עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי דעת

שפתי דעת שסז

Siftei Daat 367 · שפתי דעת · free full Hebrew text

Open in the reader →

לומר לך כשם שאין ללין הקרבן כך הבכורים אינן בלינה של קבע אלא כל המתעסקים בה ילינו לינת עראי ברחוב לכך נאמר במזמור שדברו הלוים בערב ילין בכי ולבוקר רנה כי בערב היו מצטערים על שהיו מוכרחים ללין ולעכב ולבוקר רנה היו שמחים בהליכתן כי כל כך היה לכם חשק גדול לבא ולראות פני ה', ולמשכים היו הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו, להורות שהזמן המובחר לעשות בו עבודת ה' היא בהשכמה באשמורת הבוקר לקיים מה שאמר דוד אעירה שחר אני מעיר ר השחר ואין השחר מעיר אותי כי יש מקום לאדם ללמוד דרך עבודתו יתברך מן השמש העולה בשחר לעבודת ה' לעשות כמותו ואז השחר מעיר את האדם כי ממנו יראה וכן יעשה, אבל יותר טוב דרך שלמי הדעת שנמשלו למלאכי ה' צבאות שבעולם העליון הגדולים מן השמש והם מעירים השחר כי השמש לומד מהם כמו שהשמש מקבל מן עולם המלאכים כך שמש מקבל גם מישראל וזהו ענין אעירה שחר מכאן סמך להשכמת סליחות קודם עלות השחר כדי שהשחר ילמוד ממנו לעשות כמונו לייחד אל חי יתברך בי"ג מדות הכוללים כל מדותיו של השי"ת, ומה שמביאין דוקא ענבים ותאנים לפי שישראל נמשלו בהם שנאמר כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם ודומה כאלו הקריבו ישראל את עצמם, הרחוקים מביאין גרוגרות וצמוקים שאינן מתקלקלין בדרך והיו נוחין לכהנים ביותר גם מצד הרפואה אכילת היבשים טובים מן הרטובים גם מצד גודל טורח הדרך יש שכר גדול לרחוקים מן שכר הקרובים לכך כשנותנין להם שלום נותנין לרחוקים ואחר כך לקרובים וכך המדה גם בבעלי תשובה הבאים מרחוק שמעלתן גדולה אפילו מן צדיק שנאמר שלום שלום לרחוק ואחר כך לקרוב כי הבא להקביל המלך ממקום רחוק ודאי הגדיל לעשות ושכרו גדול מן שכר הבא ממקום קרוב כי לפום צערא אגרא, השור הולך לפניהם להורות כשם שנאמר ורב תבואות בכח שור כי כמו שרב תבואות באות בכח שור כך ע"י הבכורים שמביא הוא זוכה בכל הפירות שהם כולם לה' וזה"ש ולקחת מראשית כל פרי האדמה רוצה לומר על ידי הראשית שאתה מקריב תקח לך כל פרי האדמה ותזכה בהם, ועטרה של זית בראשו שנאמר זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך כזית זה העונה על כל המשקים לכך נאמר אחר פרשת בכורים היום הזה ר' אלהיך מצוך וגו' רוצה לומר אחר שנתת הודיה להשי"ת כי תבל ומלואה שלו מאז אתה ראוי לקבל עליך מצותיו, את ה' האמרת וה' האמירך כמו שכתוב עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך וגו' ולתתך עליון וגו' לתהלה לשם ולתפארת על כן עושין זכר לשם טוב זה בעטרה של זית לומר שזית פרי רענן קרא ה' שמך וגו' וע"ד שנאמר צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת על כן ולתתך עליון על כל הגוים וגו' היינו ע"י בכורים ומעשרות שהזכיר לפנים, והיו יוצאין לקראתם להקביל פני עושה מצוה והחליל מכה לפניהם לעשות עבודת השם בשמחה ובטוב לבב, הגיעו לעזרה דברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני וגו' נראה שלכך אמרו מזמור זה לפי שנאמר בו ואני אמרתי בשנוי בל אמוט לעולם, כי לפי פשוטו עיקר טעם מצות בכורים פן אחר ירושה וישיבה של שלוה ישכחו את ה' הנותן להם כח נעשות חיל זה"ש כי תבא אל הארץ אשר ה' נותן לך נחלה ויש לחוש פן תשכח כי ה' אלהיך הנותן לך וגו' על כן חק לישראל הוא מימים ימימה להביא בית ה' מנחה מראשית כל פרי כדי שלא תאמר בשלוי בל אמוט לעולם

ועל דרך הדרש שמצוה זו באה לבטל כח היצר הרע על כן אמרו כנגדו ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת אויבי לי כי מטעם זה מותר להביא בכורים מן הדבש אע"פ שבמקום אחר אסרו כמבואר למעלה, עודהו על כתיפו קירא מהגדתי היום לה' אלהיך וגו' אף ע"פ שעדיין לא הגיד כלום והוא אומר הגדתי לשעבר משמע ואע"פ שאין אומר