שפתי דעת שס

כיונים אל ארבותיהם כי בזמן הגלות היו כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו ובזמן הגאולה ישובו אל קן שלהם דהיינו ב"ה אשר שם צפרים יקננו כדאיתא ברבתי פרשת תרומה אשר שם צפרים יקננו אלו הצפרים אשר היה כהן גדול מקריב בבין המקדש חסידה ברושים ביתה זה אהרן שנאמר בו תומיך ואוריך לאיש חסידך, ורמז זה בפסוק נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' לבי ובשרי ירננו אל חי גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחיה את מזבחותיך רמז שהצפרים בזכות אשר קננו כדי להשיב ביונים אל ארובות מקדש אל שיקריבום שם על המזבח בזכות זה זכי למצות שילוח הקן שנצטוו ישראל עליהם שלא להשחית קן שלהם ובזה מצאו בית להם ואם הצפרים יש להם חשק להיות נקרבים במקדש ק"ו בן אדם שנכספה וגם כלתה נפשו לחצרות ה' לישב שם מושב אלהים, זה"ש אשר שם צפרים יקננו אלו הצפרים שכ"ג מקריב כו' כאינו בכוונה קננו כדי להקריבם, ועל דרך המדרש אמר גם צפור מצאה בית כדרך שאמרנו שבזכות מצות כי יקרא לך קן צפור יזכה לבית חדש ממש או יזכו לבנין בית המקדש חדש וכן מסיק ברבתי שלח תשלח א"ר תנחומא אם קיימת מצוה זאת אתה ממהר את אליהו הנביא שיבא שנ' הנני שולח לכם את אליה הנביא וגו' ומה ענין שילוח זה לזה אלא כדאמרן שבזכות קיום קן זה יזכו לבנין בית המקדש שנקרא קן וק' גדולה שגובהו ק' אמה קו"ף במילואו בגמטריא מקום כי בית המקדש מקומו של עולם כמו שנאמר ויפגע במקום כי משם הושתת העולם, ורמז לדבר כי יקרא לפניך קן צפור, כל המלות הללו חוץ מן מלת קן, ר"ת עולה גם כן למספר קן דהיינו כ' מן כי י' מן יקרא ל' מן לפניך צ' מן צפור ועוד נכתב קן בפירוש, שני קן אלו מרמזים על זה שאמרנו ששילוח סתם קן גורם שלוח קן שני דהיינו להשיב את ישראל אל ארובותיהם כיונים ולמה שנאמר כי תבנה בית חדש דהיינו בנין בהמ"ק שנקרא קן והיינו מה שנאמר שלח תשלח: פרשת כי תבא מאמר (שכה) כי תבא עשה מצוה שבזכותה תזכה לבא כו'

והיה כי תבא אל הארץ וגו', בילקוט אין והיה אלא מיד, כי תבא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענן שבזכותה תכנס אל הארץ, ופירוש דבר זה נפלא ממני איך יקיים מצות ביכורים קודם שיכנס לארץ, ויתכן לפרש שלא על מצות בכורים ממש חמרו כן אלא על מצוה שנמשלה לזו כמו שארז"ל כל המביא דורן לתלמיד חכם כאלו הקריב בכורים וראיה מאלישע והטעם לפי שהביכורים היו לכהנים למנה וכתיב לתת מנות לכהנים למען יחזקו בתורת ה' ומצוה זו היתה בידם לקיימה טרם בואם לארץ כדי שבזכותה יזכו לבא לארץ, ובענין טעם מצוה זו יש דעות רבות זה אומר בכה וזה אומר בכה והנה מכולם אמרתי אוחזה בסנסני דברי הרמב"ם שכתב לא דברה תורה אנא כנגד יצר הרע לפי שכל פרי חדש יצרו של אדם תוקפו ביותר בבולמוס אכילת דבר זה עודה בכפו יבלענה ולפי שהאדם להוט מאוד אחר אכילה זו למלאות רצין יצרו על כן סגרה התורה בעד יצרו שיכבוש אותו ויפריש הבכורים לשמים והאריך הרב בדבריו, גומר על ידו להחזיק דיעה זו ממה שנאמר שני פעמים בתורה לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בוקר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך וזה כשנאמר שהבכורים יש להם טעם דברי הרמב"ם כדי לכבוש היצר הרע שלא למלאות תאוותו והוא הטעם המבואר מן פשט המקראות והוא כדי שמתוך מצוה זו נבא לידי הכרה וידיעה כי לא בכחונו ירשנו ארץ אלא מאת ה' היתה לנו למנה והרי אנחנו רק אריסים בקרקע ומדרך האריס שכל פרי ראשון שהוא רואה הוא ממהר להביאו מנחה לאדוניו וכובש יצרו מלאכלו כך הקב"ה ראשון ראוי לנו לעובדו בכל מיני ראשית שבעולם כי