסור בחבירו חייב להוכיחו אם ישמע ישמע ואם חדל יחדל והוא רשע בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת, ואח"כ הזכיר הטף כי גם המה ערבים כדמסיק ברבתי דשיר השירים בפסוק משכני אחריך נרוצה ואח"כ הזכיר הנשים שאינן בכלל הערבות בכל התורה כי היא פטורה מכל מצות עשה שהזמן גרמא ומטעם זה הקדים בפ' וילך נשים לטף וכאן הקדים טף לנשים כי שם הנשים באים לשמוע ע"כ הם קודמין לטף אבל בענין הערבות הטף קודמין כי כן אמרו ישראל בנינו ערבין שנאמר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז כדמסיק ברבתי, ועל זה מורה מספר צ"ח בקללות כי קללות שבתורת כהנים הוזכר בהם שבע על חטאתיכם ומספר כולם מ"ט הטעם מבואר במקומו לפי שהיו עבור שמיטין ויובלין שנאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה על כן הוזכר מספר שבע כנגד השמיטין ומספר מ"ט כנגד היובלין, אבל אותן צ"ח קללות שבערבות מואב טעם אחר יש בהם והיא שמספר מ"ט בא על שלא קיימו התורה שנדרשת במ"ט פנים על פי ההלכה אף על פי שיש מ"פ מונים ב' פעמים, מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא מכ"מ אותן שאינן אליבא דהלכתא ודאי לא קחשיב ועיקר העונש בא במספר מ"ט כנגד מ"ט פנים לתורה הנדרשים על פי ההלכה מצד מ"ט שערי בינה שנמסרו למשה, על כן מצד הערבות באו במספר צ"ח ר"ל שיסבול עונש מ"ט בעבור עצמו ועונש מ"ט עבור חבירו, ועל כן כששמעו מאה קללות חסר שתים הוריקו פניהם כו' לא אמר צ"ח ואמר ק' חסר שתים כי באמת היה להם להיות מאה במילואו שהרי חמשים שערי בינה יש בעולם אלא לפי שנא' ותחסרהו מעט מאלהים שכולן נמסרו למשה חסר אחת על כן אמר שמן מאה קללות חסרו שתים כנגד שער החמישים שאין עונש כנגדו אחר שאינו מסור ביד האדם וחסרו שתים אחד מצד עצמו ואחד מצד חבירו, והוצרך לומר חוץ מן אותן מ"ט שבתורת כהנים כדי שלא תאמר דלמא לכך באו במספר מ"ט שני פעמים פעם אחד מ"ט כנגד שמיטות ויובלין ופעם שני מ"ט כנגד התורה שנדרשת במ"ט פנים ולא מצד שאחד יסבול עון חבירו על זה אמר לבטל טענה זו, חוץ מן מ"ט שבת"כ, רצה לומר אילו היו כאן תחילה אותן מ"ט קללות עצמם שבת"כ ונוסף עליהם מ"ט הייתי אומר כן, אבל אין ודבר כן אלא כולם קללות אחרות ואם כן אין זכרון לראשונים שהיו על השמיטין והיובלין וכולם הם על תורה ולמה באו במספר צ"ח אלא ודאי להורות שמצד הערבות כ"א יסבול מספר מ"ט עבור עצמו ומספר מ"ט עבור חבירו על כן הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו כי האיש אשר הוא טהור ובדרך רע לא היה מה יועיל לו כל כשרון המעשה אם הוא חייב לישא עון אחרים על כן אמר להם משה אתם נצבים כיום הזה שהוא מאפיל ומאיר כי השמש גלגל היומי כשהוא עומד נגד פנינו הוא מאיר לארץ ולדרים עליה והיה כמסתיר פניו ממנו וימש חשך אם כן השמש בידו להאיר ולהחשיך כך גם אתם ביד כל איש מישראל להאיר לחבירו כשהוא רואה שחבירו הולך חשיכים ואין נוגה לו בידו להוכיחו וליסרו ולהאיר לו הדרך אשר ילך ואת המעשה אשר יעשה, ואם הוא מסתיר פנים ממנו ומעלים עין מסוררים דין הוא שיתפס גם הוא בעונו והורה להם משה שעיקר הערבות תלוי בתוכחות מוסר שמצד הערבות חייב כ"א לייסר את חבירו

מאמר (שלג) אתם נצבים כשתהיו באגודה אחת זהו שמסיק בילקוט אתם נצבים אימתי כשתהיו אגודה אחת היום כלכם בנוהג