שפתי דעת שסג

שאין לו הנאה, אמנם משפט שיש בו צדקה לעשות בעושי רצון יצר הרע דעבירה שיש לו קצת התנצלות, חסד ואמת יקדמו פניך חסד זו ג"ח, ואמת תורת אמת מצילין ב' יצר הרע אלו, אשרי העם יודעי תרועה כי תרועה שבהם שברים ותרועה גנוח גנח ויילולי יליל כי ילולי ייליל כנגד יצרא דע"ז שעושה את האדם חלל רשע כמת בחייו ושייך בו תרועה מלשון תרועם בשבט ברזל ענין רציצה מכל וכל אבל גנח כנגד יצרא דתאות כי חולת אהבה הוא וענין תיקונו שברים ע"ד תבור לשבר התאות ולתקן חלי הנפש וזה"ש שהשופר ענינו לערבב השטן וזהו שאמר בשמך יגילון כל היום דראש השנה ע"ד המדרש ושמחין בראש השנה וברצונך תרום קרנינו קרן שתוקעין בו בר"ה כדי שתרום קרנינו על האויבים החיצונים והפנימיים וק"ל וזהו דעת המדרש האומר אילו של יצחק לא יצא ממנו דבר לבטלה כו' ומסיק קרנו של שמאל הוא קרן של מתן תורה וקרן של ימין שופר שלעתיד כו' לפי שבמתן תורה לא נתבטל כי אם יצרא דע"ז שבלב בצד שמאל אבל לעתיד יתבטל מכל וכל גם יצרא דתאות כמ"ש לא רעב ללחם כי אם לשמוע דבר ה' ואולי מטעם זה הופכין שופר לצד ימין כי השטן דערוה ושאר תאות עומד לימינו לשטנו אבל של שמאל כבר בקשו עליו אנשי כנסת גדולה ומאז אין כחו כמקדם ובשניהם אמר לא ילין חלב חגי הן בעצרת יום קבלת התורה שנקראת ראשית דרכו אשר משם יש ללמוד להקדים כל מצוה כי לה משפט הראשית הן סתם ביכורים שנאמר ולקחת מראשית כל פרי האדמה כי ג מכאן יש ילמוד להקדים כל מצוה שלא לפסלה בלינה כמ"ש לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי

מאמר (שכח) ארז"ל שאמרו שירה על הביכורים כו'

וזה"ש תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב ומכאן למדו רז"ל במסכת ערכין רמז על השיר שאומרים על הביכורים בג"ש ומקשה בגמרא ואימא תורה דכתיב פיקודי ה' ישרים משמחי לב ומשני לב אקרי טוב לבב לא אקרי ואימא ביכורים שנ' ושמחת בכל הטוב ומשני טוב אקני לבב לא אקרי, אבל בשמחה כתיב ושמחת לבב כהולך בחליל ורש"י מביא פסוק הנה עבדי ירונו מטוב לבב, הנך רואה שקרא לתורה לב ולביכורים טוב והטעם לפי שהתורה של ביכורים דעצרת כנגד היצר הרע המתגרה בלב ע"ד בשני לבבך וסתם ביכורים כנגד היצר הרע דדבש המסית בדברים הנראים טובים לשעה והם בטלים ע"י מנוה דגמילות חסדים להטיב במנות אלו עם המחזיקים בתורת ה' על כן נאמר תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב בראשית דתורה ובראשית דביכורים על כן ועבדת את אויבך תהיה משועבד ליצרך אויב פנימי אשר יפיל אותך גם ביד אויב חיצוני, ושניהם צריכין להיות בשמחה כי השמחה הוראה על שלימות הפועל זה"ש עשיתי ככל אשר צויתני השקיפה ממעון קדשך לפירש"י שפירש עשיתי ככל אשר צויתני שמחתי ושמחתי בו ראייתו ממה שנאמר השקיפה ממעון קדשך ע"ד שאומרים שהשמחה במעונו ורצה לומר בזכות שמחה זו תשמחינו ממעונך מקום שמשם השמחה ולדעת רז"ל קאי על השיר שהוא בשמחה על כן אמר השקיפה ממעון קדשך כי ברקיע ששמו מעון המלאכים אומרים שירה כדמסיק פר' אין דורשין, ולפי שפרשת ביכורים ומעשר שניהם מדברים בעניני גמילות חסד וצדקה על כן אומרים השקיפה וגומר עשינו מה שגזרת עלינו עשה אתה מה שעליך לעשות וקשה והלא זה כמו נסיון וכתיב לא תנסו את ה' אלא לפי שבביכורים ומעשר מותר לומר כן במעשר שנאמר הביאו המעשר אל בית האוצר ויהי נא טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכן בביכורים מותר לומר כן כפירש"י ושמרת ועשית אותם בת קול מברכתו הבאת ביכורים בשנה זו תשנה לשנה הבאה דוגמת מה שנאמר אחר כך את ה' האמרת וגומר וה'