שפתי דעת שנח

וכן טעם דריחוק אתנן זונה ומחיר כלב הוא גם כן מענין המתנגד לשתי קדושות אלו אתנן זונה הפך גדר ערוה ומחיר כלב לפי שנאמר והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והיינו מעין קלקול של בן סורר ומורה

מאמר (שכד) וכי תבואו וגו' על הצר וגו' פירו' ענין השופר

ויש סמך לדברינו שבזמן שיוצאין למלחמה צריכין לצאת אגב כנגד היצר הרע שעליו נאמר ונתנו ה' אלהיך בידך שבזמן שאחד מהם מסור בידך דהיינו היצר הרע ממילא גם האומות מסורים בידך, ממה שנאמר וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם רואה שגם הוא התחיל בלשון יחיד הצר הצורר אחד במשמע ואחר כך אמר ונושעתם מאויביכם הרבה במשמע, אלא שרצה לומר שעיקר המלחמה היא הפנימית ולכך כפי הצר הצורר אתכם כי מתחילה אמר וכי תבואו מלחמה על הצר כנגד הצר הידוע והוא היצר הרע ואחר כך גם על הצורר אתכם דהיינו האומות כי צוררים הם לכם ומראים שנאתם בגלוי אבל היצר הרע הפסוק קראו צר אבל הוא אינו מראה את עצם כצר אלא אדרבה נראה כאוהב ומאכיל לאדם לחם כזבים כמו שנאמר ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ מחשבות בעצה תכון ובתחבולות תעשה לך מלחמה מדקאמר תעשה לך מלחמה לעצמך משמע וזוהי המלחמה שבתוכך ממש כי היצר הרע מאכיל לאדם לחם שקר כי תחילת הסתת הנחש בחוה היה בעניני אכילה וערוה כדעת הרמב''ם שעץ הדעת היה מוליד תאות המשגל כי שניהם קרוין לחם הן סתם אכילה להעמיד הגוף הן המשגל על דרך קראן לו ויאכל לחם כי הוא גם כן לחם לקיום המין ויען כי ב' דברים אלו הכרחיים לכל אדם לקיום גופו ולקיום המין על כן יש ליצר הרע מקום ביותר בשתים אלו להסיתו שיהיה כל עסקו בהם ואחר כך מסיתו שישתדל אחריהם כי הכסף יענה את הכל ואם לא יוכל להשיגו בהיתר יסיתו להשיגו באיסור עד כי יעשה חציצה בינו לבין בוראו כמו שאמרו היום אומר לו עשה כך ולמחר כך עד שיאמר לו לך עבוד אלהים אחרים וזהו שאמר ואחר ימלא פיהו חצץ לעשות חציצה בינו לבין בוראו ולכך היצר הרע מתחיל בבן סורר ומורה בעניני אכילה עד שמביאו לידי לסטיות ואז כאילו כפר בעיקר בחשבו לית דין ולית דיין על כן על הלסטיות לבד דינו למיתה ונידון על שם שסופו בלסטיות ולכך התחבולה לכבוש היצר הרע על ידי צומות מן האכילה שלא ליתן ליצרו התחלה כלל אל ההסתה כי לחמו לחם שקר דרך משל חמדת אוהבי כסף האדם סבור שזה לחמו ואינו כן אלא לחם שקר כי אין בו כח הזן כמו סתם לחם ואם בתחילת אכילתו נראה לו כי לחמו הוא כאשר ימלא פיהו אז יבחין כי פיהו מלא חצץ אבני היצר הרע המראה לו פנים כי קניני העולם הזה דבוקים בו והאמת אינו כן אלא שיש חציצה ביניהם והמות יפריד ביניהם, וזה משל על כל חמדות העולם הזה שהמות יפריד ביניהם ועל כן זכירת יום המות בודאי מרגיש היצר הרע וזה שאמר והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלהיכם ונושעתם מאויביכם מן שני מיני אויבים לפי שעל ידי התרועה יבטל כח היצר הרע לשלא יוכל להחטיאו ואז ממילא האומות מנוצחים ומה שנאמר ונזכרתם לפני ה' אע"פ שפשוטו שהקב"ה יזכור אתכם מ"מ הן זכירה אינו נופל שפיר כלפי מעלה כי אין שכחה לפני כסא כבודו ועוד שהפסוק מסיים והיה לכם לזכרון על כן יתכן לפרש על צד הרמז לומר שעל ידי התרועה תבאו אתם לידי זכירה ויסבול פירוש זה לשון ונזכרתם שאתם תהיו נזכרים אל הדברים. אשר בהם תנצח את היצר הרע כי השופר מזכיר שופר של מתן תורה ועל דרך אי לא אזיל יעסוק בתורה השופר מזכיר שופר של משיח כי אז יהיה ה' אחד ועל דרך אי לא אזיל יקרא ק''ש שנאמר ה' שהוא אלהינו יהיה לעתיד ה' אחד כפרש"י וזה יערבב השטן כי יזכור