שפתי דעת שנג

אחר שיתנו בידך וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה וגו' הזכיר בפסוק זה שלשה דברים השייכים בכל חטא העין רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרין לכך נאמר וראית בשביה העין רואה וחשקת בה הלב חומד, ולקחת לך לאשה כלי המעשה גומרין, ואולי זה כוונת המדרש שאם עשית כל האמור בענין סוף שה' אלהיך נותנו בידך ר"ל יתן בידך גם יצרא דערוה אחר שתעשה בה כל האמור בפרשה מגילוח וניוול ויען כי המקרא אינו יוצא מידי פשוטו כי בסתם מלחמה הוא מדבר ופשוטו שלא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע ומי כהחכם יודע פשר דבר לקיים שניהם אומר אני שהוא ע"ד שנאמר בפרשת כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע פרש"י שהשטן מקטרג בשעת הסכנה מכאן אתה למד שביותר צריך האדם להזהר מן היצר הרע בשעת מלחמה לפי שהאדם עומד במקום סכנה על כן ביותר היצר הרע השטן מתגרה באדם כדי להפילו ביד אויביו מבקשי נפשו אבל באומות אינו מתגרה בשעת מלחמה כארז"ל כי הגדיל לעשות שמניח האומות ומתגרה בישראל כי הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, על כן בכל מלחמה יש לאיש הישראלי שני מלחמות לפניו הן המלחמה עם האומות הן המלחמה עם השטן ויצר הרע המקטרג בשעת הסכנה ומסיתו אל החטא

מאמר (שכ) שמע ישראל אפילו בזכות ק"ש לבד כו'

וכדמות ראיה לזה מה שנאמר ואמר שמע ישראל פרש"י אפילו אין בידיכם אלא זכות ק"ש לבד אתם מנצחים וק' מה ענין זכות ק"ש לכאן, אלא לפי שארז"ל לעלם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע אי אזיל מוטב אי לא יעסוק בתירה אי אזיל מיטב אי לא יקרא ק"ש אי אזיל מוטב אי לא יזכר לו יום המיתה כו' שמע מינה שהיצר הרע אזיל על ידי ק"ש לפיכך אמר בסתם במלחמה לפי שאז השטן מקטרג ומבקש להמיתו על ידי החטא וכשיקרא ק"ש אז אזיל היצר הרע וכשאזיל היצר הרע אז ממילא הוא מנצח האומות כי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ב"ה אין ידי שום אומה ולשון שולטת בישראל והא בהא תליא על כן כל הפרטים שנזכרו בפרשה ההיא בכולם יש ענין אשר בו מנצחים השטן המקטרג בשעת סכנת מלחמה ביותר שנאמר והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם בלשון הקודש נאמר כאן ודבר ונאמר להלן משה ידבר כו' ודון מינה ומינה מה להלן משה ידבר דברי תורה אף ידבר אל העם דברי תורה שהרי יהושע נענש על שביטל דברי תורה לילה אחת במלחמה לפי שבשעת מלחמה צריכין ביותר לד"ת כדי לנצח כח השטן דהיינו יצר הרע המקטרג בשעת הסכנה במלחמה,, אי לא אזיל על ידי תלמוד תורה ואמר שמע ישראל יקרא ק"ש לפי שיש בו קבלת עול מלכות שמים הגורם לפרוק מעליו עול מלך זקן וכסיל אי לא אזיל יזכור לו יום המיתה על ידי הכרוז האומר פן ימית במלחמה וגו' כי אגב זה יזכור יום המיתה ואז ודאי אזיל, ועל זה הדרך אין שום מקרא יוצא מידי פשוטו זולת שכל הפרטים הנזכרים בפרשה הם מועילים כנגד אויב הפנימי וכשיהיה אויב הפנימי מנוצח אז ממילא גם האויבים יהיו מנוצחים לפיכך אמר כי תצא למלחמה לא אמר ללחום אלא למלחמה דהיינו אגב סתם מלחמה זו תצא גם למלחמה שכבר עליך כי השטן והיצר הרע הוא בא עליך תחלה ואתה צריך לצאת כנגדו לכך אמר על אויביך שתים במשמע האומות והיצר הרע ולפי שכלפי היצר הרע לא אתי שפיר על אויביך שהרי הוא המתחיל לבא עליך תחלה, על כן פירש על כנגד אויביך כי בסתם אויב האומות אתה הולך עליהם לא כנגדם ועל כפשוטו אבל באויב פנימי על כמו כנגד ולצדדין קתני כי על סובל ב' פירושים עליו ממש וכנגדו, ונתנו ה' אלהיך בידך הורה שהקב"ה יתן בידך אחד מן האויבים דהיינו היצר הרע ואז ממילא תנצח גם את השני ושבית שביו, כי בזמן שתשמור מכל דבר רע של עבירה